הורמונים, מחשבות, חששות.... - הריון ולידה

גם אצלנו ההפרש ממש קטן (שנה וחצי) וההתחלה היתה קשה.

בהחלה נעזרים באמא כי באמת קשה שניים ועם הזמן לומדים לתמרן.
היום אני מודה לה' על ההפרש הם חברים טובים ומשחקים ביחד.

בנוגע לקנאה אצלי מה שעזר זה שהקטן היה בידיים (כי הוא סבל מאוד מגזים)
ותוך כדי עשיתי פעילויות עם הגדולה, ההנקה למשל היתה זמן פעילות ושירים, ,בהחלפת חיתול היא הביאה לי את הדברים שרנו ביחד. ככה הקטן הרגיש חום ואהבה והיא הרגישה שאני שם בשבילה, הכל היה אותו דבר פשוט שלאמא יש תינוקי ביד
. חוץ מזה אם איך שאת מתמרנת עכשיו אין לך מה לדאוג קטן עליך

אה ובקשר לגן לדעתי בגילו מסגרת תעשה לו טוב וכדאי לך להכניס אותו עכשיו לפני הלידה כדי שאחר"כ לא ירגיש שזה בגלל התינוקת, אני הכנסתי אותה חודש לפני הלידה וזה עבד

הכל יהיה בסדר.
הלחץ שלך מובן לגמרי וזה טבעי !!!
ההפרש בניהם מעולה,
כתינוק יהיה קשה לו לקבל את האחות החדשה וזה נורמאלי.
הוא לא בדיוק יבין מי היא ולמה כל תשומת הלב מופנת אליה,
אבל חשוב שתתנו לו המוןן תשומת לב ותגרמו לו להיות שותף.
תנסו לבנות אהבת אחים מההתחלה.
הכככככככככל יהיה בסדר שירוש !

שירה,
אני קוראת את המילים שלך ובוכה
לא זוכרת מתי בכיתי ככה...
אני כל כך מזדהה איתך וכל כך מודאגת כל הזמן בנוגע לזה
ואין לי את מי לשתף
גם אני חוששת שהבת הקטנה והמקסימה שלי בת השנה וחודש תידחק לפינה
כל כך לא מגיע לה...
גם ככה אני בקושי רואה אותה ואני חוששת שאחרי הלידה זה רק יחמיר.
היא כל כך חכמה ומבינה הכל...

טוב, לפחות שפכנו קצת החוצה, אה?

מי כמוני מבינה אותך! אצלי זה טרי טרי
נתחיל מזה שהמלצה חמה שלי: אם את רוצה שיכנס למסגרת, תעשי את זה עכשיו! שיסתגל לגן לפני הלידה ושלא יקשר כניסה לגן בגלל תינוקת!
דבר שני, אני יכולה לספר לך שנתנאל ממש הפתיעה אותי בהתנהגות שלו אחרי לידה. ברור שהוא עדיין ילד שמושפע מגיל שנתיים הנוראי, אבל קינא ממש לא פיתח. בשבוע הראשון, תינוקות למזלינו רק ישנים ואוכלים, עדיין אין גזים וזה בדיוק הזמן להראות לילד הגדול שלמרות שיש תינוקת חדשה, אוהבים אותו מאוד ונותנים לו את הצומי שהוא רגיל. בזמן הזה הוא מתרגל לזה שיש דייר חדש בבית, מקבל אותה כחלק מהמשפחה ואחר כך הוא יהיה סבלני יותר כלפיה. כל דבר שעשינו ביחד, אמרתי מיליון פעם שעושים ביחד, אמא:-) אבא, נתנאל וניקול. כך הוא ילמד לשייך אותה למשפחה. גם כשהיא תבכה, תשתפי אותו, תסבירי לו, שתינוקת בוכה כי כואבת לה הבטן, בוא נשיר לה שיר ונחזיק אותה שלא תבכה. קטנים האלה מבינים טוב מאוד אם מסבירים להם. עכשיו כשניקול בוכה נתנאל צועק לי, אמא, תני לניקול חלב מציצי.
ולגבי לבכות יחד איתם.... אני חושבת שכל אחת עושה את זה מתישהו... לפחות אני כן בכיתי פעם יחד איתם, אבל לומדים להתגבר ולהסתדר.
יש לך יתרון עצום, עזרה ממשפחה! תצלי את זה ואל תדאגי!

בננות תודה על העצות והטיפים, הם נשמעים מועילים מאוד!
כיף להחכים במיוחד מבנות שהיו בסירה
וגם מי שלא :)

ג'פ את מקסימה!
זה באמתכ"כ מרגיע לשתף ולפרוק
אנחנו ממש באותו המצב

בוקר אור,

אני גם במצב שלך

הילד שלי בגן מ 7:30 עד 17:00
תחשבי כמה זמן אני רואה אותו עד שנרדם

בובה, אני לא במצבך כך שאני לא יודעת לייעץ לך
אני כן יכולה לומר ממה שהספקתי להכיר אותך שאת אדם מופלא! עם יכולות אין סוף! אין ספק שתוכלי לעמוד בזה בגאון!
את עושה לנהוראי טוב! כמה אני אוהבת את אח שלי!!!
איזה כייף יהיה לו!!!
הבית שאת ומתן מקימים הוא מקסים! ויש לנהוראי ולפיצית המון המון מזל שהם הגיעו דווקא אליכם.

מאמי תהיה רגועה הרגשות אשמה נמצאים שם בכל גיל
תחשבי מה קורה אצלי אלין רגילה שאני והיא זה מה שיש ופתאום נכנסה תינוקת חדשה למשוואה
בימים הראשונים זה קשה את רוצה לפצות לרצות כי התינוק החדש הוא חדש ואת עדיין לא מחוברת והילד הגדול זה אהבת חייך כבר אבל הנה אני אחרי שבוע מהלידה וכבר יש שיפור אלין רוצה לשמור עליה אז אומנם אצלך הוא יותר קטן
אבל אל תדאגי יהיה בסדר
דווקא בחופשת לידה שלך תוכלי לה**** לו יותר זמן לצאת רק איתו בזמן שמישהו אחר ישמור על הילדה
תהיה רגועה הכל עובר

אני לא במצבך אבל רגשות השם זה מה שנולד יחד עם הילד ויש בכל מצב
לא שזה מקל עלינו במשהו..
אבל טוב שפרקת קיבלת טיפים מאוד נחמדים
ועוד תקבלי מלא חיזוקים
וכמו /למדתי להכירך את נשמעת אדם מאוד מאוד מדהים ואני בטוחה שתצליחי לתמרן בין שניהם וזה עם הזמן יחלוף..
ועד אז כן גם אני ממליצה לרשום לגן כעת אם זו האלטרנטיבה ולא בעת הלידה שלא יקשר...
ועד הלידה להמשיך לפנק לפנק לפנק
ו
החששות טבעיות ואנו כאן

שירה יפתיי ...
אני בבית כבר 8 חודשים עם הבת שלי, בגלל הריון לא מתוכנן (לא נזהרנו פעם 1 בחודש ובום...).
חשוב לי להגיד לך שלי חסר מאוד לצאת קצת מהבית ולעבוד, למרות שאני מטורפת על הבובה הקטנה שלי ונהנית איתה מאוד בבית ...
אין לך מה להתעצב מזה שאת בקושי רואה את נהוראי, מכיוון שאת עושה הכל כדי להבטיח לו ולפיץ את החיים הטובים ביותר ...
ותאמיני לי שהם שוכחים מהר והוא לא יבוא לך בטענות בגיל 16  

אני בטוחה שהכל יהיה בסדר וכמו שבטח חששת לפני שנהוראי נולד מה יהיה ואיך יהיה
והפכת לאמא מדהימה ואוהבת, כך יהיה גם עם הקטנה שתוולד ומהר מאוד תכנסו לתלם
ואז בכלל לא תצליחי לדמיין איך חיית בלי 2 המדהימים בחייך