משהו קטן על אמא - הריון ולידה

אלה שנות הילדות :

כשאתה בא לעולם היא לוקחת אותך בידיים
אתה מודה לה בזה שאינך נראה כמו גולם

כשאתה בן שנה היא מטפלת ומקלחת אותך
אתה מודה לה, בוכה ומיילל כל הלילה

כשאתה בן שנתיים היא מלמדת אותך ללכת
אתה מודה לה, ורץ רחוק מכל הכוונים

כשאתה בן שלוש היא מבשלת מאכלים אהובים
אתה מודה לה, וזורק את הצלחת על הרצפה

כשאתה בן ארבע היא קונה לך צבעים ועפרונות
אתה מודה לה, ומצייר על שולחן האוכל

כשאתה בן חמש היא מלבישה אותך יפה לכבוד החג
אתה מודה לה, ורץ לערמת הזבל הקרובה

כשאתה בן שש היא לוקחת אותך לבית הספר
אתה מודה לה, וצורח "לא רוצה"

כשאתה בן שבע היא קונה לך כדור רגל
אתה מודה לה, וזורק אותו בחלון של השכנים

כשאתה בן שמונה היא קונה לך גלידה גדולה
אתה מודה לה, ומתלכלך בהנאה

כשאתה בן תשע היא שולחת אותך לשיעור פסנתר
אתה מודה לה, ושוכח לתרגל

כשאתה בן עשר היא מלווה אותך למסיבות ושיעורי ספורט
אתה מודה לה, ורץ מהמכונית ולא מסתכל אחורה

כשאתה בן אחת-עשרה היא לוקחת אותך ואת חבריך לסרט
אתה מודה לה, ומבקש לעשות משהו אחר

כשאתה בן שתיים-עשרה היא מבקשת ממך לא

לצפות בכמה תוכניות טלוויזיה
אתה מודה לה, ועושה את זה כשהיא עוזבת את הבית

אלה שנות הבגרות :

כשאתה בן 13 היא מציעה תספורת מסודרת
אתה מודה לה ואומר שאין לה טעם

כשאתה בן 14 היא שולחת אותך למחנה קיץ
אתה מודה לה, ולא שולח לה אפילו מכתב אחד

כשאתה בן 15 היא מגיעה הביתה מהעבודה
אתה מודה לה, ומסתגר בחדרך הנעול

כשאתה בן 16 היא מלמדת אותך לנהוג ברכב
אתה מודה לה, ולוקח את הרכב בלי רשות

כשאתה בן 17 היא מצפה לשיחה חשובה בטלפון
אתה מודה לה, ומדבר עם חברך כל הלילה בטלפון

כשאתה בן 18 היא בוכה מאושר במסיבת סיום ביה"ס
אתה מודה לה, והולך לחגוג עם חברים

כשאתה בן 19 היא מלווה אותך ללשכת הגיוס
אתה מודה לה, ומתבייש לתת לה נשיקה וחיבוק

כשאתה בן 20 היא שואלת אם יש לך חברה
אתה מודה לה ואומר: "זאת לא הבעיה שלך!"

כשאתה בן 21 היא ממליצה על כוון בלימודים
אתה מודה לה, ואומר "לא רוצה להיות כמוך"

כשאתה בן 22 היא משלמת עבור לימודיך באוניברסיטה
אתה מודה לה, ושואל על כסף לנסיעה לחו"ל

כשאתה בן 23 היא קונה לך רהיטים לחדר שלך
אתה מודה לה, ואומר שהם מכוערים

כשאתה בן 24 היא פוגשת את החברה שלך ושואלת

על תוכניות לעתיד
אתה מודה לה, וצועק " אימא די........"

כשאתה בן 25 היא משלמת עבור מסיבת החתונה שלך
אתה מודה לה , והולך לגור בצד השני של העיר

כשאתה בן 30 היא מספרת לך על כתבה בקשר לתינוקות
אתה מודה לה, ואומר "הזמנים שונים עכשיו"

כשאתה בן 40 היא מזכירה לך יום הולדת של קרוב משפחה
אתה מודה לה, ואומר "אני מאוד עסוק"

כשאתה בן 50 היא לא מרגישה טוב ומבקשת שתלווה אותה לרופא
אתה מודה לה, ומקטר על תלות ההורים בילדים

ואז יום אחד היא בשקט מסתלקת מהעולם ומה שאתה יכול
לעשות הוא לבכות,
לזכור את כל מה שהיא היתה בשבילך
האישה שהיתה "אמא" , שהיתה לידך כל הזמן
שהקשיבה לשמחות ולאכזבות
שאל את עצמך "האם עשיתי עבורה משהו? האם הקשבתי
למצבי - הרוח שלה ?
האם ידעתי שהיא עייפה?"
היה עדין ואוהב, תכבד, זה בטח עבורה מאוד חשוב
אחד הולך, אך הזיכרון נשאר וגם הצער.
אהוב אותה יותר ממה שאתה אוהב את עצמך
כי קשה לחיות בלעדיה.