מרגישה לבד - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • שלום לכולן,אני חדשה,אין לי למי לפנות וזה הולך להיות ארוך....
    אני כותבת כאן כי האמת אני מרגישה מאד לבד...כי אני בעצם לבד.
    אני בהריון סוף שני, בלי משפחה כי כולם בחו"ל,אין לי חברים(טעות ענקית שניתקתי קשר כשהתחתנתי) ויש לי בעל שלא שם עלי...
    אני עוד מאד עדינה.
    אנחנו נשואים 4 שנים, עובדים יחד(עוד טעות בצידי) לאחרונה קנינו בית וביום הולדת שלי אמר לי שהוא רוצה שנעשה ילד-זה אחרי 3 שנים של דחיה מצידו,הוא לא רצה עוד ילדים(יש לו ילדים מנשואים קודמים)ניסינו כמה חודשים, הייתה הפלה אחת בתחילת הדרך, כאב אבל המשכנו והנה אנחנו כרגע בשבוע 10.
    מהיום שהודעתי לו שאני בהריון, הוא הפך להיות זר אלי ובעצם יותר מזה, כמעט כאילו נגעל ממני, לעולם לא מדבר איתי על הריון,לעולם לא שואל לשלומי, וגם שאני מרגישה רע(וירוס של שלשולים או חום) לא מתעניין, עובר לידי כאילו אני שקופה.
    כמובן שוחחתי איתו זה רק יותר מעצבן אותו יותר,חשבתי אולי זה כי התדירות של היחסים ירד(אני בטיפול נרות) אז ניסיתי בדרך אחרת...זה מחזיק יום וחצי ואז שוב...הוא מתעלם, לא מתייחס, ואם מייחס אז בצורה מגעילה ביותר.
    בחישי בערב, הרגשתי לא טוב בכלל,חולשה ועייפות נוראית,הלכתי לישון מוקדם,כשהוא בא למיטה בקשתי ממנו אם הוא יכול להביא לי את התרופה שלי מלמטה,ענה לי "לא בא לי" ולמחרת בבוקר קמתי גובעת מרעב, ערב לפני הלכתי לישון מבלי לאכול ארוחת ערב ולא מצאתי כלום לאכול לבוקר אז שאלתי אותי"יש מצב שאולי תילך רגע לחנות(2 רחובות באוטו) לקנות לי משהו אני גובעת מרעב ויש לי ממש סרחורת ענה "לא בא לי"...
    בשישי בערב,היינו צריכים ללכת להוריו לארוחת ערב, והאמת כל שבוע "לא בא לי" אני עושה את זה עבורו בלבד!הם לא אנשים בדיוק "אמיתיים" אז אמרתי לו אני לא באה לארוחת ערב "לא בא לי" אז הוא בא אלי ואמר לי "כדאי לך לבוא איתי כי אם לא את תהיי לבד יותר ממה שאת היום"ועוד "אני אנטוש אותך ברגעים הכי כואבים שלך"
    הייתי בשוק, לא עניתי ולא הלכתי איתו גם...
    זה כבר חודשים שאני בוכה כל יום, מאוד סובלת...
    אתמול הרגשתי מאד חולה, הייתי לבד בבית, הקאות ושלשולים וחולשה אדירה...הוא אפילו לא יודע את זה, זה גם לא מעניין אותו.
    הבוקר קמתי,הוא לקח את הדברים שלו והלך לכל היום,לא יודעת לאן(שבת),
    אני בוכה נון סטופ,דיברתי איתו מיליון פעם,כתבתי לו-זה לא עוזר.
    יש לי מחשבות לא טובות,ואז אני נרגעת,אני לא יודעת כל כך מה לעשות...
    זהו זה "קצת"מהסיפור שלי,אין לי למי להרים טלפון להוציא את הלב,המשפחה בחול לא מעורבים כל כך בחיי....אני לבד בעולם.
39 תגובות
עמוד 1
  • שולחת לך המון המון חיבוקים..
    ו..
    את לא לבד!
    יש לך אותנו.. תמיד..
    ובקרוב יהיה לך את הילד הקטן שלך בע"ה שישמור עלייך ויאהב אותך ואת אותו ללא גבולות..
    ועוד משהו..
    ניסית לדבר עם בעלך על כל זה?
    נראה לפי מה שאת מספרת שזה לא הכי אכפת לו..
    אני חושבת שבעלך צריך להזדעזע פעם אחת כמו שצריך ככה..
    תעלמי לו לאיזה יום שלם ככה.. תתחילי להכיר חברות, לצאת החוצה.. לראות עולם.. לאסוף סביבך מעגל של חברים..
    שיבין שאת לא לבד ושהוא ממש לא כל עולמך!
    העובדה שהוא יודע שהוא כל העולם שלך זה מה שגורם לו להתנהג בצורה כזו כי הוא יודע שלא תעזבי .. אז תראי לו שהוא טועה בגדול!


  • ציטוט:
    פורסם במקור על-ידי בייבי20

    שולחת לך המון המון חיבוקים..
    ו..
    את לא לבד!
    יש לך אותנו.. תמיד..
    ובקרוב יהיה לך את הילד הקטן שלך בע"ה שישמור עלייך ויאהב אותך ואת אותו ללא גבולות..
    ועוד משהו..
    ניסית לדבר עם בעלך על כל זה?
    נראה לפי מה שאת מספרת שזה לא הכי אכפת לו..
    אני חושבת שבעלך צריך להזדעזע פעם אחת כמו שצריך ככה..
    תעלמי לו לאיזה יום שלם ככה.. תתחילי להכיר חברות, לצאת החוצה.. לראות עולם.. לאסוף סביבך מעגל של חברים..
    שיבין שאת לא לבד ושהוא ממש לא כל עולמך!
    העובדה שהוא יודע שהוא כל העולם שלך זה מה שגורם לו להתנהג בצורה כזו כי הוא יודע שלא תעזבי .. אז תראי לו שהוא טועה בגדול!





    תודה על החיבוקים..רק קראתי את המילים"את לא לבד" אני עוד יותר התפרצתי בבכי,אני כל כך כל כך לבד שאין לך מושג...יש ימים שלמים שהנייד שלי בכלל לא מצלצל,אף אחד לא מתעניין בי או צריך אותי...
    ברור לי שאני מחכה לו או לה(למרות שיש לי פחדים מהבוקר כי החזה שלי חזר להיות רך ולא כואב בכלל...אתמול היה לי וירוס של כמה שעות אני מקווה שזה לא גרם לי נזק כי כאב לי מאד הבטן)
    אני יודעת ואת צודקת,הוא חושב(וכרגע בצדק)שהוא כל העולם שלי
    אני עובדת איתו,החברים שלנו הם שלו,הכל סביבו...
    חשבתי אם אפשרי לחפש עבודה בהריון,אם מותר לי לעשות את זה,חשבתי לעזוב אותו,אין לי לאן ואין לי אמצעים...
    אווףףף הכל כל כך מסובך בראש שלי,זה אמור להיות בימים היפים בחיי,והוא עושה אותם כל כך עצובים...
  • קודם כל מלא




  • אוי.. איזו מתוקה
  • ציטוט:
    פורסם במקור על-ידי sweety_26

    קודם כל מלא






    כן הוא באמת מתנהג כמו בהמה, ששאלתי אותי למה על כל דבר שאני מבקשת ממנו הוא עונה לי "לא בא לי" אז ענה"מה?אני עובד אצלך?"...
    אני בשוק שמדובר בבעלי,באדם שבחרתי להנשא ולאהוב...וכאבא של ילדי...

    זה עושה לי טוב לכתוב,זה כאילו אני מדברת עם מישהו,ומקשיבים לי.
    תודה
  • [quote]פורסם במקור על-ידי בייבי20

    אוי.. איזו מתוקה
    כואב לי לקרוא את מה שאת כותבת.. לא מגיע לאף אחת להרגיש ככה!
    אני חושבת בכל זאת כמו שכתבתי קודם שאת כן צריכה להכיר חברים אחרים שלא משותפים איתו, חברים לא מהעבודה..
    מאיזה איזור את?
    אם את מאזור שיש בו ים אז זה ללכת לים אפילו בתור התחלה לבד קצת .. להתחיל להכיר בנות אחרות.. או שאולי ללכת לקניון.. לחנויות בגדים להריון, להסתכל על בגדים, להתחיל לדבר עם נשים הריוניות אחרות..
    אם את מהדרום אני אשמחחחח לארח לך לחברה מתי שרק תרצי
    לגבי הוירוס - אל תדאגי! אני בטוחה שלא פגעת בו\בה..
    את עוברת תקופה לא קלה, זה מובן .. את תעברי אותה! מבטיחה!

    את צודקת...אני צריכה לצאת ולהתחבר לעולם...ידוע שמעל גיל 35 זה לא בדיוק קל להכיר חברות אבל בהחלט להתחיל חיים חדשים אחרים..
    אני מאיזור גדרה(שפלה)
    אני מקווה שאני עושה נכון-החלטתי לא להמשיך לעבוד איתו, זה חבל לי כי אני אוהבת מה שאני עושה, ועושה את זה טוב, אבל אני נותנת כל כולי בחברה שלו, והוא עונה לי "לא בא לי" שאני מבקשת שיביא תרופה...
    אני מאד אקטיבית וממש לא "מנצלת" את ההריון-עברנו לאחרונה,ניקיון קרטונים הכל אני,אבל ממנו אני לא רואה שום כלום כאילו הוא ריק אלי...
    לפעמים אני שואלת את עצמי אם זה נכון להביא ילד במצב שכזה...
    אני כל כך רוצה ילד ובעיקר שגם אם אעזוב אותו, בגיל שלי זה אולי ההזדמנות האחרונה שלי...




  • [

    היי מיטל,
    ניסיתי פעמים לזעזעא ותו, פעמים נעלמתי לכמה ימים לחול!
    פעם ראשונה זה עבד,פעם שניה,הוא זלזל בי עוד יותר...האם יש סיכוי שתחדשי קשרים עם המשפחה שלך? כי אם כן אולי תוכלי לטוס אליהם לתקופה...
    חשבתי על זה,לטוס לחול ולהיות שם אבל יש פרט שלא סיפרתי וזה יש לי ילדה בגיל נערות שגרה יתי(מנשואי הראשונים) ואני לא כל כך יכולה לעשות מה שבא לי ויש לי מחוייבות כלפיה.
    האם את אוהבת את האדם הזה שמתנהג אלייך בצורה גועלית כ"כ?
    אהבתי את האדם שהכרתי לפני כן.היום אני לא אוהבת,אני מאוד פגועה ממנו.
    האם את מוכנה לחיות את כל חייך איתו?
    לא ככה.
    ושאלת השאלות-
    האם את מוכנה להריון הזה יחד איתו? או בלעדיו?
    אני לא יכולה לעבור את ההריון הזה בלעדיו,מבחינה פינסית,קנינו בית,כל הכסף הלך בקירות של הבית ואין לי שקל לזוז.
    ויסלחו לי הבנות שנגד הפלות- אבל אולי עבורך זה הזמן להחליט אם כדאי לשמור על ההריון הזה(שכמובן בטח מאוד יקר לך)
    כי זה לא יהיה פשוט לגדל תינוק עם האדם הזה ובטח ובטח שלא לבד.
    אני בת 36,אם אני מוותרת על ההריון הזה, זה עלול להיות פעם האחרונה עבורי להביא ילד לעלום.
    תעני לעצמך על השאלות ותחשבי טוב טוב מה את עושה.

    כואב לקרוא את מה שכתבת, ואין יותר מדי עצות כי נשמע שאת משתדלת ביחסים הזוגיים ואי אפשר להאשים אותך.

    אני מאזור מודיעין ומגיעה לעיתים קרובות לירושלים ומוכנה גם להגיע לאזור המרכז... אשמח להיות לאוזן קשבת וכתף תומכת

    ודרך אגב לגבי עבודה את יכולה לחפש ולמצוא משהו ולא לספר על ההריון עד לחודש חמישי, רק קחי בחשבון שבגלל שלא יהיה לך ותק של חצי שנה יכולים לפטר אותך. לרוב מקומות עבודה לא נוהגים לנהוג כך כי זה מציג אותם באור שלילי.

  • נשמע שחשבת על הכל טוב טוב וזה מה שחשוב.

    מתנצלת אם השאלות שלי היו קשות



  • [quote]פורסם במקור על-ידי meytal030

    נשמע שחשבת על הכל טוב טוב וזה מה שחשוב.

    מתנצלת אם השאלות שלי היו קשות

    ושוב אני אומרת אם תרצי חברה אשמח לארח לך

    היי מיטל,

    אין לך מה להתנצל,חשבתי גם על כל השאלות האלו...הן נכונות מאוד.
    חפכתי לעצמי בור ואני מנסה עכשיו לצאת ממנו...עשיתי המון טעיות בדרך,כי באמת אמנתי שמצאתי אהבה אמיתית עבורי.
    אשמח בטח להיות בקשר,אני ניידת ויכולה להגיע לכל מקום.
  • גם אני, יותר מאשמח להיות איתך בקשר, אני מהרצליה.
    זה המייל שלי, אשמח אם תצרי איתי קשר!
    [email protected]






  • מה שאת כותבת מאוד כואב.. אבל כמו שכבר אמרו לך פה הבנות את לא לבד!!!!
    טוב שחיפשת תמיכה אני מכירה את התחושות האלו אבל רק מעט ואני חושבת שאת תמצאי פה בית חם אוזן קשבת והרבה הרבה חברות טובות!!!!
    אני אשמח להיות איתך בקשר אם את רוצה אני מחיפה ואין לי בעיה יש מקום לעוד הרבה חברות...
    אני כן חושבת שאת צריכה לחשוב על המשך היחסים שלך עם בעלך אני לא יודעת בדיוק את כל הפרטים אבל בנאדם שמזלזל בך בצורה כזו לא צריך להיות איתך!!!


  • היי
  • [quote]פורסם במקור על-ידי הריונית 25

    מה שאת כותבת מאוד כואב.. אבל כמו שכבר אמרו לך פה הבנות את לא לבד!!!!
    טוב שחיפשת תמיכה אני מכירה את התחושות האלו אבל רק מעט ואני חושבת שאת תמצאי פה בית חם אוזן קשבת והרבה הרבה חברות טובות!!!!
    אני אשמח להיות איתך בקשר אם את רוצה אני מחיפה ואין לי בעיה יש מקום לעוד הרבה חברות...
    אני כן חושבת שאת צריכה לחשוב על המשך היחסים שלך עם בעלך אני לא יודעת בדיוק את כל הפרטים אבל בנאדם שמזלזל בך בצורה כזו לא צריך להיות איתך!!!
    תודה על התמיכה, זה עושה לי באמת טוב ובעיקר זה מפעיל אצלי הרבה נורות אדומות שהיו קודם אך נדלקות עוד יותר עכשיו...
    איפשהו הייתי רוצה לעזוב אותו,אבל יש כל כך הרבה פרטים, עברנו לבית החדש רק לפני שבועים(בית שחלמתי עליו שנים!) ובו שמתי את כל כספי, כל חסכונות,הכול!
    העברתי את הבת שלי בית ספר לאיזור חדש,ניתקתי אותה מחברים לקראת השנה חדשה בבית ספר,והבטחתי לה שזו פעם האחרונה שאני מעבירה אותה בית ספר!
    גם אם אני רוצה,אין לי אמצעים לקום וללכת,
    אין לי, הכל הלך לבית...
    העבודה זה בחברה שלו,
    אין לי משפחה,
    אין לי חברים,
    אני מרגישה טפשה לגמרי שככה לא הגנתי על עצמי,
    ואני חסופה כל כך לפגיעה....
  • היי מתוקה, וברוכה הבאה לפורום
  • [quote]פורסם במקור על-ידי nesiha

    היי
    מאוד עצוב לי לקרוא את מה שכתבת.. אני חושבת שעדיף לך לא להיות איתו גם ככה הוא לא מראה אכפתיות ודאגה..גועל נפש של התנהגות
    לא מגיע לך שהתנהגו אלייך ככה,, את עושה בשכל את מפסיקה לעבוד איתו זה הדבר הכי נכון..
    תנסי להיות רגועה תחשבי אך ורק על הבייבי שלך כי כרגע זה הדבר הכי חשוב
    אני בדעה שאת צריכה קצת לצאת עם חברות, להתאוור זה יעשה לת טוב
    אי בטוחה שהתקופה הקשה הזאת תעבור
    אם תרצי לדבר או כל דבר אני כאן וגם בפייס

    תודה על המילים, כן זה תקופה, וביום שאחליט משהו, רק ה' יוכל לעצור אותי
    כרגע אני בלי טיפת בטחון עצמי,ואני מודעה אני גם מזועזעת מבעלי, מהאדם הכי קרוב אלי, כאילו באמת חשבתי שהוא ואני זה יהיה לנצח...
    אני זוכרת שלפני שנתיים הוא אושפז במשך 10 ימים,לא זזתי מהמיטה שלו, אפילו אמא שלו באה לבקר כמו עוד מבקר, אני אכלתי בבית חולים, ישנתי ליד המיטה שלו, פשוט לא זזתי, אפילו את הבת שלי העברתי לאביה לתקופה שאוכל לתת לבעלי את כל התשומת הלב...
    זה בעצם אומר שאתה לאתמיד מקבל מה שאתה נותן....
  • [quote]פורסם במקור על-ידי יולי 2001

    היי מתוקה, וברוכה הבאה לפורום
    עצוב לקרוא מה שאת כותבת..... אבל עצם זה שפנית לפורום הזה וכתבת פה זה הצעד הראשון לשינוי שאני
    מאמינה שתעשי בהמשך....כמו שרשמו לך פה, תכירי פה בנות בפורום ותוכלו באמת ליצור חברויות אמיתיות עם בנות מהסביבה שלך או רחוק יותר...
    אנחנו בנות אותו גיל דרך אגב ואני יותר מאשמח לצרף אותך למעגל החברות שלי
    יש לי משפחה באיזור גדרה... גם היא בחורה בת 36 , אמא ל- 3 .....
    בכל מקרה הכי חשוב שתדעי שאת לא לבד, יש פה המון בנות מדהימות שישמחו לעזור בכל דבר... את לא יודעת איך זה עוזר לשפוך פה את הלב בכל נושא....
    גם אני עברתי עכשו תקופה קשה מאוד והפורום הזה עזר לי ברמות...........
    אם בא לך אני בפייסבוק או במייל: [email protected]

    תודה על התמיכה, אני שמחה לקרוא שניתן למצוא חברות וחיבוק אמיתי כאן, כי אני אדם מאד חברותי, חייכנית וכייפית, ונכנסתי לסוג של עולם שלא שייך לי, והפכתי להיות אדם שאני לא.
    אני רוצה לחזור להיות אני.
    נעים מאוד,
    המייל שלי הוא [email protected]
    לכל מי שרוצה להיות איתי בקשר, אני יותר מאשמח
  • כואב לי לקרוא את הדברים שלך, לא מתנהגים ככה לבנאדם, בטח ובטח שלא לאשתך ההריונית שאתה אמור לטפח לאהוב יותר מכל...

    באמת קשה לי להבין איך את נשארת איתו...את תלויה בו כלכלית, אני מבינה... אין לך שום אפשרות לקחת את בתך ולטוס איתה לחו"ל, למשפחה??? לא מגיע לך לחיות ככה!

  • פשוט עצוב היחס שלו
    ואם תעזבי אותו ותסעי לחו"ל להיות עם המשפחה שלך???

    ככה לא יהיה עדיף? וגם לא תהיי לבד.... ותמשיכי את ההריון בשקט וברוגע וביחד עם המשפחה

  • תראי, אתם במשבר גדול וצריך סיוע מקצועי לטפל בזה
    או ללכת לטיפול ביחד
    או שאת תלכי לבד, תתחזקי, תחזרי להיות עצמך ושיהיה לך כוח לקבל החלטות..
    נשמע לי נורא לא פשוט שזה השותף לחיים שלך, ונורא לבד
    במיוחד כשהמשפחה לא בארץ...
    לדעתי, טיפול שלך לבד יעשה לך טוב
  • תיריא זה נכון שמפחיד לעזוב ללא גב כלכלי ובעיקר בבית שהשקעת בו ממיטב כספך

    אבל

    לא בכל מחיר... אם את אומרת שרע לך אפשרי לחתוך למה זה אומר שאת צריכה לצאת מהבית?? ממש לא! למה הבית לא יכול להישאר שלך???
    אתם נשואים נכון? יש בשביל זה הסכמים יש רווחה יש המון אמצעים לא יזרקו אישה עם ילדה ובהריון לרחוב!!!

    אני חלילה לא אומרת להתגרש אני אומרת שאם את מציבה לו אולטימטום והוא ממשיך בשלו ולך לא מתאים אז שלום!!!!
    לגבי ההריון אני לא יכולה לשים את עצמי במצבך אבל אני מאוד נגד הפלות אבל זה לא מטעמי דת זה כבר סיפור אחר אם תרצי אספר לך באופן פרטי...
    בכל מקרה אני גם זמינה במייל [email protected] את יותר ממוזמנת לפנות אליי ואמח להיות לך לעזר!!!


  • לא יודעת איך לייעץ חוץ ממה שכבר כתבו כאן. שולחת לך חיבוקים וחיזוקים
    והלוואי ותמצאי פתרון למצב כי זה לא יכול להמשיך כך!

    טוב שפנית לפורום כי כאן תוכלי למצוא חברות אמיתיות... עם עזרה, פרגון, תמיכה,חיזוקים ואהבה!


  • ברוכה הבאה לפורום, מאוד כואב לי לקרוא מה שכתבת
    את לא לבד כולנו כאן בשביל.לתמוך ולהקשיב
    את מוזמנת לפנות אליי בפייסבוק
    elena dodin roitman
    אשמח להחות לך לאוזן קשבת
    איתן ...בן מקסים שלנו...אפרוח קטן, נסיך מדהים שלנו ...אבא ואמא מתים עליך
  • ערב טוב וברוכה הבאה לפורום הכי חם שאני מכירה!

    מסכימה ומצטרפת למה שאמרו הבנות ושולחת לך אלפי חיבוקים! את ממש לא לבד
  • כמה שאני אוהבת את הפורום הזה..

    את תגלי שגם דרך המסך אפשר למצוא מקום מחמם הרבה יותר ממה שמוצאים בחוץ...
    במיוחד בתקופות הקשות כשמרגישים שאף אחד לא מבין אותנו.

    אני מאחלת לך שתמצאי את השקט שלך, אם זה עם בעלך או בלעדיו..

    העיקר שתגדלי את ילדייך באושר.
    העובר שבתוכך לא הגיע בזמן הזה סתם כך, זו דעתי..
    והוא בטוח יתן לך שלווה ואהבה שכרגע את לא מרגישה וכשתחזיקי אותו לא תוכלי להעלות את המחשבה שאוליי חשבת לוותר עליו.

    תיהיה חזקה, ואני בטוחה שתגיעי להחלטות הנכונות המתאימות לך.

    כמובן שאני גם בפייסבוק (נ.ב אני אשדודית - קרובה מאודדדדד)
    liana fridlin avramov
  • קבלי מלא חיבוקים חמים. אנחנו פה איתך תמיד!!!
    את מוזמנת לכתוב ולהשתתף איתנו...
    מבטיחה לך שהמצב רוח מיד ישתנה. יש פה אחלה חבר'ה...
    מקווה בשבילך שיהיה בסדר.
    כואב לשמוע. עצוב.

    ואם תרצי להיות בקשר, אז אפשר בשמחה... :)
    הנה הפייס שלי: https://www.facebook.com/Michal.YITZ
    תרגישי טוב ותהיי חזקה בשביל הבייבי שלך ובשביל הכוחות שלך לטפל באוצר שעומד להיוולד.

    שבוע טוב.

    http://www.ticker.7910.org/an1bWuE-M3-0000NjJifDg1MTczOWphfE15IGFnZSBpcw.gif" border="0">

    http://www.ticker.7910.org/as1cJOXoM360000MzM1NjlzfDUwMDU3OTFzfFdlIGFyZSBtYXJyaWVk.gif" border="0">

    http://dl2.glitter-graphics.net/pub/582/582742ushqzxxkph.jpg" border="0">
    http://jpg.co.il/view/4f9d9f7bdbb07.jpg/" rel="nofollow" target="_blank">http://srv1.jpg.co.il/1/4f9d9f7bdbb07.jpg" border="0">
    http://dl2.glitter-graphics.net/pub/582/582742ushqzxxkph.jpg" border="0">

    http://www.ticker.7910.org/as1cMca-Sf-0000MzAwODQwMWR8MDAwMjIzZHxPdXIgUHJpbmNlc3MgV2FzIEJvcm4g.gif" border="0">

    [URL=http://www1.glitterphoto.net/]http://img42.imageshack.us/img42/623/slrdjalqqeduoqvuxnoi.gif" border="0">

  • קשה לי למצוא מילים מתונות להביע מה שאני מרגישה אחרי שקראתי את מה שכתבת.

    1. ההריון: את עדיין בתחילתו (יחסית). אני במקומך לא הייתי שומרת אותו אלא אם כן את בטוחה שתצליחי להתמודד כלכלית עם תינוק בכוחות עצמך.

    את צודקת שייתכן וזו ההזדמנות האחרונה שלך להרות, את צריכה לקחת בחשבון שלא בטוח שתספיקי להכיר מישהו חדש, להתחתן ולהביא ילד לפני שיהיה מאוחר מידי.

    אם את מוכנה לגדל עוד תינוק בנוסף לבת שלך בלי בן זוג (עד שתכירי מישהו חדש) - לכי על זה ושיהיה בהצלחה.

    2. ה"בעל": אין מצב שאת נותנת למישהו להתייחס אלייך כמו למיץ של הזבל.

  • נמנעתי מלהגיב כי באמת שלא יכולתי לנסח את זה יותר טוב מקרן

  • אני עם קרן..
    זה לא שזה חד פעמי
    זה חוזר על עצמו.
    לא יודעת אם לעשות הפלה או לא...אבל בלי בית את לא צישארי
    או שהבית ימכר ותקבלי כספך חזרה
    או שאת תקבלי את הבית והוא יחפש חברים
    לא הייתי מוכנה להיות עם גבר שמתייחס אלי ככה... לא בא לי??!?!?
    ולך בא לכבס את התחתונים והגרביים שלו?
    תעשי חיפוש של עו"ד לגירושין ותשאירי את המחשב פתוח על זה.. שיראה את זה.
    ושיבין שאו שהוא משנה משהו או שההרפתקאה שלו נגמרת.
    אל תישארי במקום שלא טוב לך.אחרת באמת..תסיימי את זה כשיהיה עוד יותר קשה.

    דברו איתי בפייסבוק
  • קודם כל ברוכה הבאה!
    אני מסכימה עם קרן בנוגע לבעל שלך!
    לא מתנהגים ככה לאשתך ההריונית!
    לא מתנהגים ככה לאישתך!
    לא מתנהגים ככה!! נקודה!!
    לגבי ההריון אני לא רוצה להביע דעה. אני חושבת שבחורה בגילך אמורה להיות מודעת לכל ההשלכות ואני לא רוצה להטות אפילו בקצת. זה חיים של מישהו. לכאן או לכאן. זו החלטה שלך בלבד.
    אני חושבת שאת צריכה לנסוע לחו״ל. למשפחה שלך. ומאמינה בלב שלם שאם תסבירי לביתך, את אומרת שהיא גדולה אז היא יכולה להבין שמצבכם לא מזהיר והשינוי מתבקש, אני מאמינה שהיא תעריך אותך יותר ותלמד ממך לא להסכים לאכול חרא ולשמור על האינטרסים שלך, שלה ושל זה שבדרך.

    בכל מקרה ומה שתחליטי לעשות אנחנו כאן עבורך.
    מוזמנת לדבר איתי בפייסבוק maya Ben jonathan
  • אין אין קרן את אלופה,אין יותר דוגרית ממך חולה על התגובות שלך כשאת מתעצבנת..
    בכל מקרה אני עם קרן,לא צריך לחכות שיקרו דברים קיצוניים כדי שתעשי את הצעד הזה..
    "אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא..."
  • בוקר טוב ושבוע טוב לכל הליידיז שלקחו את הזמן לכתוב לי כמה מילים,
    קראתי את כולכן...קודם כל לא נעלבתי מאף אחת מכן, כל אחת ענתה מה שנראה לה הטוב ביותר עבור המצב אבל...יש גם מציאות.
    ישנתי על כל הדברים וחשבתי...

    דבר ראשון אני לא בת יענה, עובדה שאני כותבת על הבעיה, זה ההתחלה של התמודדות,
    אני מודעת יהטב לבעיה -זה לא עושה אותה קלה יותר.
    אני לא יכולה לעזוב לחו"ל , יש לי ילדה בת 13 שנולדה כאן, שלומדת כאן ויש לה כמובן אבא כאן,(שלא יתן לי להוציא אותה מהמדינה!)
    זה לא כזה פשוט לקחת ילד לחוץ לארץ!!
    אין לה שפה ,אין לה תרבות,זה לא המדינה שלה שם ואין סיבה שאעקור אותה מהמקום שלה בגללי,וחוץ מזה הגעתי לישראל ללא קשר עם אף אחד,מתוך ציונות בלבד,אני לא מתכוונת לוותר על העקרונות ומתרות שלי עבור א.ף א.ח.ד!!
    לנסוע לחו"ל אינה אופציה בלי קשר שהמשפחה לא בדיוק מתעניינת גם אם אני אגיד שאין לי לאן ללכת...אז!כדאי אני לבד.
    דבר נוסף,לקום וללכת, זה תהליך, לא יודעת כמה מכן עברתן גירושין (עבורי זה יהיה פעם שניה)אני יכולה להגיד שזה לא ביום אחד,צריך לחשוב טוב טוב לפני שעושים את זה ואיך,
    בעיקר עבורי שזה פעם השניה וזה לא בדיוק משהו שאני מתגאה בו וציפיתי לו כשהתחתנתי שוב אחרי 7 שנים שהייתי גרושה ולבד כי חיכיתי לאחד....
    זה אולי אומר עלי שאני פשוט לא יודעת לבחור את האנשים הנכונים, או שאני פשוט לא יודעת לזהות בן אדם שמסתתר אחרי מסכה...זה לא משנה כלום-זה המצב שלי כרגע וזהו.
    יש לי כמה אופציות לפניי, אני אשתף אתכן:

    דבר ראשון, החלטתי לשמור על ההריון, אני יודעת מהבת שלי הגדולה שאין אהבה גדולה מאהבה של אימא לילדיה וההפך, ועל זה אני לא מוכנה לוותר,גם זה יהיה האבא.
    אלחם כמה שצריך לגדל את הילד הזה שחיכיתי לו שנים.
    האופציה הראשונה, היא לחכות עד הלידה זה לא מעט זמן אך זה לחכות כאן, ללדת, להתחזק ואז לצאת אל העולם.
    אני לא מחפשת לתת לו צנסים, אני רק אומרת שלצאת עכשיו לבחוץ, בלי בית,בלי כסף,בלי משפחה וחברים ובטן...זה לא הדבר החכם לעשות.
    דבר הנוסף, זה כן לתת לו צנס, לא לדבר איתו תקופה וכשהוא ישבר כי זה יקח זמן אבל בסוף הוא ישבר, להגיד לו שאני נשארת רק בתנאי ללכת לטיפול מיידי.

    אולי עובר עליו גם משהו, משבר,תקופה-אני לא מחפשת תרוצים ולעקל עליו,
    אני רק יודעת שבהתחלה הוא לא ככה,וזה נכון שלקנות בית(עם כל הלחץ) להכנס להריון ולנהל עסק הכל ביחד זה לא הדבר הקל ביותר....גם שאני לא בדיוק המלאך הטוב גם...יש לי גם חיסכונות, קריזות, תגובות מוזרות...אני לא רוצה לקחת את האשמה, אני כם בחורה סבבה לגמרי.
    בטח בלבלתי לכן את המוח, אבל זה עושה לי טוב, לדעת שאני קמה בבוקר ויש לי עם מי לדבר בעיקר שהחלטתי לא ללכת לעסק יותר ולכן לא תהיי לי תעסוקה בקרוב...זה הולך להיות קשה כי תמיד אהבתי לקום מוקדם בבוקר להתלבש יפה ולצאת אל עולם העבודה ואנשים...

    ההריון הזה חשוב לי מאוד, היו 2 הפלות, 1 לאחרונה ו1 שנה שעברה ושניהם עשו לי נזק נפשי ורגשי גדול, לחזוב שכבר היה צריך להיות אחת קטנה או אחד קטן שיחייך בבוקר, ועבור זה,אחיה ואלחם גם לבד אם צריך.

    אני מאחלת לכולכן שבוע טוב, תסלחו לי את הרגישות יתר, אני גם מאד רגישה בגלל ההורמונים וגם כי אני אדם רגיש בלי קשר
  • בוקר טוב לך
  • היי בוקר אור,
    עניתי מקודם לא יודעת איפה נעלמה ההודעה;)

    קודם כל חובתי לעדכן אתכן, שבזכות התגובות שלכן,
    קמתי לבוקר טוב עם חיוך, יצאתי מהבית והלכתי לפנק את עצמי!!!
    לא מצפה מאף אחד לעשות זאת עבורי( לצערי) וזו הרגשה נפלאה!!

    כן יכול להיות שאכן הוא עובר תקופה קשה, לבל שזה יוצא לו ככה בצורה מגעילה וחסרת התחשבות...
    אני כרגע נהנת מאוד מהמעט כוח שחזר אלי, כולי בהיי!!
    אני פחות דואגת והחלטתי ממש לא לדבר איתו כרגע!!
    אני כרגע רוצה לדאוג לי לעצמי ועבורי, ואם הוא ירצה לדבר, ושזה יתאים לי,
    אבקש להמתין בתור, כי יש מישהו לפניו שמחכה , וזאת אני!!

    אדאג לתרופות שלי, לאוכל שלי, לבדיקות, ולכל צרכיי ולאט לאט, המצב ייתהפך.
    היו לי רגעים של חולשה נוראים אבל הייי יש לי בייבי בדרך!!!
    יום נפלא לכל המדהימות שכאן!!
  • שולחת לך מלא מלא מלא

  • נשמה היום זה לא בושה לגדל ילד לבד לא טוב לך תקומי תתגרשי
    אני לא בעד לסבול השפלות מהבעל שזה נישמע כל כך הזוי לי..  
  • ברוכה הבאה. זה המקום הכי טוב שיכולת להגיע אליו..
    ואם היית לבד עד עכשיו- אז כבר לא.

    לגבי הבעל, אולי אני לא אמורה להתערב ולתת את דעתי,
    אבל היי, תתעוררי! מגיע לך יותר.
    לכל אחד מגיע יותר.

    יש תקופות לא טובות בין כל זוג, אבל אם זה באופן קבוע אז זה צריך להגיד לך משהו. אל תסכימי ליחס כ"כ מזלזל ומעליב.
    "אני אנטוש אותך ברגעים הכי קשים שלך" זה המשפט הכי קשה שאפשר להגיד.
    ממה זה נובע?
    מאחלת לך המון הצלחה
    וכמובן, הריון קל ותקין ...

    ________________
  • אווווף!!! לא קל!!!!

    מצד אחד בא לי לנער אותך ולהגיד לך לקחת את הדברים שלך ולעוף משם ומצד שני את עושה רושם של אישה אינטיליגנטית עם רגליים על הקרקע.

    אני מקווה שהכל יסתדר לטובה (עם או בלי הבעל) ושתמצאי מה שעושה אותך מאושרת.

    בינתיים את מוזמנת לשתף ולהתפרק פה, אנחנו פה בשבילך
  • היי

    קודם כל-
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה