היי,
אז האפרוח המשגע שלי נולד, כאמור, ביום ו' ה - 5/10 בשעה 15:30 (שניה לפני שבת...), בדיוק 14 שעות מורטות עצבים אחרי הכניסה הדרמטית שלי לחדר הלידה...
ניתקו אותי מהמוניטור ומ-מד לח"ד, החליפו כותונת וסדינים, ונותקתי מהאפידורל. הועברתי להתאוששות, שנאמר לי שתארך יותר זמן בגלל הלידה הארוכה ובגלל השפעת האפידורל הלא סימטרית.
אני בהתאוששות, והרגל השמאלית עדיין רדומה, לא זזה, ללא תחושה.
אחרי כמעט שעתיים, קוראים שוב למרדים שיבוא להעיף מבט. הוא ממליץ להמתין עוד, ואומר שכנראה ההשפעה על הרגל תעבור, אבל מה שקרה זה שהוא דקר כנראה יותר מדי, ונגרם לי חור במעטפת האפידורלית בעמו"ש (או משהו כזה... הייתי מותשת מדי ומסוממת מדי בשביל באמת להבין...). מהחור הזה דולף חומר מעמו"ש החוצה, וזו ההשפעה של הדליפה הזו.
הוא מכין אותי לכך שככל הנראה אסבול מכאבי ראש וגב, ואומר שניתן לטפל בכל בעזרת:
1. הרבה הרבה קפאין - לשתות הרבה קפה ותה, קולה, ולאכול שוקולד.
2. נוגדי כאב חזקים מסוג אטופן, ארטופן, איבופן ודומיהם.
3. אם השניים הנ"ל לא יעזרו, ניתן להכנס לאופציה 3, שהיא פרוצדורה ניתוחית: בחדר ניתוח, מרדים אחד לוקח לי דם מהוריד, ומרדים שני עושה שוב פעולה של אפידורל - לחדור עם מחט לעמו"ש, להגיע לאותו חלל אפידורלי שנדקר בלידה, ומזרים לשם את הדם שנלקח מהוריד שלי. זו פעולה שאמורה לסתום את החור שנגרם - ולהפסיק את הדליפה, והכאב.
בינתיים אני נשארת בהתאוששות לעוד זמן - רוצים לראות מה עם הרגל שלי.
בינתיים לא מוציאים לי את קטטר האפידורל מהגב, הצינורות נשארו, וגם המחט לחלל האפידורלי.
אחרי 4.5 שעות, אני מתחילה להרגיש את הרגל, ברוך ה'. ההשפעה המרדימה חולפת, הרגל שלי חוזרת להיות שלי...
אני מועברת למחלקה ומתחיל מעקב אחרי מצב כאבי הראש והגב.
בלילה, אני מנסה לקום להניק - ובום. לא יכולה להתרומם. כאב עז בראש, חוסר יכולת לעמוד זקוף, הצוואר והעורף כפופים.
אני קוראת לאחות, שקוראת למרדים. הוא בא, ועושה לי בדיקה נוירולוגית קצרה, וממליץ על מתן אטופן. אני מתחילה לקבל "קוקטייל" תרופות הרגעה: מדי 3 שעות בתחלופה: 2 אקמול פורטה, 1 אופטלגין נוזלי, 1 אטופן, בשילוב עם כדור גסטרו, למניעת פגיעה בקיבה...
שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T
www.sh-cbt.co.il