שיתוף... נושא קשה!! - הריון ולידה

גם אני ככה.
לפני שמתרחקת מהאוטו בודקת אלפי פעמים.
כשאני נועלת אותו אני תמיד מסתכלת עליו.
וגם אם אני יודעת שמישהו מסיע את הילדים שלי (ההורים שלי, חמותי ואפילו בעלי) אני תמיד מתקשרת לבדוק האם "הגיעו ליעדם בשלום" כשאני באמת רוצה גם לבדקות שלא שכחו את הילדים באוטו.
שלא נדע ממקרים כאלו.

בדיוק עכשיו אמרו בחדשות על ילד בן ארבע שנפטר מזה ששכחו אותו באוטו.
זה באמת נורא.
אני לא מוכנה לשים אותם בגן עם הסעה רק בגלל הסיבה הזו, זה ממש מפחיד.
זה מוות כ"כ נורא... אלוהים ישמור.

אני מבינה אותך וזה לא נשמע לי הזוי בכלל!

בעקבות כל הסיפורים בשנים האחרונות, וכל הזמן שאומרים ש"הוא בנאדם אחראי"
"הוא אבא מסור ונפלא".. וכו'.. על הבנאדם ששוכח (מה לעשות בד"כ זה אבות!)
ובעקבות כך שאני בנאדם מעופף..
אני כל הזמן עושה ספירת מלאי.
משחזרת בראש שבטוח לקחתי את כולם לגן.
אני לא מרשה לילדים להשאר רגע אחד באוטו בלעדיי, מחשש שיינעלו בפנים איכשהו..

כשאני בדרך ללימודים אני מסתכלת אחורה ובודקת שאין אף אחד שנשכח מאחורה..

נהייתי שרוטה בעניין.

זה קשה.. ולא ברור לי איך זה אפשרי.
שניה אחת שאחד הילדים לא איתי אני מרגישה שמישהו חסר לי..
ואם אני לוקחת אחריות על ילד שהוא לא שלי, אני בכלל ביתר תחושת אחריות!
"וזכני לגדל בנים ובני בנים, חכמים ונבונים,
אוהבי ה', יראי אלוקים.
אנשי אמת זרע קודש, בה' דבקים..
ומאירים את העולם בתורה ומעשים טובים,
ובכל מלאכת עבודת הבורא..."

איך אפשר שלא לחשוב על זה?
זה קורה כלכך הרבה פעמים וקורה לאנשים טובים ובמשפחות הכי טובות

ובגלל שאנחנו כלכך חרדות לנושא, אנחנו כל הזמן בודקות שמא....
אבל שזה לא ישתלט לנו על החיים!

זה באמת מפחיד, מה שאת יכולה לעשות זה תמיד לשים משהו חושב מאחורה כמו את התיק שלך או ארנק או פלאפון ואז תמיד לפני שיוצאים מהאוטו לוקחים את זה ומוודאים שבאמת לא נשכח שום דבר!
רותי

במילה אחת מזעזע
ומחריד