חייבת את דעתכן ועזרתכן..מבולבלת..:( - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • סיפרתי לכן כבר על המצב של בעלי, שאני מרגישה לבד בגלל המשמרות שהוא עובד, וכי כבר לא יוצא לנו כלכך לדבר כמו פעם.. ממש התרחקנו..

    חשבתי שזה מצב שיעבור, והינה עכשיו הבנתי למה הוא לחוץ, כל היום במחשבות, ולמה גם הוא בוחר ומתאים לו לעבוד משמרות לילה.

    הוא פוחד.. פוחד שאוליי מיהרנו עם הילד(אנחנו גרים יחד 4 שנים והתחתנו באוקטובר 2011), שאוליי הוא לא ירצה אותו, שלא תיהיה לו סבלנות אליו,וההתחייבות אליו, שהוא לא בנוי להיות אבא עכשיו, שזה מלחיץ אותו, שזה לא היה הזמן הנכון להביא ילד..
    הוא ממש בהתלבטויות קשות על חייו.. מה יהיה הלאה, והוא מתחרפן מזה.
    חשוב לי לציין כי כל הבדיקות הראשונות, הוא ממש התלהב.. והלך איתי להכל, וממש ראו עליו שהוא מתרגש בבדיקה האחרונה של הערכת משקל ,הוא הגיע אחרי משמרת לילה שוב, ופשוט וויתר.. לא היה לו כח ללכת. ממש נפגעתי!! מה אתה לא רוצה לראות את הילד שלך??.. וככול שבאמת אני מתקרבת ליום הגדול. הוא מתחרפן יותר ויותר...
    פעם הוא היה מנשק לי את הבטן, מדבר אליו... ועכשיו כלום..
    הוא אמר לי שהוא דיבר עם אחיו הגדול , ועם עוד חבר, שאמרו לו שזאת "כאפה" שאתה בחיים לא תיהיה מוכן לה עד שהוא יגיע בעזרת ה'..
    אנחנו רבים מלא על הנושא ועל הריחוק בנינו..
    אני כבר לא יודעת מה לעשות ומה לחשוב..
    השבוע הוא ביקש לעבוד בוקר ויהי מה.. בכדי לנסות ולפתור את הבעיות שלנו..
    חשוב לי לציין שאין בנינו מגע פיזי.. וכי מתחילת ההריון גם לא שכבנו.. בהתחלה כי פחדנו מאוד.. ואח"כ כי פשוט התרחקנו עם כל המשמרות לילה שלו..

    אני פשוט מאבדת את שפיותי.. לא יודעת מה לעשות.
    האם אני רוצה בעל כזה שלא מוכן לילדים ?! שנלחץ במקום להיות מאושר עד הגג?
    הוא אומר לי שיכול להיות שברגע שאלד הוא יקבל את ה"כאפה" שלו והכל ירגע.. אבל גם יכול להיות שלא.. ואני, אני לא אוהבת להיות תלויה באויר.. לחכות לו.. שהוא יחליט.. מה איתי? אני באמת מבולבלת..
    קרה למישהי שבעלה היה ממש לחוץ לפני הלידה והיו קרעים בקשר ומתחים מכל העיניין? איך אפשר לשפר את המצב?
    בנתיים קבעתי לנו ללכת למופע סטנד אפ בשבת.. טיפה לצאת משיגרה.. אני באמת משתדלת.

    יש לי ממש מועקה בלב, אני לא מספרת את זה לאף אחד, ואף פעם לא דיברתי על זה. אבל זהו..אין לי יותר מקום להכיל את הנושא הכאוב הזה.. גם אין לי כלכך חברות לשתף.. חברות שיבינו ויתנו עצה טובה..
    אתן האוזן הקשבת שלי..

    תודה למי שקראה עד פה..,

    ליאנה
7 תגובות
עמוד 1
  • הטעות היחידה פה שאין מגע פיזי!!! פשוט טעות אנוש!!!

    אתם חייבים קירבה
    את רוצה להגיד לי שלא שכבתם 8 חודשים?!?!?!??
    בעלי לא בן אדם שמפגין התלהבות הוא מאוד מופנם
    אתם חייבים להיתקרב עכשיו כי אחרי הלידה בעזרת השם
    זה יכול להיות גרוע יותר כי כל כולך תהיי עסוקה בתינוק
    ובקושי תהיי איתו
    בעלי שמח נורא כשילדתי באמת הוא היה כל כך מאושר
    ואז אחרי כמה ימים ראיתי אותו גמוררר ממש בכה
    שהוא לבד שאני לא מתייחסת אליו
    הם עוברים משבר אחרי הלידה של האישה כי לפני רגע
    רק הם היו בעולמנו וזה נעלם להם פתאום במיוחד בילד ראשון

    בקיצור תקרבי אותו אלייך תדאגי לו תאהבי אותו....
    ואני מקווה שהכל יסתדר כי בסופו של דהר הכל עובר
    והתינוק הקטן הזה ימלא את כל עולמכם ! ואני בטוחה שהוא יהיה אבא טוב

    בהצלחה
  • תודה על התגובה..
    וכן , לא שכבנו 7 חודש לערך..
    3 חודשים אחרונים הוא עובד לילות ואנחנו ממש לא מתראים ובסופ"ש הוא משלים שעות שינה, ולפני כן פשוט פחדנו..

    אני באמת מנסה לתת את כל כולי, אבל מה איתו? הוא אומר שהוא אוהב אותי, אבל מאוד מפחד ולא יודע מה יהיה בהמשך.. הוא מאוד פוחד שהוא פשוט לא מוכן לילד..

    מצד אחד אני אומרת לו שזה יעבור כי כשהילד שלו יצא ,זה יהיה כל עולמו, ומצד שני.. אוליי לא?
    אמרתי לו לפני יומיים שאני לא מבינה למה אנחנו לא שוכבים.. וכי שמעתי שעכשיו זה בסדר ולא צריך להיות מפחיד.. והוא אומר שהוא פשוט כלכך טרוד שהוא לא חושב על זה בכלל.. שכל הלחץ מהלידה פשוט דפק לו את הראש... ממש ככה..

    אני מיואשת.. ולא יודעת מה לעשותת.. עייפתי.
    אני באמת מקווה שהכל יעבור בקרוב.. רק אני לא רואה איך...
  • נסי לשחרר אותו זה כל כך פשוט וטבעי שהוא יהיה לו לאבא טוב
    ומצד שני מותר לו לחשוש וקצת לפחד זה ליגטימי
    שתפי איתו פעולה עם החששות שלו ,תעודדי אותו
    לא נשאר עוד הרבה.. הוא יראה אותו ופשוט יתאהב

    וממנסיון הוא לא יסרב לך לסקס (אין חיה כזו)
    פשוט תציעי את עצמך זה עושה פלאים חחח
  • אני לגמרי עם אדוה... בעניין המגע
    ומי כמוני יודעת כמה זה קשה.

    גם כל הקטע של משמרות לילה אוי... כמה זה לא קל
    אבל תראי מה עושים בשביל לפרנס בכבוד.
    מצד אחד אני ממש מבינה את השביזות של בעלך
    מצד שני את צודקת ברגשותייך.

    לדעתי כל מה שנשאר לעשות, זה לגשר בין הצדדים
    זה יכול להיות סתם ככה בארוחה רומנטית, טיול על שפת הים,
    ישיבה בבית קפה בשקט או אפילו סושי על הריצפה בבית
    הכל הולך.
    העיקר שיצא מזה משהו טוב.
    תדברו, תוציאו מה שיושב על הנשמה, תדרבני את בעלך שהוא יהיה אבא למופת
    זה הזמן, לפני שתלדי ויומך יהיה עסוק באוצר החדש
    כרגע ממש דקה לפני תעשו את זה, אפשר עוד לתקן...

    ותרגישי חופשי לפרוק מאמי שלי
    בשביל זה אנחנו פה

  • מסכימה לגמריי עם אדווה
    סקס זה הפתרון להמון דברים, וגורם הבעיות

    לא מבינה למה כזה פחדתם לעשות סקס בהריון...למה לא התייעצתם עם רופא או כאן למשל?
  • תודה בנות..
    אמרתי לו אתמול שאנני רוצה ככה באמצע השבוע ללכת לקפה.. הוא אמר לי סבבה...
    לא נראה לי כזה נלהב... אבל אין מה לעשות.

    חוץ מזה.. אני כבר לא יודעת איך לגשת אליו הנוגע למין..
    כאילו, התרחקנו כלכך שגם לא בא לי שיגיד לי לא בא לי שוב, ויבאס אותי מחדש...
    גם ככה כל ההריון הזה אני לא מרגישה הכי נוצצת..
    תראו, בחיים לא היו לנו חיי מין יומיים .. ותמיד היה פעם בשבוע - בגלל העבודה והכל.. אבל אני באמת לא יודעת איך הגענו למצב הזה..
    אני חושבת שאוליי באמת סקס יעזור כאן, אבל לא יודעת איך להתחיל ולגשת..

    בקיצור המצב חרא..
  • איזה אח וחבר יש לו...
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה