זה יהיה נורא אם... - הריון ולידה

גולי, אני מסכימה איתך לחלוטין.
כל אחת בוחרת מה שטוב לתינוקה.

מיצי בחיאת רבאק את אמא לילד ועוד אחד בדרך - תתבגרי ובהוללללללללללללללללללללל

אין לי שום דבר אישי נגדך, וגם אם היה לי לא הייתי מעיזה למחוק לך את המשתמש - זאת ממש לא מי שאני

בקריאה שניה אני מבינה שהסברתי את עצמי לא נכון, אז אשנה ניסוח.

אני ממש ממש לא חושבת שכיוונת לגולי, חס ושלום גם לא טענתי את זה לרגע.
אני התכוונתי שלדעתי באמירת דברייך לא היתה תמימות וחוסר יכולת להתנסח כמו שניסית לצייר ברגע שהבנת שפגעת, שלא במכוון, במי שלא התכוונת לפגוע (גולי).
דברים מעין אלו נאמרו על ידיך אין ספור פעמים.
לפחות תהיי אמיתית ותעמדי מאחורי המילים שלך. יש הבדל בין לומר לא ידעתי איך להתנסח לבין לומר לא הייתי צריכה לומר דברים מעין אלו, זה לא במקום צודקות.
כי מיצי זה לא היה במקום - נקודה!!!

את יודעת מה אפילו אני גולי יעל ושאר הבנות "כמותנו" לא יכולות לעולם לטעון בלב שלם וב-100% שאנחנו מבינות אחת את השניה. אצל כל אחת מאיתנו המקרה הוא אחר.
מה שהוביל אותי לחוסר הנאה מהנקה וחוסר חיבור להנקה שונה לחלוטין מאשר אצל יעל.
אמנם ההתחלה שלי ושל גולי היתה זהה (תינוק קטן תפיסה לא טובה, אבל ההמשך היה שונה לגמרי)
וכו' וכו' וכו'....
חווית ההנקה שלך בטוח היתה שונה משל שירן, יוליה וכל אחת אחרת פה.
ולכן אל לנו לשפוט ולקטלג (כן כן קטלוג זה בדיוק מה שעשית) אחת את השניה לקבוצות.

בכל אופן שיהיה לכולן בהצלחה בכל דרך שיבחרו.

יוליה הבהרה - הסלידה שלי היא מלראות (לדמיין) תינוק מחובר אלי לציצי
כשאני רואה אם אחרת מניקה זה ממש לא גורם לי סלידה (טוב נו עד גיל מסויים אבל זה כבר באמת דיון אחר חחחח)
והבהרתי את זה כבר טריליון פעמים

סיון - את רואה שגם את הניסוח שלך מיצי הבינה בדרך אחרת,
הכל נתון לפרשנות!

יוליה,

ממש לא חיפשתי סאב קונטקסט. אין קשר. קראתי את דברייך כמו שהם, ולא היה ברור לי מה הפריע לך שהועלתה בקשה לא לדבר בצורה כזו פוגענית וצורמת. אז את חושבת שזה לא צורם. אנחנו, גם אם אנחנו שתיים, ארבע, 1000 או אחת (המספר ממש לא רלוונטי) חשבנו שכן. את חושבת שזה הזוי לבקש להיות עדין. אני חושבת שזה לא, ושזו התחשבות הדדית. אז מה אכפת לך אם ביקשתי ממנה להיות עדינה, ולא ביקשתי כרצונך, לעשות פתיח? או לא לעשות משהו אחר? ככה אני ביקשתי, ככה אני ראיתי לנכון את הדברים ומיצי קיבלה אותם. אז נכון, זה לא נעשה בדרכך שלך, אבל גם לא ביקשתי ממך, אלא ממיצי... ולכן, גם אם דברים לא נעשים בדרכך, זה לא אומר שהם לא יכולים שלא להיעשות.. נכון, יש אנשים שיכול להראות להם מוזר לבקש להיות עדין, אפילו הזוי כדברייך, אבל יש כאלו אנשים.. ומצבים כאלו קורים..

שוב- לא אמרתי שרוב בנות הפורום נפגעו מדבריה של מיצי, אמרתי שמספר בנות (ועוד ציינתי שמות ) נפגעו מדבריה.

מעבר לכך- אין קשר לכך שציינתי שאני סולדת מהנקה. את הביטוי סולדת כיוונתי כלפי עצמי. א-נ-י סולדת מהנקה (מקווה שעכשיו זה ברור..) לעומת זאת, יד קלה על ההדק, קפצו, להעביר לצד שלהן, כוון כלפי ציבור שלם של אימהות. כאן ההבדל. לכן, לבוא ולנסות לעשות טוויסט כאילו גם בדבריי יש משהו פוגע- ממש לא יעבוד הפעם... סורי..

אגב מי שכאן ציינה שלא מדובר בהורמונים בשיחה, כל החיים שלנו מדובר בהורמונים!
הורמונים זה לא רק בהריון (בהריון הם פשוט משתוללים), אם לא היו לנו הורמונים הכל היה משובש והיינו עלולות להיות קירחות ומשופמות במקומות שלא להאמין.

יעל, כנראה נסכים שלא להסכים.

רגע לא הבנתי מאיזה דברים של גולי נפגעו?

אני ציינתי.
וכוונתי היתה שלא מדובר בנשים הורמונליות, והשתמשתי בביטוי כמו שרוב האוכלוסיה נוהגת להשתמש בו , כסלנג: כשמדובר בנשים בהיריון או אחרי לידה.

אני מודעת לקיומם של ההורמונים בגוף האישה. קראתי על זה איפה שהוא פעם, נדמה לי...

סיוני- טעיתי, מרוב בלבול. התכוונתי מיצי.

יוליה- כנראה...

אהה עם סימני השאלה האלה!!!

כתבתי שסבבה, מבחינתך לא מדובר בהורמונים, מבחינתי כן, זה עוד דבר שניתן לפרשנות כמו כל דבר אחר בחיים.
ואני לא התכוונתי לסלנג אלא למובן הישיר שתגובות רגשיות נשלטות על ידי הורמונים... חח

מסכנה שלי, השתלטו לה על השיחה.

אה ואני רצתי לפתוח ספר אנטומיה חחחחחחח

מוזר.. התגובה האחרונה של יוליה מופיעה לי בתור סימני שאלה...

סיוי, תתחילי ללמוד!!

גם לי זה הופיע בתור סימני שאלה בהתחלה, והבאנר הזה למעלה של להתריע כשיש סימני שאלה נעלם!!!!

חחחח סיון את רואה איזה יופי חומר הלימוד שלך משתלב בפורום

רק להבהיר - אני לא חושבת שמיצי רצתה לפגוע בי
ממש ממש לא!!!!

אני דווקא ממש מחבת את מיצי

אז אני מצהירה על עצמי בלבד- תגובתי אינה מונעת מההורמונים (הקיימים בגופי, אך אינם משתוללים כרגע כי איני בהיריון או אחרי לידה) אלא היא משכלי הישר בלבד.

יו, סימני השאלה האלו משגעייייםםםםם

לא נורא, היא גם ככה לא מגיבה, לא נראה לי שאכפת לה שהשתלטנו קצת..

אתן צוחקות
בדיוק למדנו על מערכת הרבייה של האישה
ולידות וסיבוכי לידה וכו'
וממרום שנותיי בפורום (5 שנים) נראה לי שמעתי ראיתי למדתי הכל מהכל
אז המרצה מדבר והכל אני יודעת ועל הכל שמעתי - בסוף אחת אומרת לי "את לקסיקון רפואי מהלך, מאיפה את יודעת את כל זה"
ואני כזה חושבת לעצמי - פדיחה מה אני אגיד שאני בפורום של נשים הורמונליות עצבניות?
בסוף השיעור המרצה (רופא במקצועו כמובן) סיפר לנו על אשתו שבלידה השלישית איך שנכנסו לבית חולים היתה לה היפרדות שילייה מלאה ופשוט הטיסו אותה לחדר ניתוח ואלוהים ישמור אם זה היה קורה בבית.
אז בנות אמרו לו מה הבעיה היית מנתח אותה בבית.
ואז קפצתי ואמרתי "בדיוק בשביל זה מזל שיש ארקוסטיל"
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח בזה נגמר השיעור

אני קיבלתי על עצמי כל מה שכתבתן לי.
קיבלתי שזה לא היה נטרלי אלה פוגעני
נתתי לכן לחפור בזה עד זוב דם
אני רואה בזה עמידה מאחורי המילים שלי. להיות אמיתית.
עמדתי מאחורי המילים, מאחורי האמת שבמילים (לפי מה שהתכוון המשורר-אני מקווה שהפעם אני יודעת את הפירוש הנכון של המושג) והבנתי שהם לא מילים טובות ואמרתי את זה.
והבנתי בכללי מה הבעיה-
ועדיין אני בלאט יוצאת הבעיה!!!!

סיוי, מחוננת שלי!!

חחחחחחחחחחחחחחח סיון קרעת!!! ארקוסטיל

מיצי- מעריכה את היכולת לראות את הצד השני ואת ההבנה

אמאאאאאא איזה חופרות

חחח אירה התעוררת מאוחר

תמיד אבל תמיד הנושא של ההנקה עושה פה בלגן...

אני רוצה לספר על חווית ההנקה שלי.
ועל היד הקלה על ההדק.
שאליה אני מתחברת מאוד.
ומרגישה שמיצי דיברה אלי!!!
שחזרתי מהבית חולים אחרי שהילדה הייתה שם יומיים בלעדי עקב צהבת, הילדה לא ידעה לתפוס לי את הפטמה.
היא לא הייתה קטנה מידי, פשוט לא ידעה לתפוס, ואני בכיתי, והתעצבנתי על אמא שלי, שלא נתנה לי בקבוק ולא היה לי תמל להאכיל את הילדה.
הילדה בכתה, סירבה לציצי, ואני לא ידעתי מה לעשות.
רציתי לוותר על כל העיניין רק שתאכל.
שאני אוכל לנוח.
הייתי גמורה, רציתי כל כך שהיא תירגע, תרגיש שובע, שיהיה לה טוב.
אמא שלי התעקשה..רק הנקה..רק...!!!!
בסוף הילדה תפסה.הנקתי אותה מלא 4 חודשים, תחושת חיבור מושלמת..מעבר לזה החסכון שהבנתי רק אחרי שהפסקתי להניק סופית קלטתי כמה חסכתי.. במיוחד בהתחלה כשהתינוק אוכל רקקקקקקקק חלב.
אז כן.. אם אמא שלי לא הייתה מתעקשת איתי היד שלי על ההדק הייתה מאווווווד מאוד מהירה.
ופה אני מרגישה שזה דיבר אלי.. יכולתי לוותר ולעשות לעצמי..אני אישית..חיים יותר קלים..
בהתחלה חשבתי רק על זה.
אז פה אני חושבת.. שאם הייתי מוותרת.. זה היה מדבר עלי..כי כן הצלחתי להניק..וכן התחברתי לזה.. למרות ההתחלה הקשה..כמו שמיצי אמרה..לכולן זה קורה.
יש מקרים שונים של סיבות למה בנות החליטו לא להניק. לכל אחת יש את הסיבות שלה ואני מכבדת כל אחת.
אבל יש את היד המהירה ל ההדק.
וזו גם סיבה.
היא קיימת.
והיא אמיתית.
מיצי לאב יו.

אני לא יודעת אם שמתן לב, אבל אני בד"כ לא נוהגת להגיב בשרשורים על הנקה, וברור לכן, כמובן, שגם לי יש דעה לגבי זה.
הסיבה שאני לא מגיבה היא שאני לא רוצה, בלי כוונה להעליב אף אחת, בדיוק מהסיבה שכל דבר שנכתוב יכול להתפרש בערך ב 100 דרכים שונות, ומספיק שמישהי אחת נפגעה, או לא הבינה נכון את מה שכתבתי, אז אני מרגישה ממש רע עם עצמי (למרות שיש פה הרבה ויכוחים, ואנחנו יודעות לעבור הלאה בד"כ).

אז הסיבה שבעצם כן בחרתי הפעם להגיב, זה כדי להגיד למיצי שאני אוהבת אותה

תודה על התמיכה בנות,

אבל, ג'ני,
אני לא יכולה ליהיות עכבר אפור כשבכינוי שלי יש מיאו.*
*(ביטוי זה, אני מעניקה את הזכות לפרש אותו בלב לג'ני בלבד.)

אלה

חולה עליך מיצי

ואי... הנושא הנקה הוא בהחלט נושא לא קל...

אני לא רואה שום רע במה שמיצי אמרה...

אני לבינתיים החלטתי להמשיך לשאוב... אני לא שןאהת בשעות מסויימות... רק כשיש גודש או כאבים...

זה לא קל כל העניין אבל אני מנסה ורוצה ולא מבינה איך כל ההנקה עובדת ואם באמת חשוב לשאוב בשעות מסויימות..,

חשוב לשאוב שבעות מסויימות כי אז הגוף נותן הוראה להמשיך לייצר ארוחות קבועות.
כשיש גודש הגוף מבין שיש יותר מידי חלב.
בגלל שאני לא עשיתי את זה תמיד הייתי שואבת שעה שעתיים עד שהייתי מגיעה לרמה נורמאלית של חלב שאפשר היה לתת באותו יום כארוחה.
למה את לא מניקה?

לא מתחברלהנקה ולא רוצה להרגיל אותו לציצים... אני מאמינה שברגע שיש לתינוק הרגלים קשה לגמול אותו ואנימלא רוצה להתשעבד למשהו כי ברגע שתסתיים החופשה שלי אני חוזרת לעבוד ומה יהיה עם התינוק?

הבנתי.
כן אני זוכרת גם לאוולין היה מאוד קשה להתרגל לבקבוק...
היא הייתה רואה את ארוחת הלילה שלה בבקבוק אחרי המקלחת וצורחתתתתתתתת
עד שלא הייתה מקבלת ציצי אחרי הבקבוק לא הייתה הולכת לישון.
מבינה את עניין ההשתעבדות.
אבל זה אולי יקל עלייך בנתיים. אולי תתני גם וגם?
כך לא תצטרכי לשאוב כל הזמן.

זה מה שאני עושה.

נותנת גם וגם. ביום אני שואבת ונותנת ואם נגמר החלב האם שלי אני נותנת סימלאק

הבנתי. טוב בהצלחה:)

אם גם ככה את לא מתחברת לעניין ההנקה ... אז תפסיקי . אין טעם . עשית את שלך . תני לה תתמל וכשיש לך גודש תסחטי .
מאיה.