סינדרלה הייתה כבר בת 75. אחרי חיים מספקים, ולאחר שהנסיך מת, היא ישבה על כיסא הנדנדה שלה, התבוננה בעולם מהמרפסת שלה, כשהחתול שלה, אלן, מנמנם על רגליה. אחר הצהרים שטוף שמש אחד, משום מקום, הופיעה לפתע פתאום מולה הפיה הטובה. שאלה אותה סינדרלה: "פיה טובה? מה את עושה פה אחרי כל השנים האלו?" "ובכן סינדרלה", ענתה לה הפיה, "מכיוון שחיית חיים טובים ובריאים מאז שנפגשנו, החלטתי להעניק לך שלוש משאלות. האם יש עוד משהו שלבך חושק בו?"
סינדרלה נשענה לאחור, ולאחר מחשבות רבות קמה ואמרה: "הייתי רוצה להיות עשירה יותר מכל אחד אחר".
מיד נהפך כיסא הנדנדה שלה לזהב טהור. סינדרלה הייתה המומה. החתול הזקן שלה, אלן, קפץ בבהלה וברח אל המרפסת. "תודה לך, פיה טובה", אמרה סינדרלה. הפיה השיבה: "לפחות את זה אני עוד יכולה לעשות. היש עוד משהו שאת חפצה בו?"
סינדרלה הביטה בגופה הזקן והמצומק ואמרה: "הלוואי והייתי שוב צעירה ויפה כפי שהייתי".
ברגע אחד משאלתה התגשמה והיא נהייתה שוב צעירה ויפה. היא הרגישה איך הנשמה שלה מתעוררת לחיים וגופה התמלא תשוקה.
הפיה אמרה: "יש לך עוד משאלה אחת. מה עוד חסר לך בחיים?" סינדרלה הביטה בחתול המפוחד ואמרה: "אני רוצה שתהפכי את החתול הזקן שלי, אלן, לבחור צעיר ונאה".
באורח פלא, אלן עבר שינוי בסיסי בביולוגיה שלו, ובדיוק במקום בו הוא עמד, נעמד כעת גבר כל כך יפה כפי שסינדרלה לא ראתה מעולם. כל כך נאה שהציפורים התחילו ליפול לרגליו. הפיה דיברה שוב: "מזל טוב סינדרלה, תיהני מחייך החדשים!" והיא נעלמה בברק כחול ומסתורי.
לכמה רגעים מפחידים אלן וסינדרלה עמדו והביטו זה בעיניה של זו. סינדרלה התיישבה, חסרת נשימה, ולטשה מבט בבחור היפה ביותר שראתה אי פעם. אז אלן התקרב אל סינדרלה שהייתה נעוצה כשיפוד בכיסא הנדנדה שלה.
הוא התכופף קרוב לאוזנה, ולחש כשהוא מלטף את שיער הזהב שלה בנשימתו החמה: "אני בטוח שעכשיו את מתחרטת על שהורדת לי את הביצים..