עזרה בהולה! - הריון ולידה

את מתכוונת לדונלד וודס וויניקוט?
ואו למצוא ציטוטים שלו זה כמו מחט בערמת שחת... אני רק זוכרת שהוא כתב את אם טובה דיה

מאתגר....
חיפשתי ציטוט כזה בספר שלו "משחק ומציאות" שיש לי בבית עוד מתקופת לימודי הפסיכולוגיה שלי, ולא מצאתי משהו דומה...כמובן שזה רק מרפרוף ובדיקה לפי אינדקס המושגים.

יש לך אולי עוד פרטים על המפשט הזה? איפה שמעת אותו? אולי אם יש לך מילה מדוייקת אפשר לחפש לפיה בגוגל?

בהצלחה...

אין לי מושג, אבל משמעות בהחלט יפה

אין לי קצה של חוט

http://books.google.co.il/books?id=K88FRDt2Nh0C&pg=PA21&lpg=PA21&dq=%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8+%D7%99%D7%9C%D7%93+%D7%96%D7%A7%D7%95%D7%A7+%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98&source=bl&ots=xkMIKEwEzl&sig=ztdbJc-SXvl1BGlZkLU9s2wcsDc&hl=iw&sa=X&ei=0NKMUMilIcjK0QW9lIGABw&ved=0CCAQ6AEwAA#v=onepage&q=%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%20%D7%99%D7%9C%D7%93%20%D7%96%D7%A7%D7%95%D7%A7%20%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98&f=false

אולי זה יעזור??
(זה לא בדיוק אותו משפט...)


"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

נכון..
זה לא בדיוק אותו המשפט..
זה רק החלק הראשון של המשפט למעשה, שכל ילד זקוק למבוגר שיאמין בו ויבטח בו, חסר החלק של המבוגר, שבדיוק מאותן הסיבות מבוגר זקוק לילד לידו..

וואו! זה מטורף שאני לא מוצאת!
אני עומדת להשתגע מזה!

עדי,
שימי לב שהמחברת בעצמה לא כותבת שזה ציטוט של וינקוט משומה..
אלא של דעתן אחר..

אולי כאן תמצאי?
http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=94285867#1.607.4.fitwidth

אין לי זמן בכלל
אבל אני לרוב מוצאת כל מה שמחפשת...
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

גמני מוצאת תמיד כל מה שאני מחפשת,
וזו הסיבה שנראה לי תמוה שאני לא מוצאת ציטוט! ציטוט! זה פשוט הזוי!

אני כבר מתחילה לקרוא את מה ששלחת לי,
אם יש לך עוד זמן לחפש, אני אשמח

אולי כאן תוכלי למצוא זה נראה לי ממש מתאים ....
אני ריפרפתי עד עמוד 20 ויש הרבה משפטים יפים..... ויש משהו שמזכיר את הכוונה שלך בעמוד 12 אם אני א טועה...

בקיצור תקראי

ענת,
תודה יקירה, אבל אני לא מצליחה לפתוח, הדף נתקע

יש המון ציטוטים.... מתוך הספר הזה עצמו של "מאי מהות לאימהות"...
אין לי זמן לקרוא כרגע את הכל זה 52 עמודים ואני בעבודה

טוב... אני לא מוצאת אבל אולי בכל זאת יכולה לעזור...

ממה שאני קראתי כרגע נראה לי ( או שאני לא הבנתי...) שלא וינסקט אמר את מה שאת אומרת אלא זו תאוריה של אנה פרויד ומרגרט מאהלר והוא (וינסקט) מעלה ביקורת על התאוריה הזו...

אז אולי צריך לחפש דרך שתי הפילוסופיות / פסיכולוגיות או מה שהן...

אם כך,
העלילה רק הולכת ומסתבכת...
מה הסבירות שפרופסור עמוס רולידר ידע את התשובה?
יש לי גישה אליו באמצעות חבר משותף..

אין לך מה להפסיד חוץ מבילבולי שכל

אולי זה יתן לך כיוון...

השלבים ההתפתחותיים כפי שתוארו על ידי מאהלר כוללים שני שלבים מקדימים לתהליך הספרציה-אינדיבידואציה: "השלב האוטיסטי הנורמלי",שבו התינוק נמצא במצב הלוצינטורי ראשוני של אומניפוטנציה וחוסר מודעות לקיומו של האובייקט מספק הצורך. דרך הטיפול האימהי, המגע עם גוף האם, מתחיל לפתח מודעות לקיומו של "גורם חיצוני" שדואג לו, מה שמסמן את תחילתו של "השלב הסימביוטי הנורמלי", שבו התינוק מתנהג ומתפקד כאילו הוא ואמו הם מערכת אומניפוטנטית, אחדות זוגית בתוך תחום אחד משותף (Mahler, 1975; Greenberg, 1983). מאהלר הניחה שלאחר הלידה מתקיים מצב של סימביוזה – מצב של אחדות ותלות רגשית ונפשית מלאה בין התינוק לבין האם (מטרי, 2005) והסבירה שהיא מתייחסת למונח "סימביוזה" כאל מצב תוך-נפשי, שבו אין מובחנות בין ה"עצמי" לבין האם, ולא כאל מצב התנהגותי של היצמדות או הידבקות פיזיים, האופייני לבעלי חיים סימביוטיים (1960, Mahler, 1975). רק אם יתנסה הילד בקשר סימביוטי מספק, הוא יפָתח "אמון בסיסי" וביטחון ביכולתו להתמודד עם העולם בכוחות עצמו ויגבש זהות עצמית נפרדת, מוגדרת ומלוכדת, וכאדם בוגר יצליח להשיג קשרי אובייקט בוגרים ובריאים (ויניקוט, 2001; 1983, Mahler, 1975; Greenberg).
אני מצטערת שאני "זורקת" חיצים באוויר אם היה לי את הזמן ממש לשבת לחפש ולקורא זה בטוח היה עוזר יותר

אני מאוד מעריכה את זה ענת, תודה אהובה שלי

אולי כאן.....

מתלות לקראת עצמאות" לפי ויניקוט
ויניקוט רואה את התפתחותו הרגשית של האדם כמסע מ"תלות מוחלטת" דרך "תלות יחסית" לאי תלות – לעצמאות, ואת האם כמאפשרת לתינוקה להתפתח ולנוע לאורך מסע זה (ויניקוט, 2009).
"שלב התלות המוחלטת": לפי ויניקוט, תינוק מסוגל לשרוד ולהתפתח בתחילת חייו רק בתוך המעטפת המגוננת של הסביבה האימהית ה"מחזיקה". בתחילת החיים אי אפשר לתאר תינוק בלי לתאר את האם, שממנה לא הצליח עדיין התינוק להיפרד ולפתח "עצמי" משלו (Winnicott, 1962). ויניקוט ראה באם ובתינוקה יחידה אחת בלתי נפרדת וטען שבשלב זה (בשבועות הראשונים שלאחר הלידה) התינוק תלוי באמו ואינו ער לתלותו, וכך צריך להיות, ומן האם נדרשת התאמה כמעט מוחלטת אותה הגדיר "מושקעות אימהית ראשונית" - "primary maternal preoccupation") שמאפשרת לנוכחותה השקופה, חוויית רציפות והמשכיות של התינוק (going on being""), חוויה של אובדן ה"עצמי" בתוך האחר וכך מגינה על התינוק מפני הידע על נפרדות (אוגדן, 2003, ויניקוט, 2007).

לא...

אדווה

חחח.. שרוני מסתבר ששתינו אהבנו את אותו הציטוט...

אדווה זה המשפט שאמרתי לך בעמוד 12 במאמר הראשון

את כזו מקסימה שרון

תנסי פה
http://2nd-ops.com/aya/?p=444

אדוה, אני מציעה לך לנהוג כפי שהציעה שרון...
לדעתי זה באמת לא ציטוט אלא סוג של ניתוח דבריו.

אם כך, את יכולה להביא את המשפט שלך - כפי שאת תחליטי לנסח אותו... במלי לצטט
כי הרי אין עליו זכויות יוצרים

או שפשוט לכתוב את המשפט שכתבה שרון, שהמשמעות שלו יפה ומתאימה מאוד לספר שלך, לפי מה שאני מבינה...


"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

אני לא יכולה להביא ציטוט לגבי תינוק,
הספר נכתב לילדים בני 3-6..
גם אלעאי ורון כבר לא תינוקות והספר הזה מוקדש להם
ואני רוצה לכתוב למטה
לאלעאי ורון,
זקוקה לכם תמיד,
באהבה, אמא.
אני חייבת הקשר מדוייק!!!

אוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

נטלי, אני כבר קוראת מה שצירפת.

עדי- אני חייבת להיות נעולה על עצמי שזה לא ציטוט שאני "גונבת" לפני שאני מביאה אותו..

סטימצקי לוחצים עליי, על הבוקר מייל!!
הספר כבר לפני הדפסה

מה עם זה?
זה לא מה שרצית אבל באותה רוח-

בשמחה גדולה נוכחה לדעת שאין אוהבים את הבנים מפני שבנים הם, אלא מפני הידידות הנרקמת בזמן גידולם.
- גבריאל גרסיה מארקס
{ מתוך הספר "אהבה בימי כולרה" }
מיכל

ציטוט נהדר,
אבל אני לא שלמה איתו..
יש לך עוד ציטוטים להציע כדי להוריד אותי מהעץ הגבוה שטיפסתי עליו?

מה עם הציטוט של הרב קוק שמופיע בחתימה שלי?



הזורע חיטה דואג לשנה,
הנוטע עצים דואג לשנים,
המחנך נפשות דואג לדורות (הרב קוק)

אדם הוא מעט ממה שנולד עימו, והרבה ממה שהוא עושה מעצמו. (אלכסנדר בל)
לעולם לא מאוחר מדי להיות מי שיכולת להיות. (ג'ורג' אליוט)

מיטל,
מהרגע שכתבתי את הספר,
הייתי בטוחה שזה הציטוט שאני אביא,
אבל לא איך שהוא כתוב אצלך, אלא של יאנוש קורצ'ק, את מכירה אותו?
אבל משומה כשנחשפתי למשפט שהבאתי כאן, הרגשתי שאני מתחברת כל כך שאני לא יכולה לוותר...

אני אחפש את המשפט של יאנוש קורצ'ק עכשיו, עזרו לי

אה מיטל,
ותודה על ההודעות לפני כניסת השבת,
זה כל כך מחמם לי את הלב

הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים. (יאנוש קורצ'ק)



הזורע חיטה דואג לשנה,
הנוטע עצים דואג לשנים,
המחנך נפשות דואג לדורות (הרב קוק)

אדם הוא מעט ממה שנולד עימו, והרבה ממה שהוא עושה מעצמו. (אלכסנדר בל)
לעולם לא מאוחר מדי להיות מי שיכולת להיות. (ג'ורג' אליוט)

יופי

לאלעאי ורון
לדורות ארוכים של חינוך נפשות
חזקות, טובות ומיוחדות



הזורע חיטה דואג לשנה,
הנוטע עצים דואג לשנים,
המחנך נפשות דואג לדורות (הרב קוק)

אדם הוא מעט ממה שנולד עימו, והרבה ממה שהוא עושה מעצמו. (אלכסנדר בל)
לעולם לא מאוחר מדי להיות מי שיכולת להיות. (ג'ורג' אליוט)

מה נכון מבחינה לשונית לכתוב,
לאלעאי ו-רון
או ל-רון ואלעאי

זה לא "מחנך ילדים" במקום מחנך אנשים?
אני זוכרת שזה מחנך ילדים

בכל המקומות בהם מצאתי את הציטוט של קורצ'ק זה הופיע כך...



הזורע חיטה דואג לשנה,
הנוטע עצים דואג לשנים,
המחנך נפשות דואג לדורות (הרב קוק)

אדם הוא מעט ממה שנולד עימו, והרבה ממה שהוא עושה מעצמו. (אלכסנדר בל)
לעולם לא מאוחר מדי להיות מי שיכולת להיות. (ג'ורג' אליוט)

נכון..
אני גם מחפשת,
אבל אני רוצה שזה יהיה מחנך ילדים! אוף!

"כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו"

הרב שלמה קרליבך

מה עם הציטוט הזה?
וההקדשה:
לאלעאי ורון
באמונה אינסופית
ובאהבה עצומה

אמא



הזורע חיטה דואג לשנה,
הנוטע עצים דואג לשנים,
המחנך נפשות דואג לדורות (הרב קוק)

אדם הוא מעט ממה שנולד עימו, והרבה ממה שהוא עושה מעצמו. (אלכסנדר בל)
לעולם לא מאוחר מדי להיות מי שיכולת להיות. (ג'ורג' אליוט)

זה מקסים!!!
וזה די דומה למשפט שרציתי מלכתחילה

אולי,
באמונה שלמה
ובאהבה ללא גבולות,

אמא

או באמונה מלאה

אולי

באמונה אינסופית
ובאהבה עילאית



הזורע חיטה דואג לשנה,
הנוטע עצים דואג לשנים,
המחנך נפשות דואג לדורות (הרב קוק)

אדם הוא מעט ממה שנולד עימו, והרבה ממה שהוא עושה מעצמו. (אלכסנדר בל)
לעולם לא מאוחר מדי להיות מי שיכולת להיות. (ג'ורג' אליוט)

אולי..

יאנוש קורצ'ק
"הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

ואולי משהו מהשיר של יהודית?
"הסיפור שסיפרתי לך
יצא מהספר והלך
התגלגל מהקיר לרצפה
ויצא מהחדר שלך....

בכל יום שעובר
זה עדיין מפתיע
כשהגשם יורד
את שואלת מתי
השמש תגיע
את עושה אותי אמא"
מיכל

ומה יקרה אם אני אביא את המסקנה הזו של וינקוט ללא הציטוט?
רק לכתוב אולי שהוא איכשהו קשור לזה, או לכתוב את שמו מלמטה..?
זה יהיה נורא?

אני הייתי הולכת על הציטוט של קורצ'אק... הכי יפה לטעמי!

הציטוט לא חייב להיות תואם למשמעות הספר, אלא דווקא משהו שאת רוצה לה-קד-י-ש (משום מה זה מצנזר לי) לילדים ו"לנצל" את במת הספר...

זה דווקא יותר יפה כשזה לא קשור, כי ספר זה אומנות - כל אחד מבין את המשמעות מכיוון אחר ובאופן אחר... ויש גם המון משמעויות נסתרות
אם את שמה ציטוט שקשור לספר הוא למעשה מפרש אותו...

זו דעתי
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

אני חושבת שאת יכולה להביא את הציטוט של הרב קרליבך ולהמשיך אותו,
משהו כמו-
וכל מה שמבוגר צריך הוא ילד אחד שיאמין בו.
אני זכיתי בשניים
....

מיכל

יש בזה משהו..
לא חשבתי על זה..

מיכל, תודה על השיר של יהודית רביץ, הוא באמת יפה, אבל זו לא אני

מיכל,
זה מדהים! מדהים! מדהים!!