מורידה את הכובע בפני.... - הריון ולידה

שלי אני הייתי בדיוק כמוך..בשוק של החיים...איך נשים שלא גרות ליד אמא או חמות מסתדרות?!?!?!?
למזלי גם גרתי אצל אמא שלי חצי שנה ראשונה.

אוספת את הקובע שלך

אנסטסיה את בכלל גיבורה..אמא שלך מחוץ לארץ.. לך לא הייתה עזרה אפילו פעם פעמיים בשבוע:)
וווווווואאאאאאאאאאאאו

כשאלעזר נולד, חשבתי שאני גיבורה ולא הלכתי לאמא שלי.

מיותר לציי-ן שהי׳ה לי קשה מאוד, במיוחד אחרי הברית

שהוא צרח ולא ידעתי מה לעשות..

בלידה הזו הלכתי לאמא שלי חודש הייתי אצלה רק ביום

שלישי שעבר חזרתי

נכון חמודה, זה קשה.... מצטרפת לכובע שלך

גם אני אוספת את הכובע...
חודש ראשון רוב הזמן בכיתי...

מי שיש לה עזרה, תעריכי והכי חשוב תנצלו.

שלי, מאמי, אני מבטיחה לך שאת תלמדי ותסתדרי...

מה אני אגיד?! הייתי לבד עם שניים!!! בלי שום עזרה, וככה אני עד עכשיו.
אני רק יכולה להגיד שעם כל הקושי אני יודעת שזה היה הכי טוב בשבילי. וגם בילד הבא אני לא אלך לאמא!

אני מנסה להסתדר לבד בלי עזרה מבחירה .
עד כה הולך בסדר רק התסכול מההנקה !!!

שירה - שיר לה׳
האור של חיי !!! אימא אוהבת !!!

זה לא פשוט.
קחי בחשבון שיש כאלו שכל נושא האמהות בא להן יותר בקלות ויש כאלו שלא יודעות כלום.
יש כאלו הרגועות יותר ויש את היותר לחוצות.
אצלי אחרי הלידות אמא באה לכמה ימים (3-4 ימים) ואז חוזרת לעבודה, וטוב שכך. כי אני רוצה ללמוד, רוצה להסתגל ולמצוא את התזמון והמנהגים שמתאימים לי.
היה לי רק קשה אחרי הקיסרי, וב 4 ימים ראשונים כשאורי שלי היה בוכה אמא היתה מתחילה לחטל אותו ואני היתי מנסה לקום מהמיטה (חחחח אפשר לעשות על זה קומדיה)
אז הכל יהיה בסדר, לאט לאט את תתרגלי ותלמדי מה לעשות ואיך לעשות

בול אותה ההודעה לפני כשנה וחודשיים ..
גם אני בזמנו הורדתי את הכובע לכאלה שעשו את זה ללא עזזרה .
כי אני הייתי אצל אמא שלי 3 שבועות ועוד שבועיים אצל חמתי ...
ועדיין לפעמים היה לי קשה .... אז מה יגידו הגיבורות?

אני אחרי הלידה של התאומות שלי (שהן בנות 7 חודשים עוד מעט 8) הלכתי הביתה...כי פשוט העדפתי את הפינה שלי.....את המקום שלי...את המקלחת שלי...את המיטה שלי...משהו שלא יכולתי להסביר את זה...אם שרדתי זה רק ואך ורק בזכות בעלי!!!

גם אני הייתי בלי עזרה ב-5 חודשים הראשונים ועזרו לי המון בטיפת חלב
(הייתי באה כל יום לשם לשאול שאלות זה היה ממש קרוב לדירה שלי)
ובעלי חזר כל יום מוקדם לעזור לי כי כבר חזרתי לעבוד (בתור מורה פרטית שבועיים אחרי הלידה בזמן הלימודים...)
היום יש לי עזרה אדירה בזמן שאני עובדת מסביב לשעון...

אני לא גרה בארץ, ואין לי משפחה כאן .אני ובעלי לבד לבד!! ואצלי הילדה נולדה פגית, ופשוט מה שעזר וחיזק אותי, זה הפורום המדהים הזה :) שקראתי המון והשכלתי. והכי חשוב לי היה שאני חייבת להיות חזקה למען הילדה. שאני לא יכולה להרשות לעצמי לפחד מאמהות. שכולן עושות את זה וגם אני יכולה!!! הרי חיכינו לרגע הזה לא??!!!

גם אני מצדיעה לכן בנות זה קשה בלי עזרה מאף אחד

תודה :-) . בילד הראשון היה לי מאוד קשה, בעלי עבד משמרות מטורפות ואמא שלי גרה בעיר אחרת וחמתי שמה עלי ז.. אחד גדול. היא לא רצתה לעזור לי בכלל..היא רצתה לישון, ללכת לקוסמטיקאית ולנסוע לבלות לחו,ל או ים המלח או כל דבר וכל פעם שבעלי ביקש שתבוא היא אמרה שאני אסתדר לבד כמו שהיא הסתדרה בלי עזרה וזה שקר כי כולם עזרו לה כשבעלי נולד. וכשבעלי ביקש לבוא להורים שלו עם התינוק שאני אשן קצת אז אמא שלו אמרה שלמה הוא דואג לי שאשן ושגם היא רוצה לישון. אני בנתיים פה התמוטתי מכאבי גב וחוסר שינה ותפרים וגם הייתה לי ציפורן חודרנית ברגל שהלכתי לכרורג כל חודשיים לגזור ולא יכולתי לדרוך על הרגל וכשהתינוק בכה הייתי קופצת על רגל אחת או נשענת על הקיר ופשוט בוכה שלאף אחד לא אכפת ממני וגם אם אני אתמוטט ואפול כאן אף אחד אפילו לא ידע ולא יפתח דלת אלי לבית והתינוק יבכה עד שבעלי יבוא..ובגלל הפחד הזה שדאגתי לתינוק החזקתי את עצמי עם כל הכוחות שהיו ולא היו לי.

וואו גם אני לגמרי מעריצה אותן!!!

________________
ה', הענקת לי אוצר נדיר מאין כמותו.
מודה לך בכל שניה ומבקשת שתשמור לי עליו תמיד.

אני אמנם לא הלכתי לאמא שלי אבל היא הייתה באה הרבה ועוזרת..
אפילו כשעוזרים זה קשה בהתחלה! הכל כל כך מבלבל ומרגש ומלחיץ..!