שאלה.. - הריון ולידה

הוא יודע לעשות את הדברים האלה? אם כן ואין לו שום בעיה רפואית זה פינוק לשמו...
לדבר איתו "להכניס לו לראש" זה לא מה שיעזור כמובן...
אם אין לו כח להמשיך לאכול לבד - שלא יאכל, הוא יישאר רעב עד לארוחה הבאה...
אין לו כח לנעול נעליים (למרות שאת יודעת שהוא יודע? שילך עם נעל אחת...
אם בכל פעם שאין לו חשק להמשיך את מיד באה לעזור לו - יש לו רווח עצום, הרבה יותר כיף שאמא איתו ועושה בשבילו דברים שהוא יודע ויכלו לעשות לבד...
לגשת אליו תוך כדי עשייה לא תוך כדי דיבורים, להסביר את ההיקש ההגיוני - אתה לא רוצה להתלבש? תלך עם פיגמה/תחתונים לגן או לקניון.
קשה לו עם הפאזל? אולי באמת יש לו שם קושי ותסכול - לשבת על ידו ולעזור לו תוך כדי עידוד, אבל לא במקומו...
וכדאי גם לבדוק מול עצמך כמובן למה הוא צריך אותך כ"כ צמודה אליו?אולי יש לו קצת מחסור באמא? אולי פשוט משעמם לו ונשבר לו מהחופש הגדול? אולי הוא צריך יותר חברה סביבו?
ימי החופש האחרונים מביאים איתם גם הרבה התרגשות וחששות מפני הלא ידוע, גן חדש, צוות חדש, ילדים חדשים, אפילו רק כתה אחרת באותו הגן אליו רגילים כבר שלוש שנים.... ההתרגשות הזו יכולה להתבטא בכל מיני דרכים - יותר קריזות, יותר עצבים, שינה פחות טובה, וגם צורך יתר במוכר בידוע ובקבוע כמו אמא....

תודה רבה על תשובתך הכלףג מפינוק כי הוא יודע להיות מאןד עצמאי להתלבש לבד
לנעול נעליים לאכול וגם להרכיב פאזלים הבעיה שהוא צריך אותי איתו תמיד ולא נירא לי שיש לו מחסור ממני כי אני לא עובדת ותמיד איתו וכל הזמן דורשת ממנו לתת לי אהבה וכמובם מחזירה לו כפול כך שחום ואהבה ברוך השם לא חסר.. ואלי זה פינוק כמו שאמרת..

"דורשת ממנו לתת לך אהבה"?
תוכלי בבקשה בבקשה להסביר את המשפט הזה?

כאילו אין יום שעובר בלי. שיגיד לי שהוא אוהב אותי ואני אותו..
זה משהו שאני מרגילה מקטנות שיידעו להעניק חום ואהבה.

עידן איזה יום אמר לי שהוא לא יודע לישון