נורא מתסכל... - הריון ולידה

הרבה אין לי להגיד לך מבינה לליבך
זה לא פשוט ולמרות הכל מקווה שמזלך יתמזל ותמצאי מה שתחפצי...

אין לי הרבה מה להגיד לך, עודחודש וקצת גם אני אהיה בסטטוס "נשואה+1" ואצטרך לחפש עבודה, אז קצת הלחצת אותי עכשיו ....

כ"כ מבינה אותך

ספרי לי על זה
אני עובדת בחנות.
כמה חיפשתי משרה מכובדת נוחה מכניסה
אף אחד לא רצה לשמוע, במיוחד שאת סטודנטית
אני עובדת כרגע ערבים ערבי חג וכפולות חופשי.

מקווה לסיים עם הלימודים ולפרוץ עם התחום שבחרתי
אחרת... זה יהיה נשואה +2

ספרי לי על זה
אני עובדת בחנות.
כמה חיפשתי משרה מכובדת נוחה מכניסה
אף אחד לא רצה לשמוע, במיוחד שאת סטודנטית
אני עובדת כרגע ערבים ערבי חג וכפולות חופשי.

מקווה לסיים עם הלימודים ולפרוץ עם התחום שבחרתי
אחרת... זה יהיה נשואה +2

כ"כ מבינה אותך.....
אני מחפשת כבר כמה חודשים עבודה ואין כלום!!!!!!!!!!!!

או שזה משמרות שאין סיכוי כי אי אפשר עם תינוקות או עד 18:00 - 19:00 בערב שגם אין סיכוי כי אני רוצה להיות עם הבת שלי

לא קל בכלל

היי אני מורה ותני לי להגיד לך שזה לא הכי פשוט. נכון כביכול אני מסיימת לעבוד בשעה 2-3 כל יום אבל תני לי להגיד לך שאין כמעט יום שאני וכל חברותיי כמעט לא יוצאות שעה שעתיים אחרי סיום היום שלנו. כמובן שזה אפילו לא בתשלום לפחות בעבודות אחרות את תקבלי תשלום על שעות נוספות.
אני מרגישה עכשיו ממש לא טוב אבל יש לי מחברות של הכתבות של כיתה שלמה לבדוק, מבדקי מחוננים שנכפה עלי להעביר לילדים, מבדקים בחשבון וחוברות עבודה שלהם על מנת לראות את מצבם.

בנוסף אני צריכה להתקשר להורים לספר להם על התנהגויות כאלו ואחרות וילדים שהעליבו אחרים או נפלו בחצר וקיבלו שריטה בזמן שאני מבשלת לבעלי, הורים ייתקשרו אליי על כל שטות כמו תרגיל שלא הבינו או מה היה שיעורי בית או שילד העליב את הילד שלהם וקרא להם "שקרן" בזמן משחק ואני צריכה לענות ולהקשיב ולהסביר בזמן שאני יושבת עם בעלי לארוחה שבישלתי עם טלפונים או בזמן שאנחנו מנסים לבלות קצת זמן איכות אחד עם השני.

לא לשכוח את ביקורי הבית של הילדים, ישיבות עד 5-6 בערב, השתלמויות ללא תשלום.

אהההה והכי כיף (מה שגרם לי לבכות היום) זה הורים שיתקשרו למנהלת שלך כועסים שרוצים לדווח על "התנהגותכם הלא הולמת בכיתה" כי הילד שלהם הוציא לך את המיץ במשך שבוע והשארת את הילד בהפסקה בעונש וגם התקשרת לאמא להסביר לה למה ועל מה והיא הסכימה שהעונש היה ראוי ובסוף הלכה למנהלת להתלונן עליך.
ממש כיף כיף כיף להיות מורה.

סופי
לא התכוונתי לזלזל חלילה במורות בשום צורה
דיברתי רק על השעות וברור לי שזה לא מסתיים רק בזה...
אם נפגעת מדברי אני מתנצלת, לא התכוונתי
כיוונתי יותר לשעות העבודה הנוחות יחסית

קודם כל תחפשי מראש עבודות שמוגדרות למשרת אם . דבר שני את לא ממש חייבת לציין בקורות חיים שאת נשואה +1/10/20 גם לא לכתוב ת.ז. או כל פרט שאת לא רוצה שימנע ממך להתקבל , כי אם זה נכון את יכולה לתבוע אותם על אפליי שחבל להם על הזמן!!!
אני לא יודעת מה התחום שלך ,אבל למשל גני ילדים תמיד מחפשים עובדים ויש לך כבר ניסיון :) וגם השעות סבירות ,מזכירות זו גם עבודה (תלוי במקום כמובן ) שבדרך כלל יש בה שעות סבירות , והכי חשוב תנסי להעזר בבנות כאן אולי מישהי מכירה מישהו שמחפש באזור שלך עובדת חרוצה ובשעות נוחות ...
מאיה.

babi ממש לא נפגעתי ממך מאמי, זו הדעה הרווחת שאנחנו פשוט לא עובדות. אפילו בעלי היה אומר לי "ממה את כל כך מותשת? את הולכת עומדת מול ילדים בני 7 הם מתייחסים אלייך כאילו את המלכה שלהם כל מילה שלך מוערצת ואז את חוזרת הביתה." עד שיום אחד שכחתי את הפלאפון בבית והוא בא לעבודה להביא לי. אותו יום הוא אמר לי בשיא הרצינות להחליף קריירה.
פשוט היום זה יום ריגשי בשבילי עם כל מה שקרה עם האמא הכפויית טובה שאחרי כל הסבריי על התנהגות הילד שלה שממש הוציא לי את המיץ והיא אמרה שלדעתי ההעונש היה ראוי להתנהגותו הולכת למנהלת שלי ומתלוננת עלי שאני לא בסדר עם הילד שלה ואני קשה איתו ומפלה אותו לרעה. אגב שבוע שעבר היא התלוננה עלי למנהלת שבגללי הילד שלה סוחב תיק כבד מידי. הלו??????? תתעוררי גברת! כל ילדי מדינת ישראל ככה! אני מבינה שזו אמא בעייתית וקוטרית הבעיה היא שהמנהלת שלי תשכח מהשטויות עליהם התלוננו עלי אבל תמיד ישאר לה בזיכרון שההורים לא אוהבים אותי. גם ככה אני בת 23 שמחנכת כיתה ב' ותמיד יש להם את החשש שאני קטנה מידי ולא אצליח להסתדר. למרות שכבר שנתיים אני מוכיחה את ההפך.
בכל מקרהההההה מצטערת שסטינו מהנושא שלך. זה מבאס להיות מופלאת על רקע כלשהו במיוחד שאת מחשיבה את ה"בעיה" כמרכז חייך. האוצר שלך.

מקווה שתצליחי למצוא משהו שתאהבי.

מבינה אותך מאוד..
אותי פיטרו בהריון ויום אחד חזרתי בוכה הביתה כי הצעתי את עצמי לעבודהבאיזו חנות והמוכר ממש צחק לי בפנים ואמר לי תחזרי אחרי שתלדי. ככה ממש בזלזול

כמה שאני מבינה אותך..

אויש איזה מבאס!!!

דנה את אלופה.
אבל זה מרגיש כל כך מגעיל להתחיל ריאיון ככה
"לחפש" את המעסיק על קטנות
גם נראה לי חוסר אמון להגיע לריאיון ואז להגיד, אה, יש לי ילד. אם כבר מסננים אותך אז שיהיה לפני ולא אחרי שהגעת במאמץ לריאיון.
סתם הייתי מעדיפה שפשוט יסתכלו על הניסיון בקורות החיים ויגידו וואלה שווה להעסיק אותה "למרות" ילד...