הריון זה כיף אדיר - הריון ולידה

משהו שכתבתי פעם-

הריון זה כיף אדיר.
זה מתחיל כמו על רכבת הרים - מלווה בבחילות "בוקר" שנמשכות לאורך כל היום
ממשיך בקבלת סדר יום של תינוק, שגורם לך לתהות אם את מגדלת בתוכך תינוק או שמא הפכת לאחד
את עייפה, רעבה, לאחר מכן שוב עייפה ובשאר הזמן את מתלבטת מה את יותר מבין השניים
את קופאת במקום בכל פעם שאת נזכרת ששכחת לקרוא את הרכיבים של המאכל שהכנסת לפה
ריחות אהובים ומוכרים התחלפו בריחות של חירייה, או כך לפחות הגוף שלך גורם לך לחשוב
את נאלצת לאפסן את הסקיני האהוב ודוחסת את עצמך בתוך טייץ ובבית מתחילה לחבב את הבוקסרים של בעלך
חצי תואר ברפואה כבר מאחורייך עם כמות הידע שאספת על הריון ולידה
את מגלה שיער חדש במקומות שלא ציפית ו"נפרדת" מאיברים אחרים שתזכי לראות רק בעוד חודשים מספר
הבטן שלך הופכת למוקד האטרקציה היחיד שמעניין אותך ולצערך גם את כל הסובבים, אנשים גם מתחילים להתבלבל בין בטנך התופחת לבין המנורה של אלאדין
עליה בכמה מדרגות רצופות גורמת לך להרגיש כאילו צלחת אולימפיאדה, שלא נדבר על גילוח רגליים ומפשעות
בזכות הקרסוליים שלך את נזכרת בנשכחות של איך פעם נראו הירכיים שלך!
את מתחילה לתהות אם זה נכון שהאדם קרוב יותר לקוף מאשר לפיל ומתחילה לפחד שההריון יימשך שנתיים כמו אצל המוזכר לעיל.
את מגיעה לרגע הנכסף, מקללת את כל מי שרק את יכולה, את בוכה, צוחקת, לפעמים גם שניהם ביחד ולבסוף את נפגשת עם הגורם שבזכותו עברת את כל אלה!
את מתפלאת מיופי הבריאה ובו בזמן ממשיכה לקלל את מי שעשה לך את התפרים.
אחרי שבוע את לפתע שוכחת את כל הנ"ל ותוהה מתי יתחיל הסבב מחדש