היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות),
להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
הילדים שלי עדיין לא הולכים ואני כלכך מודאגת .. מתי אצלכן הם התחילו ללכת?? והתאומים נולדו פגים
22 תגובות
עמוד 1
מתוך ניסיון שלי בתור מטפלת במעון קרוב לגיל שנה הם כבר מתחילים צעדים אבל קצת לא יציבים..בהמשך כל ילד וההתקדמות שלו
הם נאמדים? וללכת עם יד הם מצליחים או בכלל לא?
אורי התחיל ללכת בגיל שנה ו 4 חודשים אמילי הטורנדו בשנה ו 3 חודשים
והרופאה המקסימה שלי אמרה - עד גיל שנה וחצי זה נורמאלי לחלוטין. אם את מודאגת קחי אותם לבדיקה אצל הרופא ילדים.
אם הכול תקין והם זוחלים בצורה תקינה ועומדים לא הייתי דואגת בכלל
הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן. שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }
איזה צעדים ראשונים זה נראה רחוק .. הם הולכים מסביב השולחן הספה קים עומדת כמה שניות לבד אבל לא זזה..
תקשיבי, בובה! אין נוסחאות. אין גיל מסויים בו הולכים. אם הם הולכים מסביב לרהיטים אז זה בסדר. גם כך פגים תמיד עושים הכל קצת יותר מאוחר וזה בסדר. הם מדביקים יפה את הפער
סמיילי אמרתי לך פעם שאני
יהונתן התחיל ללכת בגיל שנה אבל אין לך מה לדאוג! גם אני שמעתי שעד גיל שנה וחצי זה תקין חוץ מזה שכוווווולם בסוף הולכים וגם זה קשור שהם נולדו פגים כמובן אז אל דאגה
מאמי הם מתקדמים יפה מאד. אם הם הולכים מסביב לרהיטים וקים אפילו עומדת כמה שניות, זה מעולה. לאט לאט בובה, בלי לחץ.
אוראלי שלי אוטוטו בן שנה וחודשיים וגם הוא לא הולך הוא הולך סביב רהיטים אבל לא הול לבד עדין - וגם לי אמרו שעד שנה וחצי שנה ושמונה אין מה לדאוג
גם אני
בריאל התחילה לעמוד וללכת סביב הרהיטים בגיל 9 חוד' והייתי בטוחה שבגיל שנה היא כבר תרוץ לבד - מה שלא קרה! היא התחילה ללכת רק בגיל שנה ו-3 וגם אני הייתי לחוצה טילים וסתם! אל תדאגי, הם בסדר גמור ואני בטוחה שבקרוב יקבלו בטחון ואומץ ויתחילו ללכת!
רז הלכה בגיל שנה וחודש. למה את נלחצת? כל ילד וההתפתחות שלו. עד גיל שנה וחצי אין לך מה להתחיל בכלל לדאוג
שוב נלחצת?
קרן ניסתי הבן לוקח חופשי סיכונים ונופל והבת שום דבר לא יזיז אותה ..
חחחח אורלי.... והנה את כבר רואה סימנים לאיזה גבר ואישה הם יהיו כשיגדלו
טןב הבנות צודקןת . לא להילחץ. חוץ מזה שהם פגים והם כאילו יותר קטנים אז יש להם עוד יותר זמן יש עד גיל שנה וחצי - וזה עדיין יחשב תקין . זה שהם הולכים מסביב לרהיטים ונעמדים כמה שניות - זה אומר שהם בדרך הנכונה .
מתוקה, זה כל כך קרוב! יכול להיות שזה אפילו עניין של שבוע-שבועיים. נופרי עשתה צעדים ראשונים בגיל שנה ושבע ובגיל שנה ושמונה כבר רדפתי אחריה בכל הבית
חחחחחחחח לא חשבתי שאי פעם אני יגיד את זה למישהו D: אבל אני עשיתי צעדים ראשונים ביומולדת שנתיים שלי
אז כמו שאמרו עד גיל שנה וחצי לא משתמשים במושג "עיכוב" בכלל, דבר שני, שון הולך מסביב לרהיטים- אז זהו הוא כבר הולך!!! הוא רק מחפש בטחון, זה לוקח זמן... כשהוא נופל- לא להבהל ולא לעשות מזה סיפור, כדי לא להבהיל אותו להמשיך לנסות ללכת בלי תמיכה. או בכלל לא להתיחס לנפילות או סתם להגיד משהו מצחיק כמו "הווופס!" כשהוא נופל וקים גם בדרך...היא מחזקת שרירים, מרגישה את הריצפה.... אפילו היא יכולה להרגיש את הריצפה ככה עוד חודש ופתאום בשלושה ימים להתחיל ללכת בלי תמיכה בכלל.
הם מתפתחים מצוין, זה לא משנה מתי מתחילים מה, העיקר שהדרך לשם היא נכונה ותקינה. ואם הם עומדים כבר אז סבבה לגמריי! כשהגוף שלהם יהיה מוכן, הם יבינו שהם יכולים כבר ויעשו את זה!
אופיר שלי התחילה הכל מאוחר לזחול היא התחילה בעשרה חודשים. ללכת בשנה וארבע, ואם זה עוד יותר מנחם אותך הבן של אחותי הלך בשנה ושמונה. נשמה, הם פגים ,מבטיחה לך שהם ילכו בסוף, תני להם את הזמן שלהם
התאומים שלי התחילו ללכת כמעט בגיל שנתיים, מתוקן שנה ותשע (בהפרש של כמה ימים)
כמו שאמרו לפגים לוקח יותר זמן, תני לרופא לראות שהשרירים תקינים לא רפויים או מתוחים מידי וזהו.
"תביאו שישה תביאו שבעה תביאו שמונה ילדים זאת לא בדיחה הארץ צריכה הרבה צעירים נחמדים..."
הבת של בת דודה שלי התחילה ללכת בגיל שנה ו8 !!!!!!!!!!!!!! פגית ... אם הם עומדים ויציבים ואת יודעת שהם יכולים ללכת אין לך סיבה לדאגה, יום אחד פשוט יקבלו ביטחון וילכו. ככה היה לבת של בת דודה שלי ....