יש לי ילד מופנם - הריון ולידה

אולי להרגע ולתת לו עוד קצת זמן.. ?
הוא נכנס לגן חדש? הוא לא מכיר שם אפאחד?
איך היה לו בשנים קודמות?
היו לו חברים?
יכול להיות שהוא מופנם, וזה בסדר גמור!! מותר לו..

תודה פיתוש.. את צודקת
מישהו צריך להזכיר לי מידי פעם שלא הכל קל בחיים- והוא צריך ללמוד,
הלוואי והייתי יכולה להתחבר עם ילדים אחרים בשבילו אבל אי אפשר..

אני פשוט אחכה לאחרי החגים - מקווה שישתפר.
[

הרבה מהעניין הזה גם תלוי בגננת!

היא מושיבה אותם בקבוצות עבודה, לומדת אותם לשתף במשחקים עם אחרים

במפגשי ריכוז - מזמינים חברים יחד, יש תורנים בגן - שתשתף אותו.

מה זה מופנם? הוא מתבייש - שתיתן לו יד, זו העבודה שלה....סורי
[email protected]

img]
פייס: ortal_hori

אורטל- הגננת מקסימה וברור שהיא תעזור לו
אני דיברתי איתה היום מיוזמתי כי אני רואה שקצת קשה לו
ואם קשה לו קצת אז לי קשה הרבה..

מאמי, אלה לא ההורמונים....
אני ממש לא מוצפת הורמונים, וגם לי היה קשה לשמוע אתמול מהגננת בדיוק את מה שהגננת אמרה לך, על אוריקי שלי

גם נדב שלי כזה ... לאט,לאט . השנה רק התחילה . בלי לחץ

זה ממש לא ההורמונים..... ממש ממש קשה לך כי קשה לו....

היי הדסק'ה!!

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il

מופנם? והיא החליטה את זה רק לפי זה שהוא לא מתחבר לילדים?

אז היא הבעייתית כאן! גננת לא אמורה לשפוט ילד שבועיים אחרי תחילת לימודים.
וגם אם היא תמשיך ותראה שזה המצב תפקידה בגן הוא לחבר אותו עם ילדים שיש להם נושא משותף. להזמין אותו למפגש לתת לו תפקידים.

לפי מה שהיא אומרת טליה שלי נורא מופנמת
]

אני מסכימה חלקית עם שרון. למה חלקית? כי הרבה פעמים אנחנו יכולות (הגננות) לראות את הקשיים של הילדים גם אחרי שבוע, שבועיים בגן. אין מה לעשות, רואים את זה!

אבל בין לראות ובין להגיד להורים יש הבדל עצום. במיוחד בתקופה הזאת שהם עדיין מסתגלים.

לכל ההורים ששואלים אותי איך הילד שלהם (שנה ראשונה בגן עירייה וההתרגשות גדולה) אני מספרת משהו נחמד על הילד מאותו היום או יום לפני אבל ממש לא "מתייגת" אף ילד ולא נותנת הגדרות ואבחונים. אני אומרת להורים שניתן לילד ולי עוד קצת זמן להכיר אחד את השני טוב יותר.

אז כמו ששרון אמרה, תני לו עוד קצת זמן ואז תשאלי את הגננת איך הוא התקדם.

וכן, זה בהחלט התפקיד של הגננת לתווך בינו לבין ילדים אחרים, לצרף אותו לילד עם כישורים חברתיים טובים על מנת שילמד ממנו.

בינתיים אתם בהחלט יכולים לשאול את הגננת מי היא חושבת שכדאי להזמין הביתה (אולי ילד שכן מדבר איתו קצת, לא ילד דומיננטי מדי שלא ישתלט על הכל אלא מישהו שיכול לחזק את הבטחון שלו)

אני לגמרייייייייייי מסכימה עם תמר!
מהקצת שהייתי בגנים , בהחלט ניתן לראות ילד שמופנם או ילד עם קושי כבר מהיומיים הראשונים שלו..
להתסגל זה קשה , ושובר את הלב..
בכל אופן , לשאלתך, ניתן להזמין הביתה, ניתן לבקש את עזרת הגננת, ניתן לשלוח איתו חבילת עוגיות שיחלק במפגש (אם הגננת מסכימה)
וניתן לקרא להם סיפורים בנושא (שגם מדברים על הסתגלות וגם על יצירת קשר עם חברים חדשים)
אה, וניתן גם ללמד אותו בבית , בדיוק מה להגיד.. אני לימדתי את ירין להגיד לגננת כשהוא מרגיש שכבר קשה לו "עצוב לי, את יכולה לתת לי יד / לעזור לי?"
אז למדי אותו ליצור או ליזום אנטרקציה חברתית. אם אכן הוא לא יודע איך להתחיל למדי אותו לפרש את הרצונות שלו למילים -
"איך קוראים לך??"
"רוצה לשחק איתי ?"
שילך לגננת ויגיד "אין לי עם מי לשחק" ותראי איך היא מוצאת לו חבר!
בהצלחה ענקית!

אני מסכימה עם מה שנאמר כאן. הסייעת של שחר עלתה עליו לגמרי. היא עוד לא מכירה אותו עד הסוף אבל היא אמרה לי שמפט אחד שהבנתי שהיא קלטה את הילד וזה אחרי שבועיים איתו בגן. שבועיים שקשים לו בטירוף בכי כל בוקר לא רוצה ללכת לגן עוזבים אותו עם בכי בגן לא תמיד הוא נרגע ולפעמים בוכה כל היום.
הסייעת ניסתה לעודד אותי שיעבור ולתת לו זמן והוא יסתגל ויהיה בסדר.
היא אמרה לי "פה (הצביעה על הראש שלה) הוא כמו הבוגרים ברמה גבוהה מאוד מאוד וכאן (הצביעה על הלב שלה) הוא רגיש מאוד".
וזה בדיוק שחר.
מה שאני כן מסכימה זה עם אורטל - העבודה שלה זה לעודד אותו ליצור קשרים חברתיים. תשאלי אותה איך גם את יכולה מחוץ לגם לעזור לו בזה.
איך היה בשנה שעברה?

אז ככה: הגננת בעצמה אמרה שאין לי מה לדאוג כי הוא בהסתגלות וכו'...
והיא אמרה שהוא מופנם גם בגלל התנהגויות אחרות שלו (שהוא מדבר חלש או לא מדבר בכלל..לא עונה שפונים אליו וכו)
בשלוש שנים האחרונות יותם היה פחות או יותר עם אותם ילדים ואיתם גם עבר לגן עירייה שנה שעברה. אז הוא לא היה צריך להתחבר.
כבר עשיתי איתו עוגה והבאנו לגן שיחלק לילדים, בימים של ההסתגלות ישבתי איתו והתחלתי לדבר עם ילדים אחרים כדי שילמד ממני דוגמא..
אני יודעת שבסוף הוא יסתדר.. והוא גם בימים האחרונים התחיל להגיד שכייף לו בגן.
אבל הוא עדיין משחק עם 2 בנות שעברו איתו מהגן הקודם וזהו!
והוא לא רוצה להזמין ילדים חדשים הביתה..
ואני לא מכירה אף הורה אז קשה לי לקבוע בגינה..

בקיצור הקושי הוא בעיקר שלי

אני לא יודעת איך זה בעיר אבל אולי אפשר לעשות את זה גם אפילו שלא מכירים את ההורים. אצלנו הרבה פעמים הילדים (שלא הולכים לצהרון-הוא בצהרון? או גומר ב2?) מזמינים אחד את השני לאכול יחד ארוחת צהריים ולאיזה משחק אחר כך. ואז אפשר לקבוע עם ההורה בגן שעשועים בשעה מסוימת להחזיר לו אותו וככה הם גם ישחקו שם ואולי יהיו עוד ילדים וכו'. זה מגניב אותם הקטע הזה של לאכול צהריים בבית אחר.

זה שהוא משחק רק עם 2 בנות שהיו איתו שנה שעברה לא אומר שעוד חודש הוא ישחק איתן גם. לאט לאט הוא יכיר ויפתח וימצא את הילדים שהוא יותר מתחבר אליהם מבחינת תחומי עניין. שחר קצת יותר מתחבר בקלות כנראה כי הילד שהיה החבר הכי טוב שלו בשנה שעברה (ילד שאני לא הכי אוהבת) פגע בו פעמיים בשבועיים האחרונים ואני כבר לא שומעת את השם שלו בחבורת הילדים המשחקים. כרגע הוא מספר לי כל יום על קבוצת ילדים אחרת וכמעט תמיד זה ילדים בוגרים

אני חושבת שזה טוב שהגננת משתפת במה שקורה, ונותנת לך אינדיקציה (כנראה בהשוואה לילדים אחרים, וכמה שזה מקומם, זה חשוב)
זה עדיף על פני מצב (סיפור אמיתי) של מישהי שמגלה שבמשך שנה שלמה הבן שלה משחק לבד בפינה עם עצמו, ולא אמרו לה (גן פרטי עם צוות של מטומטמות).
קחי את זה בעירבון מוגבל, לא בטוח שהוא מופנם, אולי סתם קשה לו בהתחלה
אבל תהיי עם היד על הדופק
אולי תבקשי מהגננת לחבר אליו את אחד הילדים הבוגרים יותר שיקח עליו חסות