בין ייאוש לחוסר ידיעה - הריון ולידה

היי בנות!!
אז ככה, אני אתחיל מהתחלה , התחלתי את הטיפולים יחסית מוקדם 4-5 חודשים אחרי שהתחלנו לנסות , למה? כי לא מצאתי את הביוץ של עצמי- לא המקלות לא ממש עזרו לי...
עשיתי חודש 1 הזרעה עם תמיכה אחרי - לא צלח בפרופיל הורמונלי התגלה FSH 13.8 ולא אני לא מעל גיל 38 אני 31 (לא צעירה אבל עדין לא מבוגרת כמו שבכל מקום רשום)
אחרי הזרעה 1 שלא הצליחה עברתי 3 הזרעות עם הורמונים- השמנתי, השתגעתי, בכיתי, קיללתי ואת כל השאר אתן מכירות כמוני
אם היום היו מציעים לי להתאשפז באיזה מחלקה סגורה- נראה לי הייתי הולכת על זה
ואז הגיע הרגע ה"מיוחל" שכבר אחרי ההזרעה ה2 ידעתי שאגיע לשם- ההפרייה
התעוררתי ושמעתי ששאבו לי רק 4 ביציות כמובן שגם אז נכנסתי לדיכאון, ביום חמישי האחרון התבשרתי מקופת החולים שהתשובה הינה שלילית- את כמות הדמעות שזלגו לי מאותו היום אני לא יכולה לספור.
אני לא מבינה איך זה שעם כל ההורמונים שאני מקבלת מספר הביציות שלי כזה נמוך ואיך זה הגיוני - הרופא אמר לי שזה בטח גנטי ושלאמא שלי בטח הפסיק המחזור בגיל צעיר- אז דווקא לא היא עד גיל 54 קיבלה..
ועכשיו מה?
איך אפשר לחכות חודש שלם ולקוות שזה יקלט לבד כשזה לא נקלט קודם ולא נקלט עם הורמונים...
תודה על ההקשבה
"תן לי את הכוח להיות שמחה ומאושר, תן לי את הכוח לעבור את הימים האלו..."