סקר חשוב מאוד "העדפת" ילדים - הריון ולידה

גם אותי זה מסקרן אך אני יצליח לאהוב את הגוזלי שבדרך ביחד עם אוראלי
ממה שאמהות אמרו לי זה לא שהן אוהבות ילד אחד יותר מהשני
יש ילד שפשוט יותר נוח וקל איתו אז אולי זה ניראה שיש העדפה כלפיו

את האמת עד שעתי נולד לא האמנתי שרני יהיה מסוגלת לאהוב אותו כמו את אליו
אבל מרגע שהוא יצא לי מהבטן הרגשתי איך אני מתמלאת אהבה זה מדהים
לגבי העדפת ילד אני כן מאמינה שיש דבר כזה יש לי כמה דוגמאות חיות מול העיניים

לי יש 3 .ולא בשום פנים ואופן אני לא מעדיפה ילד אחד על השני לכול אחד יש את המיוחדות שלו!!!!!!!!!ושלושם מדהימים הלב רק מתרחב ומתרחב.........זה אושר עילאי 3 מתנות !!!לא הייתי מוותרת עליהם בחיים!!!!כן ירבו!

תראי בשבוע הראשון כשילדתי הרגשתי קצת מוזר כי התרגלתי 4 שנים שיש לי רק ילד אחד אבל אח"כ התאהבתי ואני מתה על שניהם . פשוט לתינוק ברור שדואגים יותר כי הוא קטן ולא יודע לעשות כלום אבל משתדלת לא להזניח את הגדול. אני מניחה שכשהתינוק יגדל ויוכל לעשות דברים וללכת אז זה יסתדר.

אני לא יכולה להעיד על העדפה שלי לאחד הילדים.
אוהבת את שניהם לא יכול להגיד את מי יותר.

אבל בבית של אבא שלי היתה העדפה ברורה מאד - סבא וסבתא שלי ז"ל העדיפו את האח הקטן של אבא באופן ברור. כנ"ל גם את הילדים שלו (הבני דודים שלי).
למזלנו אנחנו הינו קצת יותר אינטליגנטיים ולא נתנו לעצמו לקנא, ואנחנו בקשרים מצויינים עם הבני דודים המקסימים שלי.

גם מההורים שלי לא הרגשתי אף פעם העדפה כלפי אחד הילדים (יש לי רק אח אחד). וככה גם מההורים של אמא שלי כל הנכדים קיבלו את אותו היחס בדיוק.
וככה לפי דעתי זה צריך להיות. ולא משנה מי ילד קל יותר ומי קשה יותר

לגבי העדפת ילד-אצלי אין מושג כזה.....אבל,אני חושבת שיש כן מושגים כאלו וזה קורה מכול מיני מצבים בחיים......יש מצבים שהילדים גורמים לזה לקרות כמו ילדים שתלטנים או להפך ילדים נחיתיים......נקווה שאצלנו לאף אחד לא תיהיה העדפה......למשל אצל אמא של בעלי זה נראה כאילו היא מעדיפה תבנות שלה והיא די עוזרת להם ולנו בקושי בהתחלה נעלבתי אבל אח"כ ראיתי דוגמאות מוחשיות איך הם פשוט נדחפות לה ודוחפות את הילדים שלהן בכוח גם כשהיא לא יכולה והיא פשוט לא אומרת לא!!!!ואנחנו מרחמים עליהם אז אנחנו לא מבקשים......

כמו שהבנות רשמו הלב מתרחב כפליים

אני עם ליבי בעניין כי אני לא מבינה את ההגדרה של עם ילד אחד קשה יותר והשני קל אז זה מה שקורה...
למה להיות הורים זה קל?
וברור שעם ילד שני יותר קל פחות מתרגשים אז מה?...

אני לא חושבת שאני יוכל לעשות הפרדה בין אגם לאח/אחות שיהיו לה
בטח שלא על סמך עם אחד קל יותר...

אני שמעתי שאין העדפה, אלא לפעמים יש ילד שקל יותר להסתדר איתו.

באופן אישי אני מרגישה שיש העדפות אצל חלק מהאנשים. יש מישהי שאני מרגישה שהיא מעדיפה את אחד הילדים שלה על השני, וגם אצלנו אמא שלי ואני לא הסתדרנו מעולם, וכבר ברירת המחדל של אמא שלי כשהיא מדברת איתי היא חוסר סבלנות. עצוב, אבל זה קורה.

אני חושבת שזה נובע מבעיה בגישה של ההורה, כשהוא מאמין שהילד חייב לו משהו, למשל - תיקון חוויות ילדות של ההורה, אז במידה והילד לא "מספק את הסחורה" ההורה חרגיש מאוכזב והילד מרגיש את זה. הורים צריכים להבין שכל דבר בלתי נעים בילד שלהם הוא השתקפות שלהם עצמם. ואז לדעתי לא יכולה להיות העדפה, כי ילד פחות נוח להורה כשההורה לא עונה על הצרכים של הילד. ככה אני מתרשמת מעמדתי כבת. כאמא אין לי שמץ של מושג...
הלוואי שלא ארגיש העדפות לעולם.

אין שום העדפה

אפילו כתבתי על זה שרשור לפני כמה ימים ששמעתי אמהות שמעדיפות ילד אחד על אחר
וגם אמא אחת שאמרה לי שהיא אוהבת את כל 3 הילדים שלה את את הבן שלה הכי
וזה קצת זעזע אותי

בקיצור אם את לא בקטע של העדפה על רקע מין
אז שתדעי
שהלב מתרחב
כמו שלא ידעת מה זאת אהבה לפני אגם
ולא האמת שיש עוצמות כאלה של אהבה
אותו דבר

הלב מתרחב שוב

קרן חמישה אני איתך בדעה!!!!

אני די חדשה בעסק הזה של 2 ילדים אבל אני אוהבת את שנהם ברמה של אי שפיות חחחח
יש רגעים שילד אחד זקוק לי יותר מהשני, אז הוא או היא מקבל יותר יחס באותו רגע... אבל זה נובע ממש לא מהעדפה של אחד מפני השני!

אומנם אני עדיין לא אמא ל-2, אבל אני יודעת במליון אחוז
שאוהב את ילדיי באופן שווה. בחיים אני לא אעשה השוואות, כי כל ילד מיוחד בדרכו!
וממש מבאס ומזעזע לגלות שיש אמהות שמעדיפות ילד אחד על פני האחר - בעיניי זה גועל נפש!

תראי, אנ בטוחה שגם אם מישהי מרגישה שהיא מעדיפה ילד אחד ע"פ האחר היא לא תודה בזה.
זה לא משהו שנעים לדבר עליו, ככה נראה לי לפחות!
לפעמים, אמא שלי שואלת אותי מה היה קורה אם הם היו זהים, מה הייתי מעדיפה ששניהם יהיו כמו איתי או כמו דניאל ואני לא יכולה לבחור, כי כל אחד מהם כ"כ שונה וכ"כ מקסים בצורה שונה. וכל אחד מהם הוא עולם ומלאו בשבילי.

אבל למשל אני יכולה להגיד שסבא וסבתא שלי מעדיפים אותי בוודאות ע"פ הנכד השני, למרות או אולי בגלל שהוא הרבה יותר קטן ממני.

האמת שיש נשים שלפעמים נגמרת התחושה הזאת מהן, ולי אישית זה מאוד מאוד מאוד צורם

אני אוהבת את הנסיכות שלי בדיוק באותה המידה - כמו שאמרו אותה רמה של אי שפיות

אני גם חדשה בעסק
אבל- אני רוצה להגיד לך שעד שילדתי לא הצלחתי להבין איך אני יוכל לאהוב גם את התינוקת שתיוולד, הרי אני חולה חולה חולה על רז וכל הלב שלי היה רק שלה, ופתאום לחלוק עם עוד אחת?!
כן!!! הלב מתרחב למימד עצום! ואני אוהבת את ליאם לא פחות מרז.
שתיהן החיים שלי, האויר שלי והאור שלי. אין לי העדפה ולא תהיי לי- שתיהן שלי, שתיהן נוצרו מאהבה ואני מטורפת עליהן באותה מידה.
כואב לי לחשוב שיש אנשים שמעדיפים ילד אחד על פני השני

עדיפות??? לא. בחודשים הראשונים ללידת תינוק חדש נראה כי אני ״מזניחה״ את הילדים הגדולים אבל זה קורה בגלל הצורך הטיפולי יותר שיש אצל תינוק חדש.
היום, כששלושתם גדולים יחסית, היחס שונה וזהה :)) מנשקת אותם בטירוף כל אחד בניפרד. מדגדגת ולוחשת באוזן של כל ילד כמה שהוא מתוק, חכם ויפה וכמה שאני אוהבת אותו ומודה לאלוהים שנתן לי ילד מקסים שכזה. אין וויכוחים בבית על מי אימא או אבא אוהבים יותר. אנחנו אומרים תמיד ממש כמו מנטרה; שיש לנו רק אותכם ולכם אחד את השני, תאהבו ותשמרו זה על זה

טוב מן הסתם שאני לא יכולה לדבר מניסיון אבל חייבת להודות שיש בי חששות אדירים האם אצליח לאהוב את קינדרון כמו שאני אוהבת את ארבל וזה אפילו קשה יותר כי ארבל איננה והיא תמיד תישאר אצלי כמשהו קדוש ומקודש אז איך אוכל להכיל עוד אחד ולתת לו את ההרגשה שהוא כל עולמי?
אני מאמינה ומקווה שאצליח לתת לכל ילד את ההרגשה שאמא אוהבת אותו והוא יחיד ומיוחד בעיני ואף פעם לא אעדיף אחד על השני.

אוף. נהיה לי עצוב.

אני אקצר ואומר שכל ילד הוא אדם ועולם בפני עצמו,
כשם שאת לא מתחברת אל כל בני האדם באותה מידה כך גם הילדים..
וכן ,אני מחברת לשחר ולטל יותר מאשר לליאור שהוא הבכור,
זה יכול להשתנות כי הם משתנים.
האהבה שלי היא לכולם אותו הדבר.
ילד לא צריך להרגיש שהוריו מעדיפים את אחיו על פניו.
זו הגדולה בלהיות הורה אוהב,תומך,מכוון,אמיתי...

אל תערבבו בין אהבה להעדפה וחיבור...
אלו דברים שונים מאוד ...

מיכל, אני מאוד אוהבת את הכנות שלך!!! לא רק בשרשור הזה!!!

במשפחה של בעלי יש העדפות וגם הסתייגות ברורה מאחד הילדים...
אבל הם משפחה לא שפויה במיוחד.
במשפחות מתוקנות ורגילות אני חושבת שלא אמור להיות הבדל,
אבל כמובן הכל תלוי בהורים...
אני עוד לא יודעת כי אני אמא לאחת מקסימה וחמודה,
אבל כשהשנייה תיוולד בהע״ה, אני רוצה להאמין שיהיה לי מספיק מקום להכיל גם אותה.
אני ביורק שואלת את השאלה של ירדן את עצמי כל הזמן...
האם אפשרי בכלל לאהוב עוד מישהו ברמות כאלה????

מיכל יש הבדל בין חיבור לאהבה ולא אני לא מתבלבלת
זה אנשים שפשוט אומרים כמה הם אוהבים ילד אחד הכי בעולם והוא העולם בשבילם והכל בשבילם
ואיפה הילד השני? מה הוא? עז? כבשה?

סיון -

אני מאד מסכימה עם קרן חמישה בעניין
ומיכל- אני מצטרפת לקומפלימנט של ויקי. גם אני שמה לב לכנות שלך באופן קבוע, לא משנה עד כמה הנושא בעייתי. שאפו!!

אני אוהבת את שתיהן באותה מידה מטורפת. חולה עליהן ברמות אזויות. לא חושבת שאפשר לאהוב ילד אחד על פני השני. אני מטורפת עליהן באותה מידה

אני בהלם!
נכון אני לא מתחברת לכל האנשים
אבל לעזאזל הילדים שלי הם לא ״אנשים זרים״

סליחה לא ממש הוונתי את הכוונה של להיתחבר לילד...

מה הכוונה הרי הם ילדים לא מבוגרים הם עוד זקוקים לנו הם זקוקים לאהבה ללא תנאי לא משנה בכלל אם קשה לנו איתם אם לא בא לנו על ההתנהגות שלהם

אני לא מדברת על סבים וסבתות ועוד כל מיני כאלו
אני הכי גדולה במשפחה שלי וסבתא שלי קיטלגה אותי כ-|יהלום שבכתר" אבל אבא ואמא צריכים להיות שם תמיד!!
בכל מצב
אני לא יכולה להעיד על אף אחד כי אני לא חווה את זה אבל איך בדיוק אני לא אתחבר לילד שלי הריי אני גידלתי אותו שבחים ופאקים עליי
באמת לא הבנתי

אולי בעצם גם אני לא הבנתי נכון את מיכל
אני למשל מתכוונת שללהב כשנולדה לקח לי יותר זמן להתחבר, אבל אני מאמינה שזה רק מעצם היותי אם חדשה ומבוהלת
לעומת נועם שישר התפוצצה אצלי האהבה

בגילאים גדולים? מה זאת אומרת כמו לאנשים אחרים? אנשים זרים זה לא הילדים שלי ובאופן טבעי כשהאהבה כל כך גדולה החיבור הוא טבעי
אצל ילד אחד את מתחברת לתמימות שלו, ובשני לשנינות שבו, באחד לספורטיביות שלו, ובשני באופטימיות שלו, וברוגע, ובהומור וכו' וכו' וכו'
אין דבר כזה יותר או פחות לדעתי או יותר נכון אצלי

בנות, תקראו טוב את מה שהיא רשמה. היא אוהבת את הילדים שלה כמו כל אמא.
אבל קורה המון שנקשרים ומתחברים לילד אחד, יותר מאשר לאחר. ומה לעשות שכל ילד ככל שהוא מתבגר מקבל אופי משלו ולאו דווקא החינוך משפיע ואז קורה שמאוד קשה להתחבר לדעותיו והתנהגותו. אז לא אומר שלא אוהבים אותו, אבל החיבור הוא פחות חזק.

ונופר, אני רואה את הילדים שלי, שנולדו לאותם ההורים, בהפרש של חצי דקה, ועד כמה הם שונים באופי, יש דברים שלא ניתן לבנות לא משנה מה תעשי.
וגם אני למשל, הרבה יותר מתחברת לדניאל מאשר לאיתי ועדיין, אני מטורפת על שניהם והם החיים שלי. שני הדברים לא סוטרים ולא נוגדים אחד את השני.

אני לא חושבת שיש דבר כזה ״להתחבר״ לילד אחד יותר מאחר

לדעתי אהבה וחיבור באים יחד

יש ימים שכועסים על הילדים
ואני מניחה שככל שגודלים אז הבעיות גודלות
והמריבות הופכות מהותיות

אבל כמו שכשאני רבה עם בעלי, אמא שלי או אחותי
זה עובר
קל וחומר עם ילד שאני עיצבתי

שוב למי שלא הבינה,
ילד הוא עולם בן אדם אישיות בפני עצמה ולא קשור אם בשר מבשרי
מאומץ שלך או של השכנה...הוא אישיות אחרת.בלעדית.
תחומי העיניין שונים,הכימיה שונה בין אחד לאחר.
אתן נורא מכניסות בהתגוננות שאתן אוהבות אותו
דבר את הילדים שלכן ואין לכך קשר בין העדפה לאהבה
אני אוהבת ואני אקרע מי שיגע שיעשה להם רע לא משנה למי בלי למצמץ
גם אם אני אשב בכלא בגלל זה... עד הילדים לא משנה מי הם.
אין לי בנות כך שאין קשר להעדפה על רקע מין הילד.

החיבור החזק יותר שלי הוא עם טל, הפינוק הוא שחר והבגרות והעוצמה הוא ליאור. שלושתם שונים מאוד זה מזה, וכמו שאני מחוברת לליאת או לסיון יותר מאשר לבנות אחרות . טבע מה נעשה...אוהבת את כולכן (כמעט..מה לעשות לא אוהבת מי שלא מכירה אלא מכבדת ומחבבת עד שנכיר

המערכת יחסים בין אמא לילד היא לא כמו חברים
נכון
כל ילד אוהב משהו אחר
אבל אני לא מצליחה לומר שאני מתחברת לאחד יותר מאחר כי זה ככה וזה אחר...

אני מניחה שבעתיד גיא יאהב מכוניות או דינוזאורים או גרוע מזה כדורגל
ואני לא אוהבת את זה
אבל זה לא אומר שאוטומטית אני לא אתחבר אליו

לדעתי אי אפשר לנתק בין אהבה לחיבור
שהחיבור קטן כך גם האהבה

טוב לא חייבים להסכים על הכל

טוב, אני טוטלית עם מיכל.

אז אני אענה תשובה לא שונה לחלוטין ממה שכולן רשמו אבל טיפונת אחרת..
אני חושבת שבאופן טבעי כשנולד ילד שני אז בהתחלה בימים הראשונים כן יש העדפה לראשון באופן טבעי כי מכירים אותו כבר הרבה זמן ויותר טוב וקשורים והכל..

מסכימה עם מיכל לחלוטין ...
אני אנסה להסביר ,תמיד יש ילד אחד או ילדה שיותר קל לך איתה ,החיבור בינכן
הוא יותר חזק ,את רגישה אליה יותר היא צריכה אותך יותר....אני אעשה לכן איזה תרגיל
על מנת להסביר : תענו על השאלה ותנמקו למה :
אני אוהבת כל אחת מהבנות שלי בצורה ובעוצמה שווה רק יותר מחוברת או רגישה
לאחת מהן ,בכל אחת מהבנות שלי זו אהבה שונה ...
למשל הגדולה האהבה היא יותר בוגרת ,היא צריכה יותר חיזוקים ממני וזמן איכות (כי היא גדולה יותר,שיחות על חברות ,בנים,מוזיקה ,ריקודים ,סרטים נו נערה מתבגרת)
האמצעית יותר מרוחקת באופיה ושקטה אבל עקשנית וצריכה המון מגע .
והקטנה היא התינוקת של המשפחה והיא טובת לב שמנסה לרצות את כולן , שכל הזמן צריכה אותי לידה ...
הצלחתן לזהות למי אני יותר מחוברת ?

אני מסכימה אם מיכל, אם הבנתי אותה נכון

מיכל

כל כךךך מפחדת שנועה תרגיש ככה

אין ממה לפחד...כל עוד תשכילי להראות אהבתך לכל ילדייך
במידה שווה אין סיבה שתהיה אפליה או הרגשת אפליה ..

אנחנו אוהבות את ילדינו/ילדותינו במידה שווה אך שונה
כיוון ששוב, כל אחד מהם הוא עולם ומלואו ומה לעשות? לפעמים שונה
מאיתנו,זה בסדר.
וכמו ששרון רשמה, את ליאור אני אוהבת אהבה בוגרת יותר,
זה תהליך שקורה עם השנים ..טבע? נראה לי !
טל הוא האמצעי והאמצעי תמיד הכי נוח,הכי קליל הכי זורם..(טוב יש יוצאים מין הכלל) ושחר? שחר אכן מזל מאזניים כמו אבא שלו וכמוני...
בעלי למשל מחובר לליאור יותר לדעתי ..הבכור הגדול הגיבור שלנו !
טל המפונקי המתוק הנוח (בנתיים..) ושחר? בעלי מרגיש כאילו הוא לא אוהב בכלל!!
(ששחר לא אוהב אותו הכוונה ) שחר הקטן מפונק צמוד לאמא דבוק ומחקה את הגדולים נידי כזה..כל פעם שמישהו מהם מתקרב אליי הוא עט עליי כאילו שנה לא ראה אותי...

והכי כיף??? ששלושתם מחבקים ומנשקים יחד !!!!

תבינו שאין קשר לעוצמת האהבה שלנו אליהם אלא החיבור הנפשי האישי
,קשר דם לא מהווה כאן פונקציה בכלל ....

תהיו כנות עם עצמכן ... תחשבו על הדברים ותראו בעצמכן שכל
גור שלכן שונה מאחיו/אחותו, תראו עם מי קל לכן לתקשר לדבר לשחק יותר,
מי מקשה על החיים יותר מי קל יותר, מי יותר מרגיש לכן קרוב אליכן ברמה האישיותית ולא מחינה ריגשית כי על זה הסכמנו כבר שכולנו אוהבות באותה מידה כל צאצא שלנו ...