מורן מאמי אני ממש מבינה לליבך ..גיסתי התחתנה חודש אחריי ושמרה עם גלולות חצי שנה וכשהפסיקה אותם ישר נקלטה ואני בלי גלולות בלי כלום רק לפניי חודשיים נקלטתי והיא חודש רביעי כבר ..וכשהיא סיפרה לנו את זה פשוט הלכתי לחדר כשכולם בהתלהבות ההורים האחים ..והתחלתי לבכות כמו מטורפת !!!! זה באמת לא פשוט במיוחד שאלו אנשים שקרובים אלייך ואת רואה מה מתרחש מסביב ואיך כולם כביכול שמחים ומפרגנים וקשה לך ואת לא מסוגלת לקחת חלק בשמחות האלה !את ממש לא אגואיסטית אני חושבת שעל צער וכאב אי אפשר לשלוט אלו תכונות שבאמת מגיעות מהלב ולא מהראש ..תדעי שמאותו רגע פשוט ירד לי כל המצב רוח וכל שיחת טלפון עם אחי או איתה היתה על ההריון ואף אחד פשוט לא שם לב שכאילו הלוווווווו יש כאן מישהי שמנסה קצת יותר מכם ..?וגם אותם אי אפשר לשפוט זו פשוט שמחה ברמה אחרת !ואני רק יכולה לומר כך שגם היום שלך יגיע אל תתני לזה להשפיע עלייך יותר מדיי כי לי זה עשה ממש לא טוב וכולם סביבי ראו את זה ..פשוט איבדתי עניין לנסות ..ובחודש אחריי ניקלטתי למרות שבקושי היתי עם הבעל ממש בלי לשים לב נגמרו לי הערכות ביוץ ביום ה14 למחזור ועוד לא זיהיתי ביוץ ואפילו לא טרחתי לרוץ לקנות פשוט כבר לא עניין אותי אמרתי מה שיהיה יהיה ..היום שלך יגיע ואני מאחלת לך שזה יהיה כמה שיותר קרוב ושתזכי לשמוח ולשמח את כל מי שבהריון סביבך ! אני שולחת לך נשיקות וחיבוקים ובטוחה שבקרוב מאוד כולנו נשמח בשמחה שלך
