סטיב מת.
לא לפני הרבה מדיי זמן, אבל עדיין. הוא מת.
מת. מת. על באמת.
ואולי טוב שכך, כי אם היה רואה מה נהיה מהתפוח שלו עם הביס בצד, בטח היה תולה את עצמו.
שבת בבוקר.
שאלו אותי מה אני רוצה לראש השנה והתפוח שבו חשקה נפשי – היה תפוח.
לא כזה – בדבש, סימבולי, כמו בגלויות של השנה טובה של פעם..
תפוח עם ביס . צרוב וחקוק על גב של מסך. מק אייר – אם להיות מדוייק בדרישות..
אבל ה"מק" היחיד שכנראה אני אראה בזמן הקרוב, יהיה "מק רויאל" עם טיפה צ'יפס בצד.
"מק", מה שקרוי בפי העם שמחובר לעולם הגרפיקה והיצירה, מה שהיה עד לא מזמן סמל
סטטוס של פלצנים וכאלה שיש להם מלאן כסף , הפך מצד אחד להיות נגיש, המוני ולא מיוחד
בעליל..
ומצד שני, יקר מוות.
ואני רוצה מק (קיצור למקינטוש) תפוח עם ביס.
שיהיה לי כייף לכתוב.
שיהיה לי כייף לערוך את התמונות שאני מצלמת.
ובעיקר שיהיה.
התבגרתי.
פעם, כששאלו אותי איזה מחשב אני רוצה- עניתי "אדום". ( כזו מפגרת)
ואני יושבת כרגע מול הלפטופ שלי, האדום, שמעולם לא ביקר ולו יום אחד על ה"לפ" שלי ..
ותמיד היה מונח בדרך נועם, או על הידית של הספה, או על השולחן הזה, ההוא, האחר...
עכשיו, הוא כבר בן 4 אוטוטו.
ולפטופ בן 4 זה כמו סוג של סנדי קרופורד...
יפה יפה.. אבל כבר אי אפשר לעשות איתו מה שפעם עשיתי..
וכמו ספתא שלי, גם הזיכרון שלו לא איי יי יי..
לפעמים הוא מסרב לשתף פעולה.
לפעמים הוא נתקע.
בקיצר, אני עובדת עם מחשב דגם "ביבי" ( או שטיניץ, שזה בימים אלו נראה כלכך היינו-הך)
תפוח לראש השנה.
עם ביס.
אייפון 4 כבר יש לי.
וזה לא כזה ביג דיל, כשהאייפון 5 על האש כבר ואפשר להריח אותו באויר.
דמיט הגאג'טים הללו.
נאחס.
פעם, כשהיו שתי כוסות אשל וחוט הקליטה היתה נפלאה.
החבריות לא נשענו על :" קיבלת את הSMS ששלחתי לך"??!!??
התקשורת היתה : " אני באה אלייך ב4" ולא סקייפ /מסנג'ר/ פייסבוק...
אני כלכך עייפה.
הראש שלי מריץ אלף ואחת תוכנות בו זמנית.
אני מקווה שלא יהיה איזה באג בתוכנה.
העולם השתנה.
אני השתנתי.
אני אמא לשתי בנות ( אני עדיין לא מאמינה שאני מאחורי ההריון הזה, שאני אוחזת בה כבר)
ברקע ערוץ 24.
דנה אינטרקום שרה "לאב בוי"
יש לה טריפ קבוע, פעמיים בשבוע, יש לה לאב בוי.
מפתיע. דנה כתבה את המילים (:
עמוק.
הולכת לחתוך לי תפוחים ותמרים.
