האריה שאהב תות - הריון ולידה
היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
-
אפשר בבקשה הסבר למוסר ההשכל של הסיפור???????
21 תגובות
עמוד 1
-
שבסוף אמא תמיד צודקת ואוכלים מה שיש
-
ספר אידיוטי ברמות! ומילא אידיוטי! גיבור הסיפור הוא לא חינוכי!
-
תקראי את הדובון לאלאלא תקבלי הלם ....
שם זורקים עליו מגהץ ...
תגידי מישהו לא צריך לאשר את הספרים האלו לפני שמוצצאים אותם לילדים??? -
הדובון לא לא זה אחד הספרים הכי נוראיים
-
אני גם מסננת את המילים של האריה שלאהב תות... יש שם הרבה דברים שלא לעניין למשל יש איזה קטע לקראת הסוף שכתוב שהוא כבר לא מתנהג כמו טיפש
-
ספר הזוי
אני גם משנה את המילים
טיפש לעיקש למשל........ -
צוווווול-
דוווקא הילדים במעון מאוד אוהבים אותו.
אפשר להבין מזה שלא רק מה שאמא אומרת הוא נכון וצריך לאכול רק מה שיש אלא-
גם לא לבקש ולקבל את מה שיש לאחרים.
נכון שיש שם מילים זוועתייות אני ממש לא אומרת אותם
משנה תמיד!
---------------------------------------------------
"אנא בכח גדולת ימיך תתיר צרורה
קבל רינת עמך שגבינו טהרינו נורא
נא גיבור דורשי י יחודך ככבת שומרם
ברכם טהרם רחמי צידקתך תמיד גומלם
חסין קדוש ברב טובך נהל עדתך
יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדושתיך
שועתנו קבל ושמעעעעעע צעקתינו יודע תעלומות..." -
את שני הספרים האלו אני לא אוהבת - ולכן לא מקריאה אותם והם אינם נמצאים בבית. חסרים ספרים טובים אחרים?
אצלנו למשל הרבה חוזרים על עצמם מיץ פטל, דירה להשכיר, תירס חם ומעשה בחמישה בלונים וגם כל המעשיות (האריה והעכבר, כיפה אדומה, עמי ותמי וכו').
[email protected]
img]
פייס: ortal_hori -
קניתי את הספר בגלל משפט אחד "זו היתה פשוט טעות כל העניין הזה עם התות" משפט שאהבתי ועודני ויובל מאוד אוהבת את הספר וכמעט כל לילה לפני השינה היא "קוראת" אותו במיטה....
יש ספרים שאנחנו מתחברים אליהם יותר וכאלה שפחות, לנו אין בבית אגדות ילדים -עמי ותמי, מיגדלית וכד' כי אלו אגדות שאני לא אהבתי (פחדתי) כילדה ואין סיכוי שאקריא אותם בגיל הזה לבנות...
המבוגרות יותר ביננו זוכרות בוודא את הספר "עליקמא"
"שלום ילדים
כאן עומד עליקא
עליז ושמח, יודעים אתם למה?
ראשית הוא כושון
שנית שחרחרון
שלישית הוא יודע לרכב על פילון"
כיום הסיפור הזה לא היה עובר את ההגהה הכי ראשונית...
אפילו כובע קסמים של לאה גולדברג
"רואה ערים והרבה אנשים,
פרסים והודים וכושים,
ואיש לא יבין, ואיש לא ידע,
כי נוסעת בים ילדה לבדה"
כיום לא היה נכתב...
נכון שהספר האריה שאהב תות הוצא ב-2003 אולם הוא פורסם לראשונה בשנת 1971....
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%90%D7%94%D7%91_%D7%AA%D7%95%D7%AA -
גם אני לא מצאתי מושר השכל -רק שצריך לשנות מילים כמו פויי, טיפש
על החתום: תמי הממי (נ.ב. קרדיט ל...) -
ספר מרגיז. מוסר ההשכל הוא שהוא התנהג כמו טיפש כי היו לו רצונות להיות כמו כולם!!!!
-
לנו יש אותו ויספרנו אותו אולי פעמיים ודרך אגב מספרים אותו בגנים ויש גם משחקים עליו אני יודעת שבגן של שקד סיפרו אותו והגננת קנתה להם משחק הזיכרון של זה.
באמת חבל אין מישהו שמחליט איז ספרים מתאימים -
-
מה שלינבר כתבה
-
אני והילדים מאוד אוהבים את הספר הזה
-
אנחנו אוהבים אותו דווקא...
המסר שלו הוא שלא תמיד צריך לרצות משהו שאין לך, וגם אם השגת את זה לבסוף לא בהכרח שזה יותר טוב
ואני לא אומרת טיפש, שיניתי למשהו כמו "מתנהג יפה" (שיהיה על הצד החיובי) -
אנחנו גם אוהבים אותו, מסר בסגנון של הדשא של השכן ירוק יותר.
ומשנים את טיפש=עיקש -
אני לא אוהבת את זה שהוא מפחיד את הילדים ואז לוקח להם את הדברים
-
מיכל אני אמורה לשנות את דעתי אחרי שאני קוראת את זה?
אני חייבת רק לציין שלי זה לא היה ברור שהוא מעולם לא טעם תות... אני חשבתי שאמר פוי רק כי אכל הרבה...
ויכול להיות ששלשת המסרים שכתובים שם מעברים בסיפור אבל עדיין יש שלל מסרים שליליים לחלוטין בדרך. -
ממש לא אמורה לשנות את דעתך,
אבל שאלת- אז זאת אחלה תשובה.
גם אני לא מתה עליו,
אבל אני ממש לא מסכימה עם זה שלכל ספר חייב להיות איזה מוסר השכל נשגב.
בעיני ספרי ילדים צריכים להיות גם סתם כיפיים, זמן איכות של הורים וילדים, מעוררי דמיון והשראה, מאפשרים הזדהות/השלכה ועיסוק ברגשות וגם מרחיבים את אוצר המילים.
למשל- מיץ פטל.
אין כ"כ מוסר השכל, אבל יש מושגים (גבוה-צר נמוך-רחב), יש שפה נעימה, הספר כיפי לקריאה וכתוב בהומור.
מיכל
