שאלות שאלות - הריון ולידה

בוקר טוב

1.תראי, לגבי יונתן ..גם לקטנים , כמו לנו הגדולים יש רגעים שאנחנו הפוכים ..
חוטפים קריזה על כל העולם בלי באמת שיש לנו סיבה..
או שצריכים להוציא קצת אגרסיות ...הרי אי אפשר כל הזמן להיות חייכנים ונחמדים ורגועים .
זה גם עניין של גיל . אם אני אספר לך מה ירין אמר לי אתמול - את תמותי - שטפתי לו את הצורה במקום !
אז בסדר, לפעמים זה קורה , תגידי לו שירגע ומהר, שישב דקה בחדר ויתאפס..
גם לירין זה קורה .

2. לגבי החוג מה שנראה לי זה שהנטיית לב שלו זה לציור, אבל גם כיף לו להשתולל בכדורסל. הבעיה- זה שהוא פתאום חש חוסר בטחון ו"מאבד את עצמו " שם ולכן רוצה רק איתך או לא רוצה בכלל. פשוט כי הוא פתאום ביישנוני .. הוא מאוד עדין , יונתן.

3.לגבי איתמר- חמסההההההההה הלוואי עלי צרות כאלו ..
אבל אני לא הייתי מסכימה שיאכל רק מה שהוא מבקש. הייתי מציעה לו גם דברים שהוא אוהב אבל לא בכל ארוחה ולא תמיד.
לפעמים יש גבינה ולחם וביצה או קציצה , ובארוחה הבאה יקבל בננה או מה שרוצה.

1. מי מאיתנו לא מאבד את הצפון? מי מאיתנו לא חוטף קריזה? להם יש את האופציה להתחרפן - לנו לא ממש.
מאמינה שזה קורה אצל כולן (אצלנו גם) ומה שגורם לו להתאפס לצערי זה בכי...

2. פעם סופר נני אמרה שצריך לתת להם חודש להסתגל לראות אם מתאים להם או לא... פעם ראשונה ישנו עלינו, פעם שנייה ישבו לידנו, פעם שלישית ישבו עם כולם ופעם רביעית יהיו אקטיביים - או שלא.
אבל בהחלט צריך להיות קן מנחה ולא לשגע וכל פעם ללכת למקום אחר.
וכמובן - אם לא רוצה, לא צריך.
היא הדגישה שהיא חושבת שהילדים נמצאים בעצם כל יום בחוג אחד ארוך עד שהם הולכים לבית הספר ואני ממש מתחברת לזה...

3. לא מתי שמבקש אבל כן מה שמבקש, את היית רוצה לאכול משהו שאת לא אוהבת?
צריך לפתוח לטעמים אבל לא לקבוע שאין וזהו.

כך אני רואה את הדברים בכל אופן.

1. נשמע לי שאתם עושים בדיוק את מה שעוזר לו....
2. יכול להיות שהוא מחכה כל השבוע ונורא מתרגש ואז כמגיע היום הוא לא רוצה ללכת כדי לא להתאכזב? אולי כדאי להוריד מינון שיחות לגבי החוגים בפרט ובכלל בנתיים בכל אופן. (למשל- לומר לו שיש היום חוג רק כשהוא חוזר מהגן ולא יום קודם או על הבוקר, לא ליזום שיחות על החוג וכד')
יכול להיות שלא היתה לו אינטראקציה טובה עם המורה לציור? יכול להיות שאנרגטית לא נעים לו שם, אולי כדאי לחפש חוג אחר...

3. מה ז"א כל הזמן רוצה לאכול ולשתות? כמה הוא שותה ביום? שתייה מרובה מידי כדאי לברר מול הרופא על מה זה יכול להצביע ואם כדאי לעשות בדיקות ואיזה....
בקשר למה - הם בדיוק כמונו, לא תמיד בא להם מה שאנחנו מציעים להם, אני שואלת לפני שנותנת (גם בכריכים לגן).

התמדה חייבים להתמיד איתם לא לוותר אבל גם לא להיכנס לויכוח על כל דבר לראות מה חשוב ועל זה לשים דגש.
לגבי החוג אצלי רק לקראת סוף שנה שעברה שחר ממש הקפיד על חוג לפני זההוא עוד לא היה מוכן , יכול להיות שהוא עדיין לא מכון פיזי לחוג אני היתי מנסה בשלב יותר מאוחר

לגבי איתמר אין לי מושג אצלי דור בעייתי באוכל לא אוכל כל דבר רק דברים מסויימים

לגבי ההתנהגות,אני חושבת שזה מאוד תלוי בסיטואציה.
אולי תתני דוגמא?
ולגבי התחצפות-אני חושבת שאם זה כבר הגיע לשם,באותו רגע הילד לא יכול להקשיב ל"הטפת המוסר" שלנו,וגם ללכת לחדר לא ממש עוזר(עובדה שזה ממשיך לקרות),אני בדרך כלל עונה בטון שקט אבל תקיף-אצלנו בבית לא מדברים ככה.אני שומעת שאת כועסת,עכשיו אנחנו עושים x ואנחנו עוד נדבר על זה.
אחרי שנרגעות הרוחות אני מזכירה לה-את זוכרת שהיום קרה ככה וככה ואמרת את זה ואת זה.אז אני מבינה שכעסת אבל לא מקובל עלי שתדברי בצורה כזו.כשאת כועסת את יכולה לומר לי-אמא אניכועסת,זה מרגיז אותי כו' כו'...
ככה המסר עובר ברור,היא פנויה להקשיב ויודעת שאני לצידה ולא נגדה.
לגבי חוגים....האמת שאצלינו החוגים הם דרך הגן ואני לא רושמת למשהו נוסף אחר הצהריים אז אני לא יודעת.

לגבי האוכל והשתיה-בקבוק הייתי מגבילה אם זה בא על חשבון אוכל.
לגבי מגוון מאכלים,כמה שזה מעצבן,מניסיון,עמה שתעשי מזה פחות עיניין זה יעבור יותר מהר
אפשר להכניס לו בתפריט את מה שהוא אוהב בזמנים ומינונים קבועים,אולי זה יעזור

1. גם לשחר זה קורה ואני מה לב שזה קורה הרבה יותר כשהוא במצוקה רגשית כלשהי - לדוגמא תחילת שנה גן חדש וכד'. שימי לב אולי יש לו איזו תקופה נאחס כזו. מה שאני עושה זה פשוט מצד אחד להיות עקבית בתגובות מצד שני לא להחזיק אותו קצר מידי. לצאת הרבה החוצה ופחות להיות בבית שאז נוצרים מאליהם פחות מצבים ותאקלים. ועכשיו מזג אויר מעולה אז אין בעיה.

2. ניסית להשאיר אותו בחוג וללכת? לפעמים התיווך שלנו נורא מפריע וברגע שאנחנו לא בתמונה הם מתנהגים בצורה אחרת לגמרי.

בקשר לאיתמר - שיאכל למה לא? זה גיל כזה. גם שחר וגם טל אני זוכרת שהיו אוכלים המון! היתה תקופפה ששחר היה מבקש אורז בבוקר לפני הגן

1. את רצינית? רק עכשיו זה קורה לו? ברוכה הבאה למועדון. אין אחד שזה לא קורה אצלו (מי שיגיד לך שלא - שקרן) - וזה הפיתרון הנכון, לתת לא להירגע, לפעמים יש בכי לפעמים לא - אבל זה מה יש, וככה מחנכים
[email protected]

img]
פייס: ortal_hori