את זה אני חייבת לפרוק... אורך מאוד,סורי - הריון ולידה

תקשיבי, זה לא שהילדה מורעבת, פשוט קשה לה יותר לאכול. ואת לא אמא רעה! עובדה שהבאת יועצת הנקה, פעמיים, אז היועצת גרועה, לא את.
העיקר שעשית מה שיכולת.

בעלך באמת קצת הגזים, אבל הוא בטח רק נלחץ ומרגיש שהוא אשם שהוא לא התעקש יותר על ההזנה של עדן.

הצעתי אליכם היא שתניקי בכל ארוחה, ולאחר כל הנקה תני בקבוק. או לחלופין תשאבי ותני רק שאוב. ככה תהיו בטוחים שעדן אוכלת כמה שהיא רוצה וגם היא תהנה מכל יתרונות ההנקה.

קמתי מהמיטה בקפיצה רק בשביל להגיב לך.
אני חייבת לומר לך כמה מילים!

קודם כל בואי נבהיר נקודה משמעותית וחשובה,
דנה את אמא מדהימה! את האמא הכי טובה עבור עדן ואת חייבת להפנים זאת!
זה כ"כ טבעי שאת מרגישה מתוסכלת וחסרת אונים
ככה זה ילד ראשון. עד שמתרגלים לתואר אמא, עושים מיליון טעויות
ובכלל זה תהליך לא פשוט.
אז בבקשה אל תאמרי זאת, את חייבת להבין שזו המציאות המוכחת.

בנוגע להנקה אני ממש מבינה לליבך!!!
גם אני "הרעבתי" אך נהוראי מספר ימים עד שקלטתי שאין לי מספיק חלב
אני זוכרת את היום הזה כאילו היה אתמול, חרב עליי עולמי.
אז ניסיתי את כל השיטות שאפשר כולל כדורי חילבה, מרתון שאיבות והנקה, פורומים ויועצת הנקה.
החלב חזר והצלחתי להניק את נהוראי כעוד חודשיים שלמים!
אגב לי הייתה בעיה של פיטמה חצי שטוחה וגם אצלי היה כאבים וסבל ממשי
אבל אין בעיה שאין לה פיתרון ובעזרת פיטמת סיליקון המצב השתפר.

תשמעי נשמה, יש 2 אופציות,
או שאת מוותרת על ההנקה (עדן צריכה אמא מאושרך ושלווה וכם הלחץ לא שווה לה)
ובאמת, עשית הכל. ניסית נלחמת עשית אך המקסימום עבורה!
או שאת הופכת את העולם ונותנת גז למצוא פיתרון למצב.
והאמת שבהתחלה זה לא קל, ההנקה אצלי התחילה לזרום רק בגיל 4 חודשים.
את צריכה לבחור.
וכל בחירה שתעשי תהיה מתוך אהבה ודאגה לנסיכה שלך. את חייבת לזכור.

ובקשר לבעלול זה ממש מרגיז אותי לקרוא

את כל כך משתדלת

שעה אני מנסה לחשוב איך להתנסח ותכלס אין לי איך

תזכרי שאת האמא הכי טובה עבור עדן ואל תתני לאף אחד לערער לך את האמונה הזאת

קבלי

תודה רבה בנות.... האמת היא שנורא התביישתי אחר כך שפרסמתי את ההודעה הזאת...
זה היה פרץ של רגשות באמצע הלילה

בבקשה אל תחששי להוציא ולפרוק כאן. זה בדיוק המקום לחלוק ובשביל זה אנחנו כאן - לתמוך ולתת לך עצות מהנסיון שלנו ככל יכולתנו. וכן, לפעמים רק לכתוב ולהוציא את זה החוצה עוזר המון. גם אני עשיתי את זה וכולנו עשינו את זה ברגעים הקשים שלנו.

יום מקסים

הלו? מה ההספדה?
הולכים לרופא ילדים הוא מוציא סכין, חותך, זהו ואין לשון קשורה.
עדן מתחילה לינוק , מגבירה לך תחלב והכל שב למקומו בשלום.

הנקה לא בכל מחיר-נכון- אבל בטח שהמחיר של "כי ככה בא לי, ואת עושה מה אני אגיד לך אישה "של בעל שככה מתנהג
לא בא בחשבון בכלללללללללללללללללל מה קרה??? אנחנו באיראן? בערב הסעודית? אם היא לא רוצה להניק אז שלא תניק אבל מסיבות אחרות ולא בגלל פאקינג בעלה! היום זה ציצי מחר הוא אומר לה באיזה זרם להשתין.
אבל לפתור לשון קשורה זה כלום. כמו שראית בשרשור הקודם........
כנראה לא היית צריכה לספר לבעלך את הממצאים. היית הולכת חותכת לה, וממשיכה להניק.
תסתכלי על זה ככה: אם לא היית הולכת למפגש ההוא, לא היית יודעת לפתור לעדן את הבעיה, ולזהות את הבעיה. עכשיו כשאת יודעת, לא משנה מה יקרה אחכ בעיניין האכלות, אני הייתי הולכת לעשות לה את הלשון נורמלית. אולי זה משפיע על דיקציה בדיבור? לא יודעת, גם אם לא, הייתי מתקנת.

ובכלל המלחמה פה היא לא על הנקה, הנקה זה ביטוי, זה סתם שולי,
המלחמה פה זה על המקום של המילה של דנה בבית הזה.
כמה אפשר לרמוס אותה ולשטח ?
זה קורה רק כשהוא כועס? אז אולי לא להקשיב לו כשהוא כועס? לא לקחת את המילים שלו ברצינות כשהוא כועס?
יענו יש מצב שהלשון נפתרת והוא בסדר עם הנקה? או לפחות מתנהג כמו בן אדם?
או שזה תסריט דמיוני? בזמן שהוא לא כועס...
מצד שני מה את צריכה ללכת על הביצים כשהוא כועס? צריכה ללכת על הביצים בשביל לא להכעיס אותו?

אה ועוד משהו- נראה לי יש פיל ענק בחדר ורק אני רואה אותו???
שימי זין על הצנזורה שהפילו עליך.
אל תקבלי מרות פסיכולוגית מכל אחד בעולם ולחץ חברתי, בטח שלא מפורום וירטואלי.
תורידי את הסלוטייפ מהפה שלך. למרות שאף אחת לא התיחסה לעיניין
כשכתבת "פחדתי שתצאו עלי גם הפעם".
אם אני הייתי כותבת שורה כזאת, אצלי זה היה יוצא בציניות איומה, לא יודעת באיזה נימה את כתבת אותה. מקווה שלא תוך כדי רכינת ראש מבט מהצד וקול שקט...

אני חושבת מאיזה כיוון לגשת ולענות לך.
טוב.......
דבר ראשון - בוז ענק לבעלך!!!!! מה זה?!?!?! איזה חוסר פירגון? איזו דריסה! לתת לו כאפה. לעורר אותו. הוא חייב להתחיל לתמוך בך!
דבר שני - תיציאי לך מהראש שאת אמא לא טובה. את אמא מדהימה. את בתהליך למידה. אפילו רופאים לא ראו שיש לה לשון קשורה, זה קורה. וכל עוד היא עלתה במשקל (אפילו קצת) זה אומר שהיא ני**** ממך והיא לא מורעבת!
אמא רעה לא היתה כל כך מודאגת, אמא רעה לא היתה נלחמת כל כך. את אמא מצויינת!! לעדן יש מזל שיש לה אמא כמוך.
ולגבי ההנקה. אני לא יודעת מה עושים עם לשון קשורה, אני יודעת שזו פרוצדורה קטנה ודי פשוטה שניתנת לפתרון.
בינתיים את יכולה לעשות את מה שקודמותי הציעו, או לתת לה ציצי ואז להשלים, או לשאוב ולתת בקבוק (אבל אז קחי בחשבון שיש מצב שהיא תפסיק לינוק ותרצה רק בקבוק), או תפסיקי להניק ותעברי לתמ"ל.
הכי חשוב, שאת תרגישי טוב, פיזית ונפשית, כדי שתוכלי להמשיך להלחם למען הבת שלך!

וחוץ מזה קבלי המון המון

מאמי את אמא הכי הכי הכי טובה שיש - את משתדלת לתת ולעשות לבת שלך מעל ומעבר שספגת את הקושי והכאב שהיה לך בהנקה רק כי רצית שעדן תאכל הנקה כי זה חשוב לך
את הבאת יועצת הקה ניסת כל מה שרק יכולת כדי להניק - אז איפה בדיוק הרעה פה אני לא יודעת

ולגבי בעלך

אוי אוי אוי! מה עבר עליך! תקשיבי, את אמא מצויינת! את האמת, אני מזמן כבר הייתי פורשת מהנקה, עם חוסר פירגון כזה וכאבים... ואת עדיין נלחמת, זה רק מראה עד כמה את רוצה שיהיה טוב לבת שלך!!!!!!!!!!!
בעלך

קודם כל - אל לך לבקש סליחה ולהתנצל על כלום, את מוזמנת לכתוב פה על הכל - על הטוב, על הרע ועל הלא נורא כמו שאומרים.
אין לך סיבה להצטדק מול פורום באינטרנט ואף אחד לא יעביר ביקורת על זה!
תאמיני לי שזו לא המטרה של אף אחת כאן!

תקשיבי מאמי, דבר ראשון, את אמא מצויינת! אם לא היית כזאת לא היית מוטרדת כל כל מנזק שאת אולי עושה...
בעלך-

תקשיבי את חייבת להפסיק להחמיר עם עצמך

אתן ממש מרגשות אותי עם התשובות המושקעות לשכן, אני עם הדמעות בעיניים

אולי די?!?!?!!?!?!
(ולא, אני לא מתכוונת לשרשורים שאת פותחת..תקראי עד הסוף ותביני).

תעצרי שניה הכל, ותקשיבי לי רגע.
אני מבינה שההנקה מאוד מאוד מאוד חשובה לך, אם הגעת עד לאן שהגעת.
אבל האם זה שווה את זה?!!?!? מה את מקבלת??????
תינוקת בכיינית??? זוגיות בריצפה?? חוסר שינה, חוסר סבלנות, ייאוש, ואני יכולה להמשיך..????
זה שווה את זה?!!?!?!
ממש לא נראה לי.

הבת שלי נולדה קטנה, וגם אני בהתחלה רציתי להניק. אבל בגלל שהיא הייתה קטנה נתתי לה מטרנה, ולא הנקתי כי הייתי אחרי קיסרי.
תוך חודש היא תפסה את הפער של המשקל, אחרי חודש וחצי היא כבר ישנה לילה שלם!!!! היא אוכלת טוב, בעלי ואני בסדר, אני ישנה טוב, הכל טוב!
ותאמיני לי שהיא מחוברת אליי כאילו היא עוד ברחם שלי.
זה שלא הנקתי זה לא גרע ממנה כלום.
אמא שלא מניקה היא לא אמא רעה ולא אמא גרועה!!!!!!!!

אני באמת לא מבינה למה את מתעקשת כ"כ על הנקה.
את סובלת פיזית ונפשית. הזוגיות שלכם במצב לא טוב, הילדה לא רגועה.
לא יוצא מזה שום דבר טוב. תוותרי על זה.
לפחות עד שהיא תתייצב במשקל ותאכל כמו שצריך ולך יהיה מספיק חלב.

-----------------------
בעזרת ה' נעשה ונצליח :)

בקרוב אצלנו - תודה על ההשקעה שבתשובה.
זה אכן חומר למחשבה ועניין לשיקול.
יש לי סיבות להניק, וכל עוד אמצא פתרון למצב הנוכחי - אמשיך.
אם לא אצליח - מה לעשות, אצטרך להתפשר...

••• לחיות בידיעה שמישהו זקוק לך - זה האושר הכי גדול בעולם....•••

בת כמה הבת שלך? את מנסה כבר חודש, לא?
לדעתי תניחי לזה, לפחות לזמן הקרוב.
תני לבעלך את האשה שהוא זקוק לה- אישה רגועה, שישנה טוב, שיש לה כח אליו.
ותני לבת שלך אמא רגועה וסבלנית!

-----------------------
בעזרת ה' נעשה ונצליח :)

אני אמנם יכולה להבין שאת רגישה בגלל כל מה שאת עוברת...
אבל את חייבת להיות חזקה והחלטית!!!
את כבר אמא ואת יודעת מה הכי טוב לבת שלך.
אם את רואה שההנקה לא הולכת חלק, תקבלי החלטה! (ולא משנה מה היא).
בהמשך יהיו לך עוד הרבה אתגרים שלא קשורים להנקה ואת חייבת
להאמין בכל ליבך שאת לא עושה דברים כדי לפגוע בבת שלך אלא להיפך.
ברגע שתשדרי חוזקה מול כולם (הורים, בעל, מטפלות, גננות) את גם תקבלי החלטות
טובות ונבונות יותר.
הנקה או לא... אסור לאבד את הפוקוס. תהיי מרוכזת.
אמנם אני נשמעת נוזפת אבל אני לא, אלא מנסה לחזק אותך ולהחזיר לך את הביטחון.
מה שהילדה שלך צריכה זה אמא מפוקסת וממוקדת.
אין בעיה לשמוע עצות של אחרים,
אבל קודם כל תסמכי על האינסטינקטים של עצמך! את תראי שהכל יסתדר אחרי שתהיי יותר
רגועה

בקרוב אצלינו - מה זה תני לבעלך את האישה שהוא זקוק לה???

למה לה לא מגיע את הבעל שהיא זקוקה לו?? תומך, סבלני ומבין? מי כאן אחרי לידה, היא או הוא?

מישהו אמר שלא?!?!!?

בקרוב אצלנו - אני חושבת שאת מפעילה לחץ על הפסקת הנקה והוא אינו לחץ צודק.
דנה נלחמת בכל כוחותיה על הנקה, כי היא רוצה.
אני בטוחה שהיא מודעת לעובדה שהיא תמיד יכולה להפסיק להניק ולעבור לתמ"ל (ודנל'ה זה לא יעשה אותך אמא פחות טובה - ממש לא).
אבל בחיאת בנות - אל תוציאו לה את הרוח מהמפרשים - בעלה עושה מספיק בנושא הזה.

טוב מאמי דבר ראשון קבלי

אני עם ליבי - דנה תלכי בעקבות האינסטינקטים שלך.
שימי לב שעד עכשיו כל דבר שהתעקשת עליו צדקת לבסוף
גם בהריון שהתעקשת על עוד בדיקה ועוד בדיקה
וגם עכשיו שאת לא מסתפקת רק בתשובה לקונית של טיפת חלב או רופא הילדים
ולא מסתפקת רק ביועצת הנקה אחת שתפתור לך את הבעיות
את ממשיכה לחפש אחר התשובות וזה מעיד על כך שהאינטואיציות שלך מדהימות!
תמשיכי ככה

טוב אני לא מתייחסת לנושא ההנקה מכמה טעמים. הראשון, בגלל שאני הנקתי שבוע בסך הכל ראיתי שזה לא עובד אצלי, אני עייפה, מתוסכלת, והכי חשוב שהילדה לא שבעה ועברתי לבקבוק. כן ביום הראשון הרגשתי רע אבל ביום השני כבר מצויין פתאום הילדה שבעה, לא בוכה ולי? לי טוב.
הסיבה השניה היא שקיבלת מליון חיזוקים ועצות ואין צורך גם בשלי.
א------ב----ל אני כן מתייחסת להתנצלויות שלך!!! אני רוצה שתפנימי משהו, את לא צריכה לצאת בסדר עם כולם או להתחבב על כולם. רבאק תגידי מה שיש לך להגיד! כל עוד שזה משחרר אותך וגורם לך לשאוף אויר תשחררי את כל מה שיש לך! אני אקרא לילד בשמו- זה שסיון מרגישה צורך לשפוט אותך או לתלות בך את ההרגשה שאת מתבכיינת/ פסימית לא צריכה למנוע ממך להיות מי שאת ולהביע את דעתך.

הייתי חייבת להגיב כי כולם פה אמרו לך בכל מיני מילים יפות שנכשלת בהנקה וכדאי לך לוותר על זה (זה לפחות מה שאני הבנתי בין השורות). אני חושבת ממה שקראתי עד עכשיו שאת בחורה מדהימה וחזקה ולא מסכימה לוותר כי מבינה כמה זה חשוב! כל הכבוד לך!!
את ממש לא נכשלת בשום דבר!! לתינוקת שלך יש לשון קשורה והיא מתקשה לתפוס טוב ולכן לא יוצא לה מספיק חלב. זה לחלוטין בר פיתרון! הייתי ממליצה לך לבדוק את האופציה לחתוך את הלשון (זו פרוצדורה קלה ופשוטה מאוד) ועוד יותר הייתי ממליצה לך לפנות למרפאה של דר' מירה לייבוביץ במושב אודים. היא פותרת כל בעיה בנושא של הנקה.
נכון, זה לא נורא לתת תמ"ל. גם אם הילדה שלך תקבל תחליף היא תגדל להיות בריאה ומאושרת ותאהב אותך באותה מידה אבל להנקה יש כל כך כל כך הרבה יתרונות בריאותיים ונפשיים (שברור לי שאת יודעת אותם) ולכן בעיני את צודקת שאת לא מרימה ידיים!
ודבר אחרון- העיצה להשלים אחרי הנקה עם תמ"ל היא מאוד גרועה. זה בדיוק מה שהורס הנקה כי הציצי לא מייצר ככה מספיק חלב. אם כבר לתת בבקבוק אז רק חלב שאוב.
בהצלחה!!!!!

1. ממש לא לעניין תגובתו של בעלך , ובמצב של רוגע הייתי מציעה שתדברי איתו ותשתפי אותו במצב שאת אוחזת בו ושאת מצפה ממנו לתגובה אחרת , תומכת ואוהבת גם אם לא הכי צודקת .
2. הנקה - לא בכל מחיר ,תנסי תחליף זה יכול מאוד לעזור לך להירגע ולשחרר לחצים ולהיות רגועה שזה לא פחות חשוב עבורך בתקופה זו ועבור ילדתך .
3. מאחלת לך המון בהצלחה .

דנוש, אין לי מה להוסיף על מה שכבר כתב חוץ מזה שמכל הלב- אני חושבת שאת אמא מדהימה. נקודה.

לעדן יש מזל שיש לה אותך וכל החלטה שלך תהיה הנכונה ביותר עבורכן

נטשה

קודם כל לפני הכל- כל הכבוד לך שלמרות הכאבים וחוסר התמיכה מבעלך, את ממשיכה להניק ונאבקת על ההנקה בכל הכוח