משחקי דמיון... - הריון ולידה

הבן שלי אלוף בהמצאות

אצלנו זה בדיוק להפך - יונתן יכול ש-ע-ו-ת לשחק עם כל מיני בובות/חיות/אנגרי בירדס ולעשות הצגה/סיפור (והרבה פעמים לרצות שגם אנחנו נשתתף - זה החיסרון

לאביגיל אין דמיון. בדיוק כמו שאת מתארת.
מה הכי עוזר? מיכל!
היא חיה בדימיון!
והיא סוחפת איתה את אביגיל.

אני לא לוחצת עליה עם הדמיון.
לא יושבת איתה במיוחד על זה
אבל כן מנסה להפעיל טיפה פה ושם את בדימיון.
למשל כשיש לה בובה חדשה, אני שואלת איך קוראים לה ועוד שאלות עליה.
לרוב מקבלת תשובה בסגנון ״לא יודעת״. אבל לאחרונה דווקא יש שמות. לא מקוריים (איתן לבן ואמילי לבת. לתינוקת של חברים שלנו קורים אמילי)
הרבה פעמים אני באה עם יציאה מפתיעה במשחק הדימיון כדי להוציא אותה מהתבנית.
למשל היא כבר למדה ממיכל שבמשפחה יש אמא אבא תינוק ואחות גדולה (למה דווקא אחות גדולה אני לא יודעת) והיא נותנת לי אחד מהתפקידים הנ״ל. ואני פתאום יוצאת ביציאה שאני לא אמא/אבא/אחות גדולה, אני חתול!
אני ישר רואה איך זה משנה לה את התבניות שלה, היא שוקלת את ההצעה שלי, מעכלת אותה בראש...
ממש רואים את כל התהליך על הפנים.
ולפעמים זה נותן לה רעיונות משלה.
לא מקוריים מי יודע מה, אבל זו גם התחלה.
היא פתאום יכולה להחליט שהיא כלב.
או פעם יצאה לי ביציאה שהיא תינוק בבטן.

או שהן אוהבות לשחק ברמזור.
גם רעיון של מיכל.
אם היא אומרת ירוק- אפשר לזוז.
אם אדום- צריך לעמוד במקום.
אז אני באמצע האדום, בלי אזהרה מראש, אומרת שאני אמבולנס, מפעילה ״צ׳קלקות״ ומתחילה לרוץ.
שוב, מפעיל אצלה איזשהן חושים.
אני עושה את זה הרבה. זה גם מכניס עניין למשחק וגם מראה לה שיש עוד אופציות ובדימיון השמיים הם הגבול.

כל פיפס של דמיון אני משתדלת לפתח, לשתף פעולה, לשאול שאלות אבל בעיקר לתת דוגמאות.
ואני רואה שזה נושא פרי.
עט עט יש לה רעיונות משלה ודברים שהיא ממציאה. פרימיטיבים, יכסית לעולם הדימיוני של מיכל, אבל זו התחלה טובה.
__________________________________________________________________

יעל- זה לא נורא ממש ממש..
אבל חשוב שיהיה לילד עולם דמיוני.

אנחנו לא כופים עליו, אבל מנסים לראות אם הוא מצליח לפתח את הסיפור שאנחנו מתחילים.
להמציא רעיונות חדשים, או שהוא תקוע במה שאנחנו הבאנו אל הסיפור וזהו.

וזו כנראה בדיוק חלק מהבעיה שלו. יש לו מן חוסר גמישות מחשבתית..
חוסר יכולת להבין שהעולם לא מתנהל כמו שהוא חושב/ רוצה/ מתכנן..
מעין קיבעון כזה.

שולי- רעיונות מצויינים!!

שולי, הרעיונות שלך מקסימים. אהבתי את הצ'קלקות שלך

שולי - אהבתי את הרעיונות שלך!!!

עמית ושולי - מעין כזאת בדיוק (כמה לא מפתיע...)
וגם אצלנו יובל קצת מוציאה אותה מזה אבל מעין לא תמיד מאפשרת לה...
וזה בא בדיוק על המקום הזה של החברה, של העמידה בחוקים....

שולי-יפה

אצל נועם העניין די מפותח,אבל זה לא משהו שעבדנו עליו...
בגיל די צעיר,קניתי לו ערכת מטבח ואת כל האביזרים, ועד היום הוא אוהב להתעסק עם זה.עורכים פיקניק,או מבשלים,]ותחים מסעדה,משחקים אמא-אבא...

גם כשהוא משחק במשהו אחר, זה בדרך כלל עם סיפור מאחורי...

אפשר למשל, למצוא סיפור שהוא אוהב, ולערוך מן תיאטרון בובות,לעשות "הנפשה" לדמויות..לתת לו לראות צד נוסף של הסיפור

בהצלחה

עוד משהו - נראה לי שאת מעין מפחיד קצת עולם הדימיון על כל דבר היא שואלת אם זה באמת או בכאילו... היא ממש לא מצליחה להכנס לזה.... ויחד עם זה היא מאוד אוהבת יצירה ונראה מהצד שהיא מאוד יצירתית אבל היא בעצם מעתיקה מצוין ציורים שהיא רואה לפעמים מהזיכרון ולפעמים ממש מעתיקה....

גם אביגיל יכולה רק להעתיק או לצייר דברים שמישהו אומר. וגם זה רק במקרה שהיא חושבת שהיא יודעת לצייר את זה. אם היא לא יודעת היא תגיד שהיא לא יודעת ולא תנסה.
אם אני אבקש לצייר סתם משהו, לא יהיה לה רעיון.
וגם כל קישקושים שיש מיכל ישר ממציאה מה זה ואביגיל אומרת שזה סתם.
__________________________________________________________________

קטע לא חשבתי על זה אף פעם...
עידן יכול שעות לשחק עם עצמו, הוא לא בהכרח מדבר אבל בהחלט עושה שם "משהו" עם כל החיות/פליימוביל וכדומה
הוא גם מאוד אוהב להעמיד פנים שהוא כל מיני חיות (בעיקר אריה ולשאוג בקולי קולות... למה אין פה אייקון של סמיילי סותם אוזניים וסובל?!?!?!)

שולי רעיונות מקסימים

שולי, ענבר ועמית- מדהים לגלות שדווקא ילדים עם קשיים, חסרי דימיון
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!

זה אכן מדהים לגלות, מילנה, אבל חשוב לדעת ש"משחקי דמיון" וחוסרם מהווים את אחד הקריטריונים המרכזיים ביותר באבחונים לילדים עם קשיים. מדובר בעיקר על הרצף (PDD, אוטיזם והיתר) אבל גם על סוגי קשיים אחרים.
באבחונים שנעשים, היכולת של הילד לשחק ב"משחקי דמיון" היא יכולת שנבדקת לעומק.
פיתוש

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

שרוני תודה על התשובה המקצועית!!

אין בעד מה, מותק.
ובכלל לגבי רגשות אשמה - הם "בילט אין". אבל ברובם (ככולם) של המקרים שהם מופיעים (365 יום בשנה? 24 שעות ביממה?...), הם מופיעים ללא סיבה ריאלית והגיונית.
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

גם אצלנו שחר מלא בדימיון. מגיל צעיר מאוד.
שולי אהבתי את החתול