נושא כואב.. מעין סקר - הריון ולידה

אני לא חושבת שיש כזה דבר בן זוג מושלם שיעשה כל מה שהשני אומר בקשר לגידול הילדחים.. וטוב שכך כי אחד שכזה הוא כזה שלא מעניין אותו הילדים ומבחינתו שתגדלי אותם לבד והוא לא יתערב לעולם.. ולא נראה לי שזה רצוי.

אצלנו לרוב אנחנו מחליטים ביחד על תוכנית פעולה בקשר לילדה
אני מחליטה על הרוב ( האוכל ועל שינה , גבולות ומשחקים) כי אני קצת יותר מבינה בזה

אם יש משהו שאני חושבת שהוא טועה אז אני מנסה להסביר לו כך וכך ולמה לעשות כך...
יש פעמים שהוא מקבל ומבין ויש פעמים שלא ואז אנחנו זורמים ביחד (בד"כ זה דברים לא משמעותיים)
ויש פעמים שגם הוא מתקן אותי- למשל כשאני משווה והוא מסביר לי ואני מנסה לתקן

לפני הלידה דיברנו ואמרנו שבדברים המשמעותיים נדבר בנינו לפני שנפעל כדי שהיא תדע ששנינו באותו הראש ...
ברור שזה לא תמיד מושלם אבל לפחות אנחנו משתדלים

אני נותנת את הטון, את הרכות, את החינוך.. באופן מעשי אני ההורה הדומיננטי בכל הנוגע לאיך לגדל את הילד.
גם לבעלי יש דעות אבל הוא פחות דומיננטי בכל מה שקשור אליו..
בדברים אחרים הוא ה"שולט"..

מחליטים יחד... לא תמיד זה מצליח ולא תמיד אנחנו מסכימים אבל אנחנו משתדלים לא לבלבל את תמרי וזה הכי הכי חשוב.

תשבו תדברו ותחליטו איך אתם פועלים.

אני חושבת שזה נהדר שיש אבא שהוא רוצה לקחת חלק בחינוך ולא הכל נופל עלייך, תנסי להקשיב גם לו
ותנסו להבין את הרציונל מאחורי כל פעולה שאתם מציעים זה יועיל לכם...

למשל למה לא לצעוק על הילד? (זה נושא מאוד רגיש אצלי! לא צועקים.. אפשר לדבר בטון רציני ותקיף יותר בשביל הגבולות)

אז למה לא לצעוק? כי הילד לא צריך לחיות בפחד, והילד צריך להבין מה הוא עושה לא בסדר. ילד שצועקים עליו נאטם (גם בגיל שנה) ולא יבין מה לא בסדר. זו סתם דוגמא- את יכולה גם להוציא לבעלך כל מיני מאמרים מהאינטרנט אם יש איזשהו משהו שאת רוצה להסביר לו..
בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין בן זוג מושלם שזורם בהכול
אצלנו אני אחראית על חינוך וכו אבל בעלי למשל רוצה להחליט על דברים אחרים כמו איזה עגלה, משחקים, כיסא אוכל,והעול וזה מביא לריבים כי אם רוצה משהו אחד ואני אחר הוא ישגע אותי עד שאוותר

     

אנחנו למשל לא שוברים את המילה אחד לשני..
אם אחד העניש השני לא מתערב!

מיטל הלוואי ואפשר היה להגיד בשקט והילדה היתה מבינה אוףףף
הגיל הזה קשה וכמה שלא חינכנו בואי תראי איזה שובבה ששמה עלינו פס

מבחינתי בן זוג "משולם" הוא לא "יס-מן" שיגיד אמן לכל מה שאני עושה עם הבן שלי. להפך - אנחנו "עזר כנגדו" אחת של השני כי, מה לעשות, שנינו טועים מידי פעם, ואז ההורה השני משמש כמנגנון ביקורת.

כמובן, שכמו אצל אירוש, אנחנו תמיד באותו הצד - אם יש הסתייגויות, זה נעשה באנגלית או לא בנוכחות הילדים.

לדעתי אין דבר כזה מישהו שיחליט וזהו...

מטבע הדברים אנחנו אנשים שונים ותמיד יש מישהו קשוח יותר ומישהו רך יותר, מישהו דומיננטי יותר או פחות..

אצלנו לפחות החלוקה שווה לפעמים אני נותנת את הטון ולפעמים בן זוגי... הכי חשוב זה לא תסתור את דברי בן הזוג מול הילד

אירה אני לא אומרת לדבר בשקט גם אני מדברת בטון תקיף לתמר היא שיא השובבה ועוד לא התחלנו לדעתי בכלל להתמודד...............