חייבת קצת להתפרק - הריון ולידה

חיבוק חזק מותק
קורה מותק שלי , יש לי במשפחה גיסות מקסימות! שדווקא אצלהם כשרצו נכנסו... ואני המשכתי לחלום....
זה הכל תלוי בך, איך תקחי את זה - אני יודעת שגם אם הכי תרצי לפרגן נתקע לך איזה גוש בגרון.... זה כן תלוי בשלב שבו את נמצאת , אני בשלב שעברתי את זה כמה וכמה פעמים שאני עובדת על עצמי ומפרגנת , עכשיו יש לי אחיין חדש בן חודשיים וגם לי פחדו לבשר שגיסתי נקלטה

שולחת לך מלא מלא

מוכר... לצערנו זאת הרגשה מגעילה כי אנחנו באמת לא רוצות להרגיש ככה ובאמת שמחות בשבילם אבל בשבילנו זאת עוד צביטה ענקית בלב....
אבל את חייבת להאמין שאת כן תכנסי להריון ותזכי לתינוק מהמם....
קבלי המון
תראי דוגמה אני הייתי עכשיו אמורה להיות בחודש תשיעי אם ההריון היה ממשיך ובעבודה שלי יש מישהי שעכשיו היא בחודש תשיעי יש קצת צביטה ואני באמת שמחה בשבילה בייחוד שגם לה היו קשיים להיכנס להריון
צריך להמשיך הלאה לכל דבר יש סיבה ותאמיני לי כמה שאת תעריכי את ההריון ואת התינוק ב"ה כשזה יגיע....

יערית - קורה לי שאני חושבת כמוך המון, היום היה צריך להיות לי תינוק בן חצי שנה

זה באמת יותר מכעיס כשלא מספרים ומתסירים את זה, אבל בסוף זה מתגלה עם הופעת הבטן. כמה שאני יהיה שמחה בשביל מישהי אחרת אבל זה עדיין מכה בשבילי, אני תמיד חושבת מה דפוק בי? למה מגיע לי הסבל הזה?
כמה שאני עובדת על עצמי, ומנסה להשלים עם המצב שאצלי כניסה להריון לא קורה באופן טבעי. אבל עדיין יש משברים ובכי ולפעמים פשוט רוצה להרים ידיים ולוותר..

נושא רגיש במיוחד!!!

קבלי חיבוק ותדעי שאת לא לבד!

אני התחתנתי ראשונה בבית..
במצב של היום: יש לי 3 אחיינים מדהימים ומקסימים בלי עין הרע!
שני אחים שלי התחתנו מיד אחריי, ולהם כבר נולדו ילדים.
ולי כלום!!! עצוב


כ"כ מבינה את מה שעובר בראש. כל הסביבה שמסביבך נכנסת להיריון ורק את עדיין בטיפולים, ועוד טיפולים ועוד... ועדיין כלום!

זו הרגשה נוראית ולא חלילה מקנאה. ההיפך, אני מאחלת לכל מי שרק רוצה שיצליח להכנס להיריון במהרה...

אבל, אני לא מפסיקה להאמין שזה יגיע גם אליי. עניין של זמן! אני שומרת על אופטימיות ויודעת שכזה יגיע, זה יגיע בגדול. וכל השאר כבר יהיה היסטוריה!

ציטוט:

---

פורסם במקור על-ידי אוקסי

היום גיליתי שגיסתי הנשואה הטרייה בהריון, היתה לי הרגשה שמסתירים ממני משהו עד ששאלתי בעצמי. הייתי לבד בבית פרצתי בבכי מטורף רציתי פשוט שהאדמה תבלע אותי.
הרגשה נוראה שאי אפשר לתאר..

גם לכן זה קורה כשאתן מתבשרות על הריון של אחרות?

---

שולחת לך חיבוק - תתעודדי

ron

היי אוקסי...
אני גם מצטרפת לכל הבנות כאן ואני מממש מבינה אותך....
מוצאת את עצמי מוקפת בחברות שכבר בהריון שני...ואנחנו בנות אותו גיל....ואנחנו בינתיים "תקועים" במקום...
אין ספק שזאת הרגשה לא נעימה וכל ארוע חברתי או משפחתי הופך להיות כבד ומדכא בגלל המצב...
כשאני אומרת לבעלי הוא אומר לי שאנשים אחרים לא אשמים שיש לנו בעיה וככה צריך להתסכל על זה....וזה נכון...
גם אלינו זה יגיע - רק צריך הממממממממממון סבלנות!

בהצלחה לכולנו בשנה החדשה!

היי אוקסנה

אספר לך את הסיפור שלי ...
ביולי 2011 עברתי ניתוח לפרוסקופיה
להוציא את העובר שנתקע לי בחצוצרה ( הריון מחוץ לרחם )
אני לא מאחלת לאף אחת לעבור את הסבל שעברתי
נפשית ופיזית , כאבי בטן תופת הרגשה זיפת
שחשבת שעד שנכנסת כבר להריון אז הכל טוב
ובסוף את מגלה שהכל רע ו2 החצוצרות שלך
הלכו לעולמן !
היה קשה מאודדדד ההחלמה מהניתוח
וההחלמה הנפשית ( כוללת כדורים פסיכיאטריים מהדיכאון שהייתי שרויה בו )
ואז חזרתי לעבודה כדי לחזור לתלם
5 חברות טובות באו וסיפרו לי שהן בהריון !!!!!!
לא אחת ולא שתיים !!!! 5 !!!!!
הרגשתי שעולמי חרב עליי נגעו בי בנקודה הכי
כואבת , התמוטטתי ולא בגלל קנאה חולנית
אלא בגלל שהמצב שלי היה בכי רע
וקינאתי מאודדדד בכך שהן בסדר ואצלי הלך גרוע
כל חודש נסיון ועוד נסיון ועוד נסיון ( עוד לפני שידעתי שהחצוצרה השניה גם נדפקה )
ושום דבר לא זז !!!
כל מי שבהריון מסביבי הפך להיות גורם שמכניס
אותי עמוק לדיכאון
ואז התנתקתי ועשיתי חושבים עם עצמי
הגעתי למסקנה שאני צריכה להיות חזקה
כשאומרים לי על הריון של אחרות פשוט לומר
״ בקרוב אצלי !״ וזה קשה אני יודעת אבל
חייבים להתמודד ולשמוח בהצלחת האחרות
שהגעתי לנקודה הזאת ששמחתי באמת בשביל האחרות
השתחררתי מהסבל הנפשי והתחלתי טיפולים
תאמיני לי שיהיה בסדר וגם את תכנסי
וגם אחרות שקשה להן יכאב להן ( ושוב לא מרוע )
למה לאחרות הולך ולהן לא
זה קורה וזה טבעי !
אל תאשימי את עצמך כי זאת לא קנאה אלא
״ גם אני רוצה ״ !!!

אני מאחלת לך הריון בהקדם האפשרי
תאמיני והכל יכול לקרות


[url=http://www.tickerheaven.com/tickers2/]

תודה בנות על התמיכה!

אורטל איזה סיפור...וואו!

אוקסנה

אני בפייסבוק לתמיכה יותר איכותית


[url=http://www.tickerheaven.com/tickers2/]

כולנו עוברות את ...
לצערי אני עוברת לא מעט ...8 שנים ....
אני כול כך מבינה אותך !!!
והכי גרוע כשמסתירים !!! כאילו מפחדים שנעשה להם עין הרע!!
אין מה לעשות אני 2 גיסות שלי שהתחתנו אחרי כבר אמהות ל3 או 4 ילדים בנות דודות שהתחתנו רק עכשיו עומדות ללדת או ילדו וכו'...
וההרגשה היא לא שאני לא שמחה בשבילן ... אני פשוט עצובה בשבילי שהינה עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה עוברת וכולם מתקדמים ומקימים משפחות ואני סופרת את השנים .
אבל מה נעשה אין לנו מה לעשות רק לחייך ( אצלי החיוך מאוד מאוד לא אמיתי .. מזל שלא מרגישים .. אני מקווה)
כי בלב יש איזה חור גדול שלא רוצה להתאחות ... ואז את צריכה לבוא לברית של אח , בת דודה וכו' ומרגישה שכולם מרחמים עלייך , מנסים להביא לך סגולות ... ובכלל בא לך למות !!!
ואז מגיע השלב אצלי בכול אופן שאם זה לא ברית שאני חיייבת ללכת אז אני לא הולכת.. פשוט כך!!!
כול כך מבינה אותך !!! דרך אגב ההרגשה הזאת היא רק כלפיי בנות שנקלטות מהר ועוד עושות פוזות כן רוצות לא רוצות ... אבל שאני שומעת על בנות שלקח להן זמן השמחה שליבאמת אמיתית ( אולי בגלל שאני באותו מצב? לא יודעת .)
בכול מקרה תדעי שאת לא לבד כמעט כולנו מרגישות ככה !
שולחת אלפיי

תודה רעיה, המילים שלך ריגשו אותי!!