היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות),
להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
היי בנות, חשבתי לאחרונה על משהו ואשמח לשתף אתכן. הקדמה- אני ויניב מאמינים מאוד בכבוד והקשבה כקו מנחה בחינוך של הילדים. הבטחות מקיימים. כנ"ל איומים. לאחרונה אורי פיתח רגישות לגוף שלו וצריך לבקש ממנו רשות לתת לו נשיקה. אנחנו זורמים עם זה ולעולם לא מנשקים בכוח.
אורי למד לאחרונה שלא תמיד יקשיבו לו כשהוא מבקש די. הוא מאוד נעלב ונפגע. ביקש די ודי ולא עזבו אותו. הוא ממש בכה בגלל זה.
אלה למדה היום לצערי שהבטחות לא תמיד מקיימים. שהחיים יכולים לבאס לפעמים. שהבטיחו לה משהו אבל זה "לא מסתדר"
מאוד הצטערתי על השיעורים שהם נאלצו ללמוד אבל שמחתי שהם לא למדו את זה ממני. שמחתי כי הם ייתקלו באנשים במהלך חייהם שלא יקיימו,שלא יקשיבו, וטוב שהם לומדים להתמודד עם זה...
בשני השיעורים הנ"ל היו מעורבים סבא וסבתא מלאי כוונות טובות...
דרך אגב כשאורי בכה היה קטע מדהים שאדר ניגשה אליו חיבקה ונישקה אותו והתחילה לקונן איתו בקצב שלו בטונציה של הבכי לאט לאט הוא נרגע.. זה היה מדהים אני מההלם לא הצלחתי לזוז כדי לצלם.
אה ומחר אנחנו יוצאים לחופש ואלה עולה לכיתה א' ואורי לגן חובה... איי אם סו אקסייטד!!!!!
[
[ [
8 תגובות
עמוד 1
שלום יקירה ... טוב לשמוע ממך מדי פעם ...
כן , אלו הם החיים גם אם נרצה ללמד אותם xyz תמיד יהיה מי "שיקלקל" לפעמים לטוב לפעמים פחות ...
אלה הם החיים !
בהצלחה , בדרכים החדשות , באמת מרגש !!!
זה שיעור שכל אחד לומד מתישהו ורצוי עם דגש ענק מתחת לרצוי שהשיעור הזה לא יבוא מההורים! אז טוב עשיתם
אני אוהבת את הגישה שלכם!
ואם רק עכשיו אלה למדה שלא תמיד מקיימים הבטחות זה ממש יפה... אצלנו למדו את זה כבר מזמן
נגה ממי אל דאגה אנחנו טועים לפעמים ומבקשים סליחה, גם בעיניי זה מאוד חשוב, והם ממש לא גדלים בבועה. יש הבדל בין לטעות לבין להבטיח הבטחות ריקות מתוכן ולאכזב ילד, או לא להקשיב לו כשהוא מתחנן שיפסיקו לגעת בו:-)
[
[ [
גמני מעמידה בבית קו מנחה בנוגע לעניין הזה.. אבל גמני נוטה לפעמים לאכזב, לא תמיד, גם כשמבטיחים זה יוצא. לדוגמא, הבטחתי לילדים שנצא לבריכה כשאני חוזרת מהעבודה. כבר יומיים שאני מכינה אותם.. אבל מה לעשות שכשהגעתי הביתה מצאתי את רון עם חום 38.. אז לא הולכים לבריכה אפילו שהבטחתי.
אז אלעאי מאוד התעצבן, אבל ביקשתי ממנו לגלות הבנה. והוא התחיל להטיח בי דברים "הבטחת ואת לא מקיימת וכו'.."
במצב כזה, כל שנותר זה שהוא יבין..אין הרבה ברירות..
אוי כמה שכל מה שכתבת נכון. ויותר מזה, לאכזבה אין גיל: לפעמים אנחנו שוכחים, אבל גם לנו המבוגרים קשה מאוד כשלא מקיימים כלפינו הבטחה. זה קרה לי שלשום עם אמא שלי, ורבנו קשות על הבטחה שהיא הפרה. קשה לצפות מילד לקבל את האכזבה שאנחנו עצמנו מתקשים לקבל... כל שנותר זה לנחם ולתת כתף.