הלוחשת.... - הריון ולידה

אם תשאלי אותי, עובד.

זה קצת קשה בהתחלה, אבל זה למטרה טובה בסופו של דבר.

הלוואי... האמת היא שאני כבר די מיואשת
עמית נרדמת רק (!!!!!!) על הידיים
לא באוטו
לא בעגלה

רק על הידיים תוך טיול בבית...

אני לא מסכימה להרים את נועם הרבה על הידיים. רק כשהוא ערני אני מפנקת אותו קצת ומחזירה אותו למיטה אני לא רוצה שיתרגל יותר מדי לידיים.

רק כשבעלי מגיע הביתה אני נותנת לו להרים אותו הרבה כי הוא לא רואה אותו בכלל במשך היום.

למה עמית רוצה הרבה ידיים? הרגלת אותה לדיים בהתחלה?

מיוש
פייר, קיבלתי את הספר מחמותי- קשקוש בלבוש וחפירות סתמיות (וסליחה אם פגעתי במישהי שזה התנך שלה כן ?)
כל ילד הוא שונה
לי מאד מאד קשה היה להרגיל את יואב להירדם במיטה
אבל התמדתי בשיטות אחרות
שמתי במיטה
והייתי איתו עד שנרדם
ליטופים
טפיחות על הטוסיק
חיתול ליד הפנים
זה קשה ולוקח נצח בהתחלה אבל עובד בסוף

לא קראתי את הלוחשת אבל יכולה לספר לך מה עובד לי עם יובל (הרגלתי אותו להירדם רק על הידיים בתקופה שהוא לא ישן בכלל כי היה רעב, ועכשיו אני מרגילה אותו להירדם במיטה)

כשאני רואה סימני עייפות ראשונים כמו פיהוק או שפשוף עיניים אני מניחה אותו במיטה ומשם אני הולכת לפי התגובה שלו - אם מיד מתחיל בכי היסטרי, אני מרימה ומרדימה על הידיים (אני יודעת שלא אוכל לעמוד בבכי הרבה זמן, ואני מעדיפה מראש לא להפוך את זה למלחמה, מה גם שאני זו שאפסיד בה). אם הוא לא בוכה ורק מתלונן, אני נותנת לו מוצץ, יושבת לידו ומלטפת אותו עד שהוא נרדם. עוזר לו גם שאני מחזיקה לו בעדינות את היד (הוא בשלב שהידיים עפות לו לכל הכיוונים בלי הרבה שליטה והוא מעיר את עצמו, אולי זה פחות רלוונטי בגיל של עמית). אם הוא בוכה אבל לא היסטרי - אני מרימה ונותנת לו להירדם על הידיים, אבל בישיבה, בלי טיולים. בקיצור, אני הולכת עם מה שנראה לי שהוא מסוגל באותו זמן. כרגע אנחנו בשלב שהוא נרדם בערך חצי מהזמן בלי עזרה וחצי מהזמן עם, וכמעט בלי טיולים על הידיים. התחלנו לפני שבועיים-שלושה. דבר נוסף - עדיף להשכיב במיטה לפני שממש נרדמים אלא רק מנומנמים מספיק כדי להצליח להירדם, כדי שיתרגלו שנרדמים בתוך המיטה.

כל זה לגבי שינה בצהריים - בלילה יש לנו טקס קבוע של מקלחת-אוכל-לישון, אז הוא יודע שזה הזמן להירדם ונרדם לבד.

וואו כמה שעות לוקח לי לכתוב הודעה... מקווה שזה עוזר

אני כמעט אף פעם לא הרדמתי בנדנוד / נענוע על הידיים כי לא רציתי להשתעבד לזה ...ניסיתי בכל מיני דרכים אחרות.. לרוב בעריסה או במיטה שלה ...

כשקראתי את הספר אז עשיתי את הלחישה טפיחה שלה
אחרי כמה ימים קשים זה עזר
ולא הייתי צריכה להגיע להרם הורד
אבל התחלתי את זה די מאוחר יחסית ב 4 חודשים
וזה עדיין לא עזר לזה שהיא קמה כל 45 בלילה ....

בעקרון אני חושבת זה עזר לעכשיו לתקופה הזו
וכשהיא קמה אני פשוט מחזירה בלי לדבר שזה בעצם הרם הורד אבל זה לא קורה הרבה בכלללל חמסה

לי יש ותמיד הייתה בעיה עם הבכי שלו
אז לא יכלתי להתמיד באף שיטה
ו 5 חודשים ראשונים ליעד נרדם רק על הידיים, בדיוק כמו עמית!
ואז התחלתי להרדים אותו בעגלה..
זה היה סיוט!
הייתי צריכה כל שינה שלו לצאת לטיול בחוץ עם העגלה..
אחרי זה עברנו להרדים בעגלה אבל בבית עם בקבוק סימילאק..
ובתקופה האחרונה זה הפך להרדמות עצמאית במיטה עם בקבוק מיץ..
אז קל לא היה לנו אבל אני מעדיפה ככה מאשר לראות אותו עצובי או כועס..
לפי מה שאני יודעת לחלק גדול מאוד מהבנות זה כן עבד אבל צריך המון כוח סבל לשמוע אותם בוכים ומתעצבנים..חח

אני קראתי את הספר אבל על שקד השיטה עבדה קצת פחות.

ברגע שהייתי מרימה, היה באמת נרגע

אבל איך שהייתי מניחה אותו- הבכי היה נהיה כל פעם יותר ויותר קורע לב- עד שכבר לא היה נרגע על הידיים.

מה שעבד קצת יותר טוב זה לא להוציא אותו מהמיטה בכלל ולהרגיע אותו כשהוא בתוך המיטה.
וזה היה ק-ש-ה
הורדתי את המעקה של המיטה וממש כמעט נשכבתי לידו..
אבל לנו זה עבד קצת יותר טוב.

נכון להיום- בלילה נרדם עם קצת קיטורים במיטה שלו בלי הרם הורד

הימים עדיין יותר בעייתיים..

מאחלת לך מכל הלב שיילך לכם טוב ויעיל!

אם אני יכולה לעזור במשהו, אני יותר מאשמח

נטשה

נכון כתומית
זה כאילו הם מתאכזבים יותר כשמרימים ומצמידים אותם ושןב משכיבים
לכן אני לא מרימה עד הסוף.אני ישר משכיבה עם אמירת " לילה טוב, הולכים לישון" ואני מדברת על הגיל הזה שכבר עומדים במיטה

מיושקה, גם אני אספר לך את ניסיוננו...

עמית כבר גדולה ומבינה
למה שלא תעשי לה טקס לילה?
שיהיו פעולות קבועות לפני ההשכבה לישון, סוג של "הכנה" לקראת השינה
אצלנו הייתי מסיתה וילון, מדליקה מנורת לילה, שרה שיר, מחבקת חזק ומצמידה דובי
בהתחלה נהוראי כבר מהתחלה היה מתבכיין כי הוא היה יודע שהולכים לישון