החששות שלי מתחילות להתממש - הריון ולידה

דווקא בגן חובה יש יותר הכנה לכיתה א
ונדרשת יותר שימת לב למסוגלות וקשב.
פער שיווצר עכשיו (בחובה) יגרור תסכולים וקשיים בכיתה א.
היום מלמדים אותם דברים , ברמה של חובה ללמד את הדברים האלו כבר בגן.

אני הייתי הולכת כבר עכשיו לאיבחון , גם ככה לוקח מלא זמן לחכות לתורים ואם יתנו לה קלנאית תקשורת או מרפא בעיסוק כדאי להתחיל מעכשיו חשוב מאוד להתחיל מוקדם.
יש גם טיפול רגשי שאפשר לקבל מקופת חולים שעוזר המון לילד.

באיזה קופת חולים אתם?

כללית.
הגננת אמרה שלא עושים איבחונים בגיל הזה, עדיין

לפי מיטב ידעתי אבחון קשב וריכוז נעשה רק בכיתה א' לא לפני גיל 6 ככה זה היה אצלנו הלכתי עם אביאל בכיתה א' שהמורה ביקשה שאני אגש לעשות לו ועשיתי ואמרו לי גבולי לחזור לביקורת חזרתי בסוף כיתה א' וגם הלכתי שוב בכיתה ב' ואמרו שאצלו זה יושב יותר על הקטע הרגשי ולא על הקשב וריכוז.
אני מטפלת בריגשי הזה אבל זה מאוד קשה מבחינת השיעורים מבחינת שיעורי הבית צריך לשבת איתו והיום הוא בכיתה ג'.
לפי דעתי זה ממש לא בושה להיות מאובחן אין מה לעשות לא כל הילדים שווים ואם יש דבר שיכול לעזור לילד שיהיה קשוב ויושב בכיתה ומבצע את כל המטלות עד הסוף זה רצוי וחוץ מזה שהיום המון המון ילדים יש להם בעיות קשב וריכוז.
בהצלחה

בטח שעושים מתחילים מגיל גן עייריה אפשר כבר ללכת לאיבחון בהתפתחות הילד והם מפנים לגורמים מטפלים בכיתה א כבר אפשר לתת ריטלין
היום מתחילים מוקדם כדי לא להגיע למצבים שהילד יקח ריטלין כדי למזהר את זה
תתקשרי לכללית ותבברי מולם מה הפרוצדורה.
יש טפסים שגננת צרכיה למלא ורופא משפחה וומגישים להתפתחות הילד

https://mushlam.clalit.co.il/eladim/development/Pages/development_3-9_years.aspx


http://img838.imageshack.us/img838/6198/page2kz.jpg" border="0">

http://tickers.cafemom.com/t/eNortjKzUjI0MzU3NFayBlwwFZMC1A,,54.png" border="0">
http://tickers.cafemom.com/t/eNortjKzUjI0MzU3NFGyBlwwFZYC1Q,,56.png" border="0">

סליחה ההתפרצות אל אני עוסקת בתחום
וגם אמא חדשה

הי, גולי.
הגן שלה מאוד מסודר, עם מסגרת והכל.
הגננת מאוד מקצועית, לטעמי.
אנחנו שנה שניה איתה.
היא לא מסוגלת לשבת במפגש.
וזה לא שכולם עושים מה בראש שלהם במפגש.
אצלה אין דבר כזה. ראיתי אתלה מפגשים.
כולם יושבים. ולא בכוח, הכל בנועם.
והיא לא מצליחה להתרכז. כמה, הולכת לשירותים 700 פעם. עושה סיבוב, מחליפה כסאות, מפריעה לילדים אחרים. כשהיא כבר יושבת היא מאוד תזוזתית. כאילו מזיזה רגליים, מסתובבת בכיסא מתגרדת...
את זה אני מכירה גם בבית. אפילו כשהיא רואה טלויזיה היא לא יושבת. כל הזמן זזה, עומדת על הראש, קופצת, מתפסת...
אני לא יודעת למה הכוונה ״איך היא במהלך היום״ מאיזו בחינה?

אני לא אשת מקצוע, אבל אני מדברת מניסיון אישי וחושבת שהיא קטנה מידי בשביל לחשוב על אבחונים...
ובכלל בשביל לאבחן...
בגיל הזה הם עוברים לעיתים שינויים קיצוניים מחודש לחודש... ולפעמים זה מיותר!

גם שנה שעברה הגננת אמרה לי משהו כזה על רעי
והפסיכולוגית של הגן אמרה בפירוש שזה מוקדם מידי
והשנה הוא פורח... בלי שום צורך לכלום
הוא פשוט היה קצת שובב וילדותי... בהפרש של כמה חודשים הוא נהיה אחר לגמרי...

בשלב זה, לא הייתי "לוקחת את זה קשה" ומייחסת לזה חשיבות יתרה...

"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

שולי זה הזמן להתחיל היא את מה שמתאים מבחינת הגיל בהתפתחות הילד
ישבו איתה יעבדו איתה בשביל זה יש את אנשי המקצוע
תפני להתפתחות הילד תבקשי שישלחו לך את הטפסים של הגננת והיא תמלא עם זה מתחילים תהליך.

היום המטרה להתחיל עם הילדים יותר מוקדם כי גילו שככל שיושבים איתם בגיל יותר קטן ומנסים לטפל בילדים מצליחים להיגע איתם להצלחות והישגים ולא כמו בעבר שלפני גיל 7 לא טיפלו בילד.
יש מגוון רחב של דרכי טיפול שמאוד עוזרים בגילאים הקטנים.

אני הייתי פונה לאבחון
יש המון חשיבות לאבחון מוקדם וטיפול מוקדם
אלו הילדים שאנו מצליחים לקדם הכי הרבה!
תבדקי גם שיטת טיפול בשם טומטיס אולי זה יתאים לכם
בהצלחה!

זה ממש לא מוקדם להתחיל זה בדיוק הזמן!!!!
אנחנו עשינו לתאיר איבחון בגיל 3 ותודה לכך התחלנו לטפל והגיעה עכשיו לגן חובה טיפה יותר מוכנה...

גולי מה זה השיטה הזאת?

היי
קחי בחשבון שרק פעם 1 בחיים נותנים 2 בדיקות לאיבחון, דרך קופת החולים ולא ניתן לממש שוב, גם אם עברת קופה, מה שמשאיר בדיקה לא ממש אמינה ומיותרת בגיל שאין לזה משמעות ואז צריך להוציא כספים באופן בפרטי, ולאבחן- רופאה התפתחותית אמרה לי את זה.
מעבר לזה שאחרי גיל 6 ישנה קפיצה בבגרות ובכך גם במשמעת העצמית של הילד , לכן עדיף וכדי להמתין לדעתי ולא לרוץ וכך גם זה לא יתייג את הילד כבר מעכשיו ויכניס

הנושא מוכר לנו מאוד, בתי מגיל 3 במעקב בהתפתחות הילד מאותן סיבות שתיארת, מקבלת ריפוי בעיסוק במטרה להגדיל את טווחי הקשב ויש תוצאות יפות, אם פעם היא ישבה 10-15 דק' היום היא יושבת 45 דק' למשך כל הטיפול, כמובן עם הכוונה של מרפאה בעיסוק. אצלה זה מתבטא גם באסוציאטיביות בדיבור ולמרות השפה העשירה היא מטופלת גם ע"י קלינאית תקשורת שעוזרת לה להתמקד בשיחה, לספר סיפור ברצף ולא לקפוץ מנושא לנושא. לאחרונה היא אובחנה ע"י נוירולוג וקיבלנו מרשם לרטלין. כמובן זו בחירה שלנו לתת או לא, אף אחד לא מחייב, אבל לטובתה אנחנו דיי נוטים לתת. מסיבה פשוטה -הקושי שלה לא פוגע באף אחד חוץ ממנה, לא בגננת, לא בחברים, רק בה. היא סובלת מזה שהיא רואה את החברים מצליחים והיא פחות, את החברים משתתפים במפגשים והיא פחות. אין ברירה, כל עוד היא במסגרת פורמלית, עם תוכנית לימודים פורמלית של משרד החינוך היא תרגיש יותר טוב ולא תצבור פערים, תסכולים, יהיה לה בטחון יותר גבוה.
ניסינו ריכוזית -ללא הצלחה רבה. אין ספק שיש התקדמות בעקבות ההתערבות האינטנסיבית של טיפולים פרא רפואיים, לכן ממליצה מאוד לפנות לקבלת עזרה והדרכה. במקרים של בעיות קשב וריכוז התערבות מוקדמת יכולה לקדם מאוד.
אני גם שמעתי על שיטת טומטיס הייתי רוצה לנסות, אך נורא יקר, כ 11000 ש"ח , אולי בהמשך כשיתאפשר. בהצלחה

א. עניתי לך בובה
ב. שוב, היא קטנה מידי.מיותר ואסור.
יד קלה על ריטלין יש במדינה הזו ...אסון !

ניצן שלי בן 3
בדיוק עם הסימפטומים שתארת.. קושי לשבת בכלל, וזה כולל גם נגיד כשיש לו קקי - הוא מחכה לרגע האחרון, מתיישב עושה ומיד קם.. מול הטלוויזה הוא כל הזמן בתזוזה, קושי לשבת במפגש בגן או לשבת לצייר.
מקבל בדיוק את אותם פידבקים שהוא קיבל בגן בשנה שעברה - הוא מאוד ממושמע וילד טוב אבל יש לו "עודף מרץ". ו"אין לו תחת"...

אני עשיתי תחקיר קטן שכולל את הרופאת ילדים שלנו ומישהי עם ניסיון מהילד שלה:
עדיף לעשות איבחון לפני גיל 5, גם אם כרגע לא תקבלי שום טיפול מהותי - איבחון לפני גיל 5 נותן לך זכויות לטיפולים לאורך יותר שנים מאשר איבחון בגיל יותר מאוחר
האיבחון לוקח די הרבה זמן - בערך חצי שנה (מילוי טפסים, קביעת תורים וכו)
וברגע שהילד רשום בהתפתחות הילד והוא מאובחן הרבה יותר קל להשיג תורים, וטיפולים וכו.
אז גם אם עכשיו אין מה לעשות עם זה- עדיף לך עכשיו לאבחן ולא לחכות.

קודם כל לפני הפנייה למכון להתפתחות הילד צריך לעשות בדיקת ראייה ושמיעה - זה השלב שאנחנו נמצאים.
אני מאוד רוצה לאבחן את ניצן בגלל שאני בטוחה שיש לו בעיה ואני רוצה להתחיל לטפל בה כמה שיותר מהר כדי לא להגיע לכיתה א ואז להתחיל עם ריצות ותיוגים ולחץ לכל מיני טיפולים.
הבעיה שלי היא שהחצי השני שלי די מתנגד לזה...

בדיוק מה שהדסקה כתבה.
ברגע שילד רשום בהתפתחות הילד הכל כבר הרבה יותר קל וזה תלוי באבחון עד גיל 5.
לכן ממליצה בחום להתחיל כבר עכשיו עם כל הנושא....

אני ממליצה לך להוריד את הטפסים להתפתחות הילד מהאתר של הכללית ולתת לגננת למלא.

אח"כ תקראי ותראי בדיוק מה הבעיות שלה.

אני לקחתי את אור שלי לספורט טיפולי - בהמלצת הגננת - עשינו חצי שנה טיפולים בערך - והיא כל כך השתפרה - זה היה פשוט מדהים לראות! היא ממש אהבה את זה (הם מוציאים המון אנרגיות וזה מומלץ במיוחד לבעיות קשב וריכוז).

ממליצה בחום

[email protected]

img]
פייס: ortal_hori

היי,

הילה שלי הלכה לאבחון לפני שנה וכיום מטופלת אצל קלינאית תקשורת (שזו הבעיה העיקרית) ומרפאה בעיסוק כי היא מסורבלת ולפעמים קשה לה לשבת וקושי במעברים וכן הלאה............

המרפאה בעיסוק דיברה איתי על ריטלין אבל על גופתי המתה אני אתן לה עכשיו. אני בכלל חושבת שהמרפאה בעיסוק לא היתה בסדר אבל זה סיפור אחר....אם היה לה קצת קשה עם הילדה באותו רגע זה לא אומר שצריכה לבלבל לי במוח על הריטלין.
אנחנו רואים שהיא מוצפת כשיש הרבה גירויים וקשה לה לשבת לשמוע סיפור בערבים וכשהיא עייפה אז בכלל - זה בן אדם אחר לגמרי (בכיינית, צעקנית, מרביצנית.... ) ואולי היא עוד תצטרך, אבל עד שלא תבוא אליי רופאה ותגיד באופן ברור לילדה יש הפרעת קשב וריכוז, שלא ידברו איתי על זה.

אז לסיכום -
איבחון תעשי כי חשוב לראות מה יש ומה אין.
לתרום - זה בטוח יתרום.

בהצלחה!

---
אמא מאושרת ומושלמת של קסם ופלא.

הגננת של אלין שנה שעברה רמזה על זה לא האמנתי לה עד שלאט לאט התחלתי להתבונן בה ולעקוב אחרי יותר
היום היא בגן אחר וכבר הגננת ( גננת אחרת ) רמזה לי שוב לכייון
גם אני מודעת לזה היום אין לאן לברוח אבל חמותי עובדת בשירות הפיסכולוגי ולאחר שהתייעצתי אויתה אין מה לאבחן אותה כרגע
אני בכל אופן מחכה עוד טיפה גם רופא משפה המליץ לי לחכות

מאמי התיאור שנתת כאן ממש ממש דומה לתיאור של שקד!!!
גם אני חשדתי הרבה זמן שיש לו הפרעות קושי וריכוז והיפראקטיביות.
היינו לפני כמה חודשים אצל פסיכיאטר ילדים ופסיכולוגית התפתחותית. שניהם רשמו בדו"ח שיש חשד...
הוזמנו להתפתחות הילד לפגישה עם נוירולוגית ורופאה התפתחותית, והתחלנו איבחון. לנו הפרוצדורה יותר קלה כי שקד כבר "מוכר" בהתפתחות הילד, אז לא לקח יותר מידי זמן.
עכשיו אני מחכה שהגננת תחזיר לי את הטפסים שמסרתי לה למילוי... אח"כ אפקסס אותם להתפתחות הילד, ונמתין לפגישה איתם בנובמבר.
גם אני בדיעה שצריך לאבחן כמה שיותר מוקדם, בעיקר בגלל שאת אמא שלה, ואת רואה בעצמך ויודעת!
אני רוצה להתחיל עם שקד רכיבה טיפולית, זה עדיין בתהליכים...
אני לא חושבת שאני נגד ריטלין, כי אני מאמינה שזה יקל על שקד בעתיד המון!
הוא נורא תזיזתי! מתרוצץ בבית כמו כלב ששיחררו בחצר
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!

מה אתן מבלבלות בשכל ????

להזמין תור לאיבחון זה לא סיפור ארוך...
לעשות אבחון זה שעתיים מקסימום (כולל זמן המתנה)
תור לנוירולוג זה שבוע/שבועיים גג...

הצילו כמה שטויות דחפו לכן לשכל .....

מסכימה עם מיכל במיליון אחוז !!

לפני שנה הגננת של הבת שלי העלתה את נושא " הפרעת קשב וריכוז" ואם חלק זוכרות העלתי פה את הנושא
אני לא לקחתי לאבחון מסיבה אחת , היא עדיין הייתה קטנה ( בת 4)
הייתה לי הרגשה שהגננת פשוט לא אוהבת את הבת שלי , תחושה פנימית כזאת

היום היא בגן חובה ודיברתי על זה עם הגננת לפני כשבוע אחרי שהיא ראתה את הבת שלי ואיך היא מתנהגת בגן , היא אמרה לי שממש לא

אני הייתי מחכה עוד שנה לפחות ...

אני חושבת שאין לך מה להפסיד.

מלעשות אבחון ועד לתת לילדה ריטלין יש הרבה מים בנהר.
האבחון לא הופך אותה לבעלת הפרעת קשב הוא רק מגלה אותה
כך שאם אין לה הרווחת ואת רגועה ואם יש לה גם הרווחת שאת יכולה לתת לקושי שלה מענה

היי,
אני גם בדעה שאין מה למהר עם האבחון, ולו בגלל העובדה שאת רב הטיפולים מקבלים במקביל לכניסה לביה"ס - גיל 6.
וגם בגלל הפרט ה"שולי", שכמו שכבר כמה בנות רמזו לך פה - אצל ילדה שעוד לא חגגה 4, יכולים להיות שינויים מהותיים בהתנהגות, שינויים שנובעים מבגרות והסתגלות למערכת החינוכית (ואולי "סתם" לגננת אחרת שתראה אותה באור אחר מאשר הנוכחית...).
וגם אני חושבת שאין מה להיבהל מאורך האבחון, אבל מי אני שאחלוק על ניסיונן של אחרות.
כמו שאת רואה, יש דעות לכאן ולכאן.
יש כאלו שדוגלים באבחון כמה שיותר מוקדם, ויש כאלו (אני ביניהם) שסבורים שאין למהר עם אבחון והכנת תכנית טיפולית, בעיקר לא בגילאי 3-4, ובעיקר משום שהשינויים בבגרות, בבשלות, במוכנות ויכולת ההתערות בתכנים חברתיים ולימודיים הם שינויים מאד דינמיים ויכולים להיות מאד גדולים עד גיל 6, שאז לרב זה פחות או יותר מתקבע וניתן לאבחן ולתכנן גרימת שינוי.
הדסק'ה, אני לא יודעת מי אמר לך שאבחון מוקדם תורם לזכויות לטיפולים לאורך יותר שנים, אבל עובדתית זה לא בהכרח נכון...
זכויות לטיפולים מקבל ילד שאובחן עם ADHD או ADD במבחנים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים (כדוגמת מבחן TOVA), ולפי חוו"ד המורה/הגננת בגן חובה. הילד מקבל את הטיפולים כל עוד הוא במערכת החינוך, לעתים נדרש להעביר אותו אבחון נוסף לאחר מס' שנים או במעברים - כדוגמת המעבר בין ביה"ס היסודי לחט"ב, או לחדש את חוות הדעת של אנשי המקצוע.
אבל לומר שהזכויות לטיפולים תלויות בגיל האבחון, והזכויות רבות יותר ככל שהגיל מוקדם יותר?... מעולם לא שמעתי על כך...

לגבי ריטלין, קונצרטה ודומיהם: הם ממש לא הפתרון היחידי. אבל לפעמים הם הפתרון האולטימטיבי לילדים שחיים כמו "על הקצה" כל הזמן, והם הפתרון הזמין, המהיר והנוח ביותר לסבל של ילדים אלו, הוריהם וסביבתם.

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

אני חושבת שבארץ עיניין הריטלין הפך לטרנד כמו אופנה חולפת...
ממהרים לדחוף לילדים סמים !! ריטלין על סוגיו הינו סוג של סם !
לא מבינה איך אנשים חושבים שזה מה שצריך!!!!

ילדים שובבים ופעילים מאוד הם לא בהכרח ילדים שיש להם ADD או ADHD

אולי מדובר בילד/ה שובב/ה?
ילד שצריך אתגר! ילד שצריך קצת מעבר למה שאחרים-בני גילו צריכים?

שולינקה , כמו שאמרתי, לגשת לגננת ולדבר איתה על איך
מאתגרים את מיכלי, מתן אחריות כתורנית ,כאחראית על פינה מסויימת, עבודה
אישית יותר בחומר לימוד מתקדם יותר... יש מצב שהיא נמצאת בקבוצה שלא
מתאימה לה ולכן מתוך שיעמום היא פשוט מפריעה,לא מרוכזת,זזה הרבה
וכו'. לא למהר לתת ריטלין, כתבתי לך מה הסיבות שליאור ואני מקבלים את הריטלין
אנחנו הופכים לענק הירוק בשנייה ,....אני לא יכולה לשבת במקום יותר מכמה
דקות רצוף (תשאלי את שרוני חחח היא יודעת...) אני יכולה לדבר איתך על נושא אחד ובהבזק שנייה להעביר נושא ושוב לחזור לנושא הקודם...מבולבלים?? גם אנחנו חחחחח

וואו, כמה דעות...
ממש דיון נפתח פה
נראה לי שאני אתייעץ שוב עם הגננת.
אני כנראה נוטע לעזוב אותה בינתיים לנפשה.
אני אתבונן טוב יותר בה ואחשוב על זה.
תודה על הדיעות והשיתופים

אני לא מבינה נה האנטי לגבי אבחון
בראש ובראשונה עושים אבחון למען הילדה
כדי לאתר קשיים ולעזור לה
התמודדות עם הפרעות קשב וריכוז יכולה להיות לא קלה ומתסכלת
למה להמשיך להתנהל בצורה כזו שאפשר לקבל מידע על הבעייה ולעזור
ולא, הכוונה לא לתת ריטלין אלא לעבוד עם אנשים מקצועיים וטובים שיכולים לעזור
שילמדו אותה איך להתלבש נכון
שיציעו פתרונות לקושי לשבת במפגש
אני למשל בניתי תוכנית לילד כזה בעבר
אבל קודם היה צריך להבין מה הקושי ואיפה הוא יושב

קודם כל - אני לא צריכה את הגננת שתגיד לי אם יש או אין לניצן בעיה.
ילד עם קושי - הקושי שלו בא לידי ביטוי לאורך כל היום ולא רק בגן
אני סומכת על האינטואיציות שלי כאמא ואני רואה שלניצן יש קושי.

אם זה מותנה בחוסר בגרות- אני לא יודעת יכול להיות שכן ויכול להיות שלא,
אני מאמינה שבאבחון יבדקו בדיוק את זה.

שרוני- הבן של אחותי אובחן בגיל 3 , והיא נתנה לי את כל המידע, היא משווה אותו לילדים שהתחילו איתו את כיתה א ורק אז הלכו לאיבחון ויש הבדל בין כמות הטיפולים שמאשרים לילד שאובחן עד גיל 5!
אפילו רופאת הילדים אמרה לי את זה.
האחיין שלי טופל מגיל 3 ונכנס לכיתה רגילה, לא מקבל ריטלין ולא שום דבר. לומד כרגיל, עדיין מקבל כל מיני טיפולים (מרפאה בעיסוק וכדומה) אבל בטח שלא ריטלין ואנחנו מאמינים שהכל בזכות האיבחון והטיפול המוקדם.

בקיצור אני בעד

[

הייי, יש היום כ"כ הרבה סוגים של אבחונים ודרכים לאבחון, נראה לי שכל אחת פה מדברת על הסוג שהיא מכירה..
אני מאוד מתחברת למה ש goly כתבה.
אם אפשר לעזור ((ולא רק דרך ריטלין!!!!)
אז למה לא לעלות על זה מוקדם ולסייע במה שאפשר?
יש היום כ"כ הרבה טיפולים שיכולים לעזור לילד שמתקשה להתרכז ואם אפשר,
חשוב להקטין נזקים לילד כמה שאפשר!
"וזכני לגדל בנים ובני בנים, חכמים ונבונים,
אוהבי ה', יראי אלוקים.
אנשי אמת זרע קודש, בה' דבקים..
ומאירים את העולם בתורה ומעשים טובים,
ובכל מלאכת עבודת הבורא..."

גולי את לא מבינה, אני אסביר לך..היא צעירה/קטנה מידי
לאבחון ! ילדים בגילאים האלו זזים המון,שובבים נורא,תזזיתיים מאוד...
אין שום סיבה לאבחן מה שמיותר לאבחן.
הפחדים/החששות/ החברה הדפוקה שלנו שהחליטה שכל שובב דינו איבחון וטיפול תרופתי זו הבעיה .

ואם הגננת רב שעות היום עם הילד או חצי יום אז כן, תקשיבי לה ,תעזרי בה..

היא אשת מקצוע אחרי הכל ...לא יזיק ללמוד מאחרים לפעמים...בדוק

מיכל, הולכים לאבחון על מנת להבחין אם זו שובבות או הפרעת קשב
זה לא אומר שידחפו לילדה ריטלין זה אומר שימצאו את הדרך הנכונה לעזור לה
ואפשר לעזור, בהמון דרכים
אבל צריך לדעת מה הבעייה קודם ואיפה הקושי יושב
אני כמי שעובדת בתחום אומרת לך בפירוש החבר׳ה שמאובחנים מוקדם ומקבלים טיפול מוקדם
אלו הילדים שהכי מתקדמים ומגיעים להישגים משמעותיים.
יש הבדל בין ילד שובב לבין ילד שלא יכול לשבת במפגש, שלא יכול להרכיב פאזל, שלא יכול למלא הוראות
עבדתי עם ילד כזה שאובחן בגיל צעיר
בנינו לו תוכנית ביחד כולל עבודה בגן, בלי ריטלין
הילד התקדם בצורה מדהימה!
חשוב מאד לאבחן ולטפל בבעייה
את יודעת שהיום אפשר לאבחן אוטיזם בסביבות גיל שנה?

מה הקשר לאוטיזם?

מיכל- אני מאמינה שגם בהפרעות קשב וריכוז יש רמות, לא?

אני לא מבינה למה צריך לנסות לשכנע מישהו אחר שהדעה שלנו נכונה, שכל אחד יפעל לפי ראות עיניו!
לשקד יש PDD-NOS. בדרך כלל הפרעות קשב וריכוז הם "בונוס" לPDD (ז"א שלהרבה אנשים שסובלים מPDD יש גם הפרעות קשב וריכוז), לכן לנו מתאים לעבור איבחון עכשיו...

בנות שבתחום- אשמח אם תתנו לי כלים להקל על ה"תופעה". האבחון שלנו לא הסתיים עדיין, אבל אני בטוחה שיש לשקד הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות.

מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!

מילנה, מה המייל שלך? אשמח לנסות לעזור

חומד, שכל אחת תעשה מה שבא לה,עובדה, תופעת ההפרעות והאיבחונים הפכה לאופנה חדשה בשנתיים האחרונות בארץ וכל ילד שלא דומם ושקט מיד חודשים שהוא בעייתי ולוקחים לאבחון .... זו עובדה. זה מה יש.
כתוצאה משינויים הורמונליים,גנטיקה,ת**** לא מאוזנת,גלולות למניעת הריון,עישון,סמים,אלכוהול...התוצאה היא בילדים שלנו ...
כל המשתנים הם מה שמגביר את התוצאה...
מה שלא ניתן לשנות שזה גנטיקה...זה כבר הבונוס...

תעשי מה שאת רוצה מותק...ילד שלך

אני איבחנתי את הבת שלי כבר בגיל שנתיים.
היום הבת שלי בגן טרום חובה ומקבלת ריטלין LA
שבע וחצי מיל

הריטלין הוא אחלה
אני ניסיתי תקופה לא לתת לה ריטלין אבל מה עדיף שהיא תסתובב בגן ולא תעשה כלום? שכל הזמן תסתכל גירויים שיש מסביב ולא תקשיב?
את צריכה לדאוג שהגננת תדע שאת נותנת לילדה ריטלין ושהיא תגיד לך אם יש שינוי לרעה בכל דבר. למשל בקטע החברתי שלא פתאום היא נעשית ללא חברות או לא רוצה לשחק שזה לא יהרוס לה את האינדיקציה עם החברים. אם הגננת מדווחת לך שהכל בסדר אז כדאי לנסות. תמיד כדאי לנסות. תביני שזאת תרופה שאת נותנת לה והיא אחרי שמונה שעות נמוגה כאילו לא לקחה אותה. זאת לא תרופה כמו לאפילפסיה שהיא חייבת לקחת אותה ואם יום אחד לא תיקח אז אוי ואבוי. זאת תרופה שלוקחים אותה ואחרי כמה שעות עובר התפוגה שלה.

בימים הראשונים שהבת שלי קיבלה את התרופה אז היתה רגועה כל היום וקשובה אבל בלילה הכל התפרץ כל כל המרץ. לילדה שלי יש רק ADD לא ADHD. ואני אומרת לך שריטלין זה לא סוף העולם. אם ריטלין לא יעזור יש עוד תרופות. אני פותחת את הקפסולה ונותנת לה מתוכה בערך 7 וחצי מיל. קונה את הכדורים של ה10 מורידה מהם רבע כזה ונותנת לה. זה מעולהההההההההההה. הורים מפחדים אני ממש פחדתי לפני שנתתי לה בכיתי בטירוף חשבתי שאני מסממת אותה. אבל לא!!!!!!! זאת טעות. תנסי ותראי. ותגידי תודה לאל שזאת רק הבעיה ולא משהו גרוע יותר.

בהצלחה

ותקשיבי כל אמא תגיד לך משהו אחר. מה אכפת לך ללכת לרופא נוירולוג ולנסות. נסיון של חודש חודשיים לא יעשה לילדה כלום. מנסיון באמת שלנו זה עוזר מאוד. יש הורים עם נסיון מר ויש כמוני עם נסיון טוב. שווה לך לנסות אבל חשוב ללכת לאבחון וכן יקבלו אותך לאיבחון הילדה שלך יכולה ללכת לאבחון בגיל הזה. שוב מנסיון ומהמלצה מעולה. אם תרצי רופא טוב אתן לך אבל התפתחות הילד באזור מגוריך עדיף

נורית, אני מתנצלת, אבל לתת לילדה בת 3 ריטלין זה לדעתי (האישית והלא מלומדת) הגזמה.
אז היא תסתובב בגן טרום חובה בלי לעשות כלום. אז מה?
איך אפשר לאבחן ילד בגיל שנתיים? יש לי שלושה ילדים והשתיים הגדולות היו בני אדם שונים לגמרי בגיל שנתיים!
אני בטוחה שגם הקטן, שעכשיו בן שנתיים יהיה אדם שונה בגיל 5,6,10.
יתרה מזו, הגדולה שלי מאובחנת מגיל 3.5 באילמות סלקטיבית. אז היה ברור לי שהיא צריכה איבחון וטיפול. היום אנשים שרואים אותה לא מבינים מה הבעיה ולמה בכלל איבחנתי אותה.
אני לא אומרת שהבעיה נעלמה לגמרי אבל ממש לא מתקרב למצב של לפני שנתיים.
ואם הייתי מאבחנת בגיל שנתיים (לא ברור לי בכלל איך זה בכלל אפשרי ברמה תפעולית) המצב שלה היה בכלל על הפנים.
אבל הטיפול שהיא הייתה צריכה (ולא השלמנו אותו) זה ריפוי באמנות וכאלה. שום דבר חודרני, דברים שהילדה נהנת בהם, שום כדורים וכאלה.
ואת מדברת דווקא על גיל שנתים?
אם תסתכלי על התנהגות של כל ילד ממוצע בגיל שנתיים, את תראי לפנייך פרא אדם!
אם היינו לוקחים לאיבחון כל ילד שבגיל שנתיים לא יודע מעצורים, לא עושה כלום בגן, מפריע, מרביץ, צועק, לא יושב על הטוסיק אפילו שניה וכו׳, אז איפה היינו היום?

ואני מצטערת אבל להגיד שריטלין זה כלום ומה אכפת לי לנסות, זה לא נכון.
ריטלין זו תרופה כימית, עם חומר פעיל שמשפיע על המוח של הילדה הרכה שלך.
מוח שבשלבים אלו מתפתח ואת מתערבת בתהליך התפתותו התקין.
אז מה שזה יוצא מהגוף כעבור שמונה שעות? מה הקשר? אבל שמונה שעות ביום זה משפיע על המוח!
שלא לדבר על כל שאר החומרים הכימיים שנמצאים בתרופה הזו.

גם נורופן יוצא מהגוף כעבור שמונה שעות.
גם תרופות סטרואידים יוצאות מהגוף כעבור זמן מה
גם סמים.
אף אחת הרי לא תעלה בדעתה לתת סטרואידים לילד בלי סיבה ממש, אבל ממש טובה לכך.
אלא סתם, בתור ״מה אכפת לך לנסות״.
וגם כשיש כבר סיבה, רוב ההורים מנסים קודם את כל השיטות הפחות מזיקות ורק כשממש אין ברירה - נותנים.
טוב, סמים אני לא אפרט...

הסיפור שלך נשמע לי מעט הזוי, אם לומר את האמת...
__________________________________________________________________

היי,
רק אומר שלדעתי קצת התבלבלנו...
זה נכון שיש כמה וכמה סוגים של אבחונים, שמתאימים לכמה וכמה סוגים של בעיות, שמטפלים בהן בעזרת כמה וכמה סוגי טיפולים - תרפיה כזו ואחרת, רכיבה טיפולית, תרפיית משחק, טיפולים במים, הדרכת הורים, ועוד ועוד ועוד.
באמת שלא חסרות דרכים לעזור לקשיים שונים של ילדים והוריהם, ועזרה תרופתית היא רק אחת מהדרכים האלו, ממש לא היחידה, ממש לא (!) המומלצת ביותר, אלא אחת (רק אחת!) מהאופציות המצויות בידינו כיום, ו-כן, יש בהחלט אנשים וילדים שזו האופציה המיטבית עבורם, בדיוק כמו שבשביל אחרים רכיבה טיפולית זה הפתרון האולטימטיבי, ובשביל אחרים זו תרפיה התנהגותית קוגניטיבית, ועבור האחרים טיפול באמנות.
הכל נכון. אבל אנחנו מדברים (או שמלכתחילה לא הבנתי נכון?...) על הפרעת קשב וריכוז.
זו הפרעה ספציפית מאד, שהאבחון לגביה הוא ספציפי מאד, וכנ"ל גם הכיוון הכללי של טיפולים שמתאימים לסייע למי שזהו הקושי המרכזי של חייו.
ולגבי האבחנה הזו, ולגביה בלבד - אני עדיין חושבת שהגיל האופטימלי להתחיל לבחון אותה הוא סביבות גיל 5 (להתחיל את תהליכי האבחון אז) ולא לפני.
שולי, היא עכשיו כמעט בת 4.
הייתי נותנת לשנה הזו לעבור (קראתי שכך את מתכננת לעשות, ולדעתי זה חכם), ובערך בזמן הזה בשנה הבאה (או קצת יותר לקראת אמצע השנה) להתחיל את תהליכי האבחון. היא תהיה כבת 5, לדעתי זהו זמן טוב.

בכ"ז, אני ממש לא הייתי ממהרת לאבחן בגיל 3 או בגיל 4, בטח שלא בגיל שנתיים...

מאמי תעשי מה שנראה לך לנכון. המקרה של הבת שלי זה קשב בין הקשים ביותר ושבע וחצי מיל ריבלין עוזר לה לתפקד בגן. יש כאלו שזה היה מזיק להם. הבת שלי בת ארבע וחצי בטרום חובה. גיל שלוש זה מוקדם מידי לריטלין ופק אם יתנו לגיל שלוש ריטלין אבל כן היא מאובחנת מגיל שנתיים ונהנית מריפוי בעיסוק וקלינית תקשורת שעזרו ועוזרים לה מאוד.הלמקרה הספציפי שלה הריטלין הטיפה הזאת שנותנים עוזר לה להתרכז.

אם את מתייעצת אז למה ההתגוננות הזאת. קחי מה שמתאים לך מהעצות ותיישמי מה שנראה לך.

בהצלחה במה שתחליטי

עצה לכי אחר הלב שלך. אין כמו אינסטינקט של אמא לגבי הילד שלה

תיקון
[quote]פורסם במקור על-ידי נורית אמסלם

מאמי תעשי מה שנראה לך לנכון. המקרה של הבת שלי זה קשב בין הקשים ביותר ושבע וחצי מיל ריטלין עוזר לה לתפקד בגן. יש כאלו שזה היה מזיק להם. הבת שלי בת ארבע וחצי בטרום חובה. גיל שלוש זה מוקדם מידי לריטלין וספק אם יתנו לגיל שלוש ריטלין אבל כן היא מאובחנת מגיל שנתיים ונהנית מריפוי בעיסוק וקלינית תקשורת שעזרו ועוזרים לה מאוד. במקרה הספציפי שלה הריטלין הטיפה הזאת שנותנים עוזר לה להתרכז.

אם את מתייעצת אז למה ההתגוננות הזאת. קחי מה שמתאים לך מהעצות ותיישמי מה שנראה לך. הזוי יותר להלחץ ממה שאנשים כותבים לך מכוונה טובה ולקרוא למה שאני כותבת לך הזוי?

בהצלחה במה שתחליטי

עצה לכי אחר הלב שלך. אין כמו אינסטינקט של אמא לגבי הילד שלה
ואל תלחצי ממה שמציעים לך עשי מה שהכי נראה לך נכון. היום רוב המדינה סובלת מקשב וריכוז. העיקר לא גרוע מיזה

תיקון קטן - ל"קשיי קשב וריכוז" יכולות להיות סיבות רבות היפר אקטיביות היא רק אחת מהן, ריטלין וכד' מועיל אך ורק להיפראקטיבים וגם כאן לא על כולם הוא עושה עבודה טובה ויש להיות מאוד קשובים לילד ולראות מה זה עושה לו (מכירה כאלה שהציל אותם ומכירה כאלה שבחיים לא יסכימו לתת לילדיהם בגלל מה שעשה להם).
בכל מקרה ריטלין נותנים אך ורק עפ"י המלצת נוירולוג ולאחר איבחונים ומבחנים.

אבחון היא לא מלה גסה, דרך אבחון נכון ומקיף ניתן לעלות על בעיות ולטפל בהן - יש קשת נירחבת מאוד של טיפולים שעוזרים ומטפלים.
בס"ה המטרה היא שבבית ספר יהיה קל יותר ולילדים עם קוצים בישבנם קצת (ולפעמים הרבה) יותר קשה לשבת 4-5-6 שעות ביום בכתה עמוסת ילדים, רחשים, ריחות, מול מורה ולהתרכז רק בה....

מאחר ואת יודעת שיש למיכל קושי כלשהו אבחון וכמובן טיפול נכון יוכל מאוד לעזור לה ולכם למקד את הקושי ולטפל בו ע"מ שיהיה לה קל יותר.