מרגישה צורך להצתדק - הריון ולידה

שימרית,
את צודקת! לכל-אחת ישנן החבילות שלה בחיים ולכן התעקשתי עם דנה,שעליה להתעקש ובכ"ז לראות את החיובי, עם החבילה הלא-פשוטה שלה בחיים, כי היא כעת אם.נקודה.

נכון שרק יולי תבין אותך וגם לא-ממש..

לי מהגרידה-הראשונה ועד ההירון לקח כמעט שנה,שבה הרופאים גרמו לי להזנחה ולנמק ברחם וזה היה הקושי-הענק,לעבור ממצב של "אין ליש"..3 הגרידות אח"כ היו קטנות עליי,כשהיתה לי את נעמה בבית,חמסה,מודה.

ייתכן,שבשל כך,אני לא-אם חרדתית (לגביי ולגבי נעמה),לא-מאמינה ממש ברופאים, בגלל מסכת-הייסורים שהם גרמו לי..(הולכת,נבדקת,סומכת כשצריך,אבל לא-תולה את כל-יישותי עליהם).
גם כעת,בהיריון,אז הרופאה ביקשה שאקח אספירין,אז שתגיד..למה? בגלל הגרידות? שטויות,בגלל כל-העומס הן קרו,לא בגלל בעיה-בריאותית (והיא עדיין דבקה בכך,שהמדע פרימיטיבי ושיש לי בעיה,רק שהמדע לא-גילה את כל בעיות-הקרישה,שגורמות להפלות וללידות-מוקדמות,אז שתאמין בזה..בעיה שלה!).
כעת עליי להיות בביקורת-צמודה מעתה,אז מה? אלך היום בלחץ? לא!
רק אחת לשבוע בע"ה.
ייתכן ואילו היתה לי עזרה-צמודה היום,הייתי רצה היום,אך זוהי מתנתי,להיות רגועה וחיובית! זוהי האקטיביות שלי!

אני הבטחתי לעצמי,שמה שלא-יהיה,כשת/יוולד לי הילדה/ילד ראשון, אנהג בו,כאילו זה היה הכי פשוט וטיבעי שבעולם להגיע אליו.
הוא לא יהיה אשם בכל המסע שעברתי לפניו!

כתבתי שאל הילד הראשון אנהג בטיבעיות,עם בגדי יד 2,בסבבה,אתן לו להיות עצמאי ומשוחרר וזה מה שאני עושה עם נעמונת! (פתחתי שירשור בפורום-מנסים בזמנו, איך הבנות ינהגו כשיוולד ילדם-הראשון).

ראיתי מסביבי הורים,שעוטפים יותר מידי:
*ילד בן שנה וחצי,שהוריו מזהירים אותו ממדרגה,שלא-ייפול..נעמה בגיל הזה טיפסה על מדרגות-אמפיתאטרון,עם התיווך המתאים.
*ילדים שלא-מתקרבים לילדים-אחרים,כי ההורים חוששים שכל ילד נשא-מחלות בפוטנציה מהגן.
*ילדים שאסור להם להיות יחפים על הדשא בפארק וכו' וכו'..

תודה,אבל לא-עברתי את המסע-האישי שלי,כדי להגיע לנעמה ולהתייחס אליה ריגשית שלא לעניין או שלא להתייחס אליה בטיבעיות כחלק מגילה,שמצריך לאתגר אותה בכלים לעצמאות,עם כל החששות-הטיבעיים שלי כאם.

טלי אנחנו דורשות לדעת עם מי את מסכימה

לא ממש הבנתי מה את מנסה להגיד בעצם.

את בעצמך אומרת שעבדת עם עצמך והצלחת להתרומם. וזה מה שהצענו לדנה.

או שלא הבנת את מה שניסיתי להעביר או שלא התייחסת לזה בתגובתך.

אני אגיד את זה במילים אחרות, יותר בוטות רק על מנת שהמסר יעבור:

לך ולדנה אין תמיכה משפחתית. לי מתה ילדה. העולם לא הפסיק להסתובב בגלל זה. החיים ממשיכים. ילדים נולדים וזקוקים להוריהם. עכשיו השאלה היא מה עושים עם הקושי? יושבים בדיכאון? או מנסים להקשיב לבנות עם קצת נסיון? נותנים לדיכאון להשתלט או מנסים למצוא נקודות אור?

מהתגובות שלך נשמע כאילו לנו אין שום מילה בעניין כי יש לנו תמיכה (קרובה/רחוקה זה לא באמת משנה) אבל אני חושבת שאת טועה!!!! כל אחת מתמודדת עם קשיים בכל מיני דרכים- אחת תלך לפסיכולוג, אחת תעשה יוגה, אחרת תשקם יחסים עם החמה כי זה לטובת הילד. כל אחת ומה שמתאים לה. אולי אחת מהדרכים שלנו (אלו שכן זכו לעזרה) תתאים לדנה?! מי קבע שרק מי שכמוך מגדלת את ביתה עם בעלה בלבד יכולה ליעץ ולעזור????
תאמיני לי, קיבלתי פה תמיכה מבנות שלא חוו חצי ממה שעברתי בחיי כי דברים שאני מזמן שכחתי הן עכשיו חוות וזה החזיר אותי לפרסםקטיבה נכונה ולראיית חיים ששכחתי שקיימת. כמו שנאמר ״מכל מלמדי השכלתי״ ואו-הו כמה השכלתי בפורום הזה בשנה האחרונה!!!!

אני מקווה שהבהרתי את דבריי ושהבנת למה התכוונתי. זה לא נעים לי שמבטלים את דעתי בגלל שזכיתי לתמיכה משפחתית. תאמיני לי, אני יכולה ללמד את דנה המון כמו שאני בטוחה שהיא יכולה ללמד אותי בגלל החוויות השונות שלנו בחיים.

חחחחח אני נוטה להסכים עם דעתך ודעתן של ירדן,שמרית,קרן ..
אבל במקומות מסויימים גם עם האחרות..
חחחחח אני פיצול כרגיל

שמרית אם היית לידי הייתי אונסת אותך עכשיו

חחחחחחחחחחחחחחחחח טלי צחקתי את לא באמת צריכה לומר במי את מצדדת
זה היה הומור

נכון,רק לחשוב חיובי,בייחוד כשנולד ילד בריא,חמסה! זאת הדרך-היחידה!
לאם עם עזרה ובייחוד לאם ללא-עזרה.

וכן,בייחוד לאם,שהיא לבד בעולם וכל-הנטל נופל עליה ועל בעלה בלבד!
ללא תמיכה-ריגשית אפילו של משפחה מרחוק!

אני בהחלט סיננתי כל מיני טלפונים של התעניינות וסקרנות-גרידה איך החוויה של הלידה היתה, מודה! מה זה היה תורם לי בדיוק?!
לזרוק זמן-סתמי בטלפון ולדבר,כשיש לי ילדה לדאוג לה?!

וזאת כשהיתה לי תינוקת במשקל-פג עם בעיות לטפל בה.

רק מי שהגיע-פיזית או התקשר לפני או שסימס והציב לי עובדה שהוא מגיע,התקרב לביתי!
רק אילו שתרמו מזמנם: עזרו פיזית וריגשית אצלי בבית,התקרבו אליי לבית וללב (כי מי שעזר לי פיזית,עזר לי למעשה גם ריגשית,להקטין את העומס) ואח"כ כמובן שזכרתי את כל-אילו והשקעתי מזמני בשבילם (כמובן,שגם ביססתי כבר את הקשר של התמיכה בהם עוד לפני, זאת הנקודה ההישרדותית שלי בחיים,ליזום לעצמי גם עוגני-תמיכה חיצוניים משכן,חבר וכו'..) ולכן לא-היה לי זמן לטלפונים, כי אני אדם אקטיבי וחיובי,שלא-מחפשת בגדול לקטר על מה שאין!

וכמו שאת מכירה את הנתינה-האישית שלי בשפע למי שצריך (גם מניסיונך-האישי, כשאתם הייתם זקוקים לי), אז אין מה לדאוג,אני מאוד מאמינה בעזרה-הדדית ולא חד-סיטרית, בעזרה מכל-הלב,של לעצור את הכל ולעזור לאחר.

רגע לא הבנתי אני מגדלת את הילדים שלי לבד בלי
שום עזרה מאף אחד
(והלוואי והיה לי מעט עזרה חיי היו נראים אחרת אבל גם אין לי תלונות עכשיו חיי הפכו למושלמים יותר מאז שהם באו)
אז זה עושה אותי אמא לא טובה ?

"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"

הנה אורלי את הדוגמא האידיאלית
קיבלת פה ניעור בלתי פוסק על השליליות שאת משדרת רק מהשם
פנינו אליך וניערנו אותך
לא בחלנו באמצעים או מילים

ואת בסופו של דבר לקחת את זה למקום הנכון...

לגמרי לאנוס את שמרית

שימרית,איך קבעת בדיוק שאין לי תמיכה-משפחתית?

לא-מבינה על-סמך מה את כותבת זאת!

אימי מקסימה עם נעמה

מרווה כולנו פה מחבקות אותה נון סטופ, כמו את כולן
משתתפות בכל צעד ושעל מהיום שהיא בפורום
אבל השליליות התחילה טרום הלידה, העזרה שהוצעה לה לקחת היתה טרום הלידה.

אלוהים זה כמו דו שיח של חירשים - מה אנחנו כותבות מה את כותבת, מה אנחנו טוענות ועל מה את מגוננת.

רוצה לבוא ולומר שנהגתי בבוטות יתרה סבבה, כבר אמרתי שזאת מי שאני

האמת??? עייפתי. באמת שעייפתי. או שאת לא שמה לב לדברים שאת כותבת או שאני סתומה. ובאמת שעייפתי.
מתנצלת שהסקתי שאין לך עזרה פשוט כתבת בכזאת תקיפות לסיון שהיא לא מבינה מה זה להיות אמא טרייה ללא תמיכה כאילו שאת כן יודעת אז הסקתי כך. סליחה.

אותי הרגיזה במיוחד הפסקה הזאת:
״אני שמחה בחלקי ומאושרת,שבורא-עולם נתן לי חמסה בעל ואב כזה מקסים,שאפשר לסמוך עליו,שהוא הכי בעניין של להיות הורה-אקטיבי!
ולי,שנתן לי את כל החריצות בהשקעה,הסבלנות,הרוך והחמלה בעולם!

את הסגולות הללו מקבלים הורים ללא-עזרה!
זוהי מתנתי! ואין לילד תחליף לכך,לקבל הורים שכאלו!״

את הסגולות הללו מקבלים רק הורים ללא עזרה??? קצת חוצפה לצאת בהצהרה כזאת לא?!
מעניין כי טענת שאמא שלך כן עוזרת. מוזר.

בכל מקרה כולן רוצות לעזור לדנה, להוציא אותה מהשליליות שלה וזה מתחיל בחשיבה חיובית ובשביל זה היא לא צריכה מישהי שתשמור לה על הילדה או תשטוף לה כלים. רק שתסתכל על הנסיכה שלה!!!! זה מתחיל בזה!!!!

אל תשפטי אותי למה אני לא מציעה להסיע אותה ממקום למקום ולמה אני לא באה לשמור לה על הילדה. כל אחת תעזור לה במה שהיא יכולה. אני יכולה לתת לה עצות איך לא לתת לשליליות להשתלט. זה מה שיש לי לתת. מצטערת שזה לא מספיק על פי אמות המידה שלך באמת.

ויש עוד משפט ידוע: הגמל לא רואה הדבשת של עצמו. וחבל.

יופי,אם היא נעלמה,היא בכיוון-הנכון! של העשייה,היצירה ולימוד החיבור והבונדינג עם התינוקת,שלוקח המון-זמן, זה מה שצריך לעשות לאחר-הלידה!!
להיעלם בבועה של עשייה,אהבה ושינה כשזה אפשרי!

באמת שאין-זמן לדבר עם אף-אחד,שאינו עוזר פרקטית,כשנמצאים במצב שבו אין-עזרה פיזית ממשית מהמשפחה ומהסובב ושישנו תינוק שתלוי רק בך!

בהחלט דו-שיח של חירשים מבחינתי,את בהחלט צודקת!
כל-אחת בעלת הרקע-המישפחתי שלה ולכ"א המתנות והחבילות שלה בחייה.

אני בהחלט גאה בעצמי,שבאתי וכתבתי כאן,שאין לשפוט אם-טריה,שאין לה תמיכה-משפחתית ושהיא לבד במערכה! ושאני לא-באה ל"נער" אותה ולהשתמש בבוטות-יתר לשם כך!

שימרית,
אני לא-הצעתי לאם-טריה,נטולת-עזרה שתלך לטיפול,כפי שהוצע כאן,כי אני לא-אוכל להסיע אותה כעת או לבוא ולשמור על-ילדתה.
אז לפחות אני שלימה עם עצמי,שלא-הצעתי דרך-טיפול,שאין ביכולתי לסייע במימושה ועלולה יותר לתסכל אם,שאין לה זמן ללכת לישון כעת.

הצעתי לה בדיוק את מה שכתבת כאן: שהאם עצמה תיילד מעצמה חמימות ובהדרגה תכבוש את כל-היעדים שתירצה.

חבל שלא-קראת את מה שכתבתי לך בעיון:
מצב-מנצח הוא מצב שבו ילד מגיע לעולם עם הורים-אוהבים ומשפחה עוטפת ותומכת.וואלה,יופי,הכי קל ופשוט שיש! ברור,שהכי קל זה לחקות את הסביבה-התומכת המישפחתית שאליה גדלנו,זאת לא-הנקודה.

מה שכן,אם אדם שכזה שמגיע מרקע "שבע" (מגיע ממשפחה של שפע ונתינה בתוך-המשפחה עצמה), אז עליו לדעתי לתת ל"רעב",שאינו ממשפחתו מעצמו!

האתגר-האמיתי נעוץ במצב בו האם רוצה ליילד מעצמה חיים-טובים לילדיה ובכך לשבור את ההיסטוריה-המשפחתית,שבה היא ובעלה גדלו.

במצב-עגום שכזה בו האם מביאה לעולם ילד,שלא-זוכה לאהבה מהמשפחה-המורחבת ושהיא לא-זוכה לתמיכה,גם הוא יכול לצאת מורווח בחייו,אם אימו שימשה לו אם-אוהבת,שהתעקשה תמיד ליצור בשבילו חיים-טובים!

גם אני עייפתי. הגנתי ותמכתי, כי מרבית-הבנות בעלות התמיכה-המשפחתית לא-יבינו לעולם אם,עם נקודת-מוצא משפחתית שכזאת ולמזלי האם עסוקה כעת בעניינים הכי חשובים בעולם

היא נעלמה בהחלט לכיוון הנכון - לפורום הורים

מעניין מה יהיה קודם הבת של דנה תוציא רישיון על אופנוע או שהאשכול הזה יסתיים

מרווה, אני לא יודעת מאיפה את כותבת את הדברים שאת כותבת ומי שמך להחליט מה עברתי או לא עברתי בחיים והאם אני שבעה או רעבה או לא יודעת מה.
את ממשיכה לכתוב בהתנשאות בלתי נסבלת כאילו את הכי מבינה והכי יודעת למה דנה זקוקה. סבבה. שיבושם לך.

אני חושבת שאם יש מישהי שחושבת שטיפול פסיכולוגי יכול לעזור לדנה שתציע! גם אם אין לה פתרון איפה לשים את הילדה. יש צורך לנער ולהכניס לפרופורציות. אבל מה לעשות שגם לנו יש חיים ולא תמיד יכולות לעזור פיזית אלא רק במילה ועיצה. גם דנה צריכה לעשות צעד ולהראות שהיא מעוניינת בעזרה. אפשר להביא את הסוס לבאר אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות ממנה.