אם זה היה נכון, זה היה קצת בעייתי.
כי אז מה?
הורים לילדים מיוחדים הם האשמים? כי הם לא חשבו חיובי?
כמובן שכמו בכל דבר בחיים גם בהריון צריך להסתכל על הדברים הטובים, החיוביים.
אלא שלא עוזר "לחתור כדי להצליח". לא מדובר פה בקריירה, או בלימוד מנדרינית.
זו אחת החוויות המסעירות, הנועזות, והמפחידות, בדיוק משום שאין לאף אחד, אבל לאף אחד, שליטה עליה.
ועוד דבר אחרון- פעם בהריון מזמן מזמן, היה לי cmv (וירוס פשוט לכל בנאדם, אך מסוכן לעובר) ונשלחתי למומחה לזיהומים כדי לפרש את תוצאות הבדיקות. המומחה הסביר לי שכאן בישראל יותר מבכל מדינה אחרת בעולם אנחנו דורשים ילדים מושלמים. עזבי את הסטטיסטיקות, הוא רמז לי. ובאותו זמן ממש, התנוססו להן על הקיר שמאחוריו תמונות ילדיו שאותן תלה במשרד. שני ילדים בלונדינים, חייכינים, מושלמים. נו, דוקטור, חשבתי לעצמי, ואתה לא רצית ילד מושלם?! דרך אגב הסוף שלי טוב. למרות שהייתי שלילית ודאגנית בסוף יצאה לי ילדה בלונדינית, חכמה, יפה ומושלמת....
תודה על השיתוף...