פחד מכלבים - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • שני ילדיי מפחדים מכלבים...מאוד
    אנחנו אגב מאוד אוהבי בע"ח, אני גדלתי עם כלבים וגם היו לנו חתולים שמסרנו כשגאיה היתה תינוקת ואסמטית במיוחד
    תמיד כשכלב בסביבתי אני מלטפת ומדברת עליו בחיבה
    אבל גאיה תמיד פחדה מכלבים, בעיקר כתינוקת, היום פחות. עדיין יש חשש אבל היא החלט מסוגלת לעמוד ליד כלב בלי לברוח או לצעוק

    אבל ינאי...הסטרי!!! צורח , מזיע, משתטח, רועד בכל הגוף
    היום ראיתי את קבוצת הבוגרים שלו בגן מטיילת בקיבוץ והוא לא היה בה. כשבאתי לאסוף אותו שאלתי את הגננת והיא ענתה שהוא עבר היום לטייל עם הקטנים בעגלול בגלל שהוא ממש פוחד מהכלבים שהם פוגשים. כמו שתיארתי, צורח באימה, קופץ לידיים של הגננת, מזיע, רועד. קשה לו מאוד להירגע מזה. ומדובר בכלב שהוא רואה מרחוק, שלא נדבר על כלב שמתקרב. חבל לי שהוא מפספס הליכה בטיולים בגלל הסיבה הזו. הגננת אמרה לי שהיא תחשוב על זה קצת..ואני חשבתי לעצמי...
    שכדאי להביא כלבלבל קטן מימדים ונעים הליכות הביתה. לא איזה גור...אלא כלב שידוע שיש לו מזג טוב..מאיזו עמותה..

    מה דעתכן?
    נועם מתנגד ומוצא כל סיבה אפשרית למה לא צריך. אומר שהפחד יעבור לבד. כמו שאמר על ההליכה של ינאי. זה יגיע לבד. אגב זה הגיע אחרי שטיפלנו בהתעקשות שלי. שווה להתעקש פה?
18 תגובות
עמוד 1
  • לדעתי להביא כלב הביתה מאוד יעזור לו
  • הרבה זמן לא היית פה
  • מניסיון, זה יכול מאוד לעזור.

    עד גיל 9 פחדתי מאוד מכלבים, וגם האחים שלי, ואז אמא שלי מצאה איזה כלבלב זנוח ולקחה אותו רק עד שימצאו את הבעלים שלו, בהתחלה עברנו מהמיטה לספה, פחדנו להתקרב אליו, אח"כ הוא למד לקפוץ על הספות אז עברנו ממיטת קומות אחת לשניה (כן היו לנו שתיים) לאט לאט התקרבנו יותר, זה לא היה מהר, זה לקח זמן, אבל עזר
  • יכול לעזור...
  • יש לי חברים שתי משפחות נפרדות שהילדים שלהם פוחדים מכלבים.
    עד היסטריה ממש!
    הם חברים טובים של הילדים שלי אבל לא יכולים לבוא אלינו הביתה בכלל.
    מילא הכלבה הגדולה שלי, כולם מפחדים ממנה, גם מבוגרים.
    אותה אני נועלת במלונה.
    אבל יש לי גם כלבה קטנה, הייתה צריכה להוולד חתול.
    ממש ממש לא מזיקה וגם לא נראת מזיקה.
    לא נובחת, לא קופצת. בכלל, מעדיפה להתרחק מילדים.
    והילדים של החברים מפחדים ממנה פחד מוות. ומנסיון של שתי המשפחות האלו- הפחד לא עובר, רק מתגבר.
    וזה מאוד מפריע להורים,אחד הילדים אפילו קפץ פעם לכביש לפני רכב נוסע כי ראה כלב מתקרב. אבל הכי מפריע לילדים. אני רואה שהילדים לא מרגישים בנוח, אפילו מתביישים מהפחד שלהם. ולא יכולים להרגע.

    לדעתי, אל תעזבי את זה, זה משהו שצריך לטפל בו.
    לקחת כלב נוח וממושמע יכול להיות אחלה פתרון.

    __________________________________________________________________

  • צול..לא משו מרתק..עמוסה מאוד בעבודה..עייפה .מציצה פה

    אבל מה עושים עם הדברים הטכנים?

  • לדעתי להביא כלב הביתה בשביל לטפל בפחדים של ינאי זה סיבה לא טובה.
    במקומך אני הייתי חושפת אותו לאט לכלבים. בהתחלה בתמונות. אחר כך בספר שמלמד איך כלב גדל, איך מטפלים וכו'.. לאט לאט מראה לו סרטונים מצחיקים ביו טיוב. (בשילוב עם חתולים בתור התחלה ואז רק כלבים).לאט לאט הייתי מעלה את המינון עד שהוא מגלה אי-פחד בלהביט על כלב.
    בסוף בקצה התהליך הייתי שואלת אותו הא םהוא היה מעוניין שיהיה כלב בבית.
    וגם אז, להראות לו סוגי כלבים (גדול, קטן בינוני, שעיר וכו') ולנסות להבין איזה כלב הוא היה רוצה, ללכת לבחור איתו את הכלב מכלביה ולא להציב לו עובדה בבית בלי שהוא היה שותף לבחירה. זה מאוד מאיים כשזה נעשה כך..

    בקיצור- כם אם אתם לוקחים כלב - תתכונני - זה עוד ילד בבית. זה ממש לא כלוב של תוכי או אקווריום...
  • שילגי, ברור שזה צריך להעשות בשיתוף עם הילדים ולא פשוט להציב עובדה.
    כלב בוגר שמורגל לצרכים בחוץ יכול לטייל פעמיים ביום. בבוקר לפני העבודה ובערב.
    אין עם זה שוב בעיה.
    וגם אין בעיה להשאיר כלב בוגר בבית לכל היום.
    זה בכל זאת לא ילד, למרות שבהחלט דורש טיפול, יחס וזמן.
    אבל אם יש לך גינה, הוא פשוט ירגיש טוב יותר בגינה.
    הגינה לא מגודרת? אצלי הכלבים מסתובבים בגינה אבל אין להם אפשרות לצאת החוצה בכוחות עצמם.
    חסר רק שה- 55 קילו כלבה תוכל לטייל לבד ברחובת
  • הצלחתן להפחיד אותי
  • אין לי מושג בזה

    אבל הזכרת לי שכשהייתי ילדה, ממש פחדתי מכלבים, ופעם הלכתי עם אחי הגדול לספריה, והיה שם כלב ענקקקקקקקקקק, מהפחד רצתי וקפצתי מעל 8 מדרגות בבת אחת!!! הייתי בסך הכל בת 5!!!
  • אני דיי מאמינה שלא נולדים עם הפחדים האלו..אלא רוכשים אותם במהלך החיים...
    כמו שפעם (לדוגמא) שהיתי ילדה צעירה, בכלל לא פחדתי מגבהים..הינו רצים בגגות של הביניינים תוך כדי משחק בלי שום בעיה..ועכשיו..עם הגיל, עם הידע מתוך מקרים שקרו..אני דיי מפחדת מגובה..לא פחד היסטרי כמובן..אבל אני כבר לא אשב על הגדר הנמוכה של הגג עם רגלים למטה

    האם היה מקרה כלשהו שאולי גרם לילדים להתחיל לפחד? אולי כלב שנשך/הפחיד/נבח בפתאומיות? אולי אפילו את, לא מתוך כוונה, היית אומרת משפטים מהסוג : אל תגע ! הוא ינשך אותך? כי לדעתי חייב להיות לזה רקע
    ובהחלט צריך לטפל בזה..למיטב מקרים שאני רואה..זה לא נעלם לבד..אלא ההפך..עם הגיל הולך ומתגבר...וזה דיי בעיתי שילד יפחד מכלב שרץ ברחוב
    יש לשיראל חברה (ילדה בת 16) שלא מוכנה להיכנס אלינו הביתה..ותביני, מדובר ביורשייר פחות מ 3 קילו דיי רבאק. לא איזה רוטוויילר

    אני מאוד אוהבת כלבים,בכלל חיות...בחיים לא אמרתי לילדיי משפטים מהסוג "איכסה..חתולה מלוכלכת אל תגע"...רוצים ללטף- בבקשה...חתולה של רחוב, כלב של שכן..תמיד אמרתי- מלטפים ואז שוטפים ידיים אז אולי בגלל שאף פעם לא הגבלתי, כולם יצאו אוהבי חיות

    להנחית כלב הביתה נראה לי לא רעיון טוב...ואם לא יהיה חיבור? מה תעשו?
    לדעתי תתחילו מחיה קטנה..אולי אוגר, אפילו דג זהב יכול להיות נחמד...לתת לילד לשים אוכל "לטפל" בחיה...אני חושבת שבהדרגה זה כן יעזור להתגבר על הפחד גם מחיות גדולות יותר..
    לכו תבקרו כמה שיותר בפינות חיי, אפילו סתם בחנויות חיות..איפה שאפשר ללטף ולקבל את ההרגשה שחיה לא רק נושכת
  • אני חושבת שזה לא הוגן כלפי הכלב. כלבים מאוד זקוקים לחברה, לטיולים ולפריקת אנרגיה ולחיבה גדולה. אם אי אפשר לספק להם את כל זה, אז לא כדאי להכניס הביתה מלכתחילה. ואם הילדים יפחדו ממנו, אז זה בכלל רעיון גרוע - מה יקרה אם המצב יהיה סיוטי עד בלתי נסבל.
    בתור מישהי שסובלת קשות מפוביה, אני רואה בזה שאנשים חושפים אותי בעל כורחי לגורם הפחד בגידה באמון שלי. במילים אחרות - לא נראה לי שהרעיון בריא לינאי. חשיפה לפחד עובדת באופן הדרגתי ממש. אולי כדאי להתחיל מקטעי וידאו ביו טוב של כלבים בHD ולאט לאט לעלות את החשיפה לדבר האמיתי - טיולים בגינה שיש בה כלבים, ביקור בכלביה וכאלו.
  • מסכימה עם נטע

    [email protected]

    img]
    פייס: ortal_hori
  • אורטל מזתומרת אם אין אפשרות ? גם את עובדת ובעלך ובכל זאת יש כלב. אני לא איזה קרייריסטית שמגיעה הביתה בערב. אני מורה, השעות נוחות, יש לי רק יומיים ארוכים והשאר או מהצהריים או עד הצהריים וגם יום חופשי

    לא משנה...התייעצתי היום עם מטפל באמצעות בע"ח שעובד אצלי בכיתה..הוא מגיע עם כלבים ממש מתוקים...

    הוא אמר בדיוק מה שחלקכן אמרתן...בהדרגה. קודם תמונות וסיפורים על כלבים, אחכ קלטות עם כלבים (היום ראה מיקי וכמה חפרתי על פונץ' שהוא כלב חמוד...חחח)

    ואמר שאם רואה כלב ומתחילה הסטריה לא להרים אותו לידיים אלא לרדת לגובה שלו ולהרגיע וללטף את הכלב ...

    אני אף פעם לא אמרתי אל תגע בכלב...אני ממש ממש אוהבת כלבים ולא מפחדת ואין לי בעיה שהילדים יגעו...

    נראה..נתחיל בהדרגה ונראה אם ישתפר המצב
  • נשמע נכון מאוד והגיוני מה שהוא אמר לך
    בהצלחה מאמי
  • בהצלחה
  • לא לא קודם כל אצלינו בקיבוץ אין כה דבר חוסר חשיפה לחיות..כלבים מסתובבים פה חופשי וזה מצב נתון. הילדים מטיילים המון עם הגן נכנסים למשק חי מטפלים ומאכילים את החיות כמעט כל יום
    ואין מצב שהגננת אמרה משהו. יש לה 3 כלבים בבית, אין מצב שהיא הפחידה אותו גם לא ביודעין

    אורטל תודה על הקישורים אני אקרא.
    אני נורא רוצה שהילדים יגדלו עם בעלי חיים. אני מאוד פחדתי כילדה ממש הסטריה וברגע שההורים שלי לקחו אותי לעמותה ובחרתי שם גור הפסיק הפחד ומאז אני עם חיות..חוץ מעכשיו

    קיצר הפרוייקט הבא כלב...מי ששומעת על כלב למסירה נא ליידע
  • אני לא יודעת אם הייתי מביאה כלב הביתה כדי לטפל בפחד של ילד. זה הבית שלו, המקום הבטוח שלו וזה יכול לערער אותו יותר.
    לנו יש שני כלבים, ולמרות ששתיהן ננשכו (בגלל שהציקו להם

מותר ואסור לאכול בהריון והנקה