כואב לי בלב - הריון ולידה

אני לא יודעת כלום,
מה קרה?

אוי נשמה...
קבלי

"וזכני לגדל בנים ובני בנים, חכמים ונבונים,
אוהבי ה', יראי אלוקים.
אנשי אמת זרע קודש, בה' דבקים..
ומאירים את העולם בתורה ומעשים טובים,
ובכל מלאכת עבודת הבורא..."

אוי מאמי

מי יסביר לי??????

היי
עד עכשיו לא יצא לי להגיב אבל היה לי סיפור לא כזה אחרת לגמרי עם אביאל בגן חובה שונה מאוד והוא לא היה מוכן ללכת לגן וכל זה אני הגעתי עד העיריה על מנת להעביר אותו גן.
מותק לפי דעתי אפילו שאת טוענת שהצוות מצויין אולי הילד לא רואה את זה ככה ומה לעשות לא תמיד יש חיבור בין הילד לצוות ולחברה בגן אני ממליצה לך לקחת את הילד ולהעביר אותו גן גם אם זה תלוי במרחק מסויים לא תמיד מה שנוח לנו זה מה שנוח לילד.
תבדקי את זה יותר לעומק.

אני לא חושבת שלהעביר גן זה פתרון טוב

אני גם לא יודעת כל כך במה מדובר אבל שולחת לך מלא

שולי

אין אפשרות לעבור גן....
בישובים קטנים יש רק גן אחד....

צולי

מה זאת אומרת דיברת איתו?

מקווה שמחר יהיה יותר טוב

זה לא מעשי לעבור גן.
הוא גם לא באמת מעוניין בגן אחר רק בגן של הקטנים בו היה שנה שעברה.

גלי בדיוק מהסיבה הזו לא דחפתי להעלות אותו שנה כשנכנס לפני 3 שנים למעון. אני מכירה את הילד שלי ויודעת שטוב לו להיות מהבוגרים. מטפח לו את הביטחון העצמי וזה חשוב לו. והוא סה"כ שבועיים מפספס את השנתון שמעליו. אבל אין מה לעשות זה החיים הוא יצטרך להשלים עם העובדה שתמיד יהיו ילדים גדולים ממנו.
שם הקושי שלו. בהפנמה הזו. אני ב98% בטוחה בכך. בנוסף אני חושבת שקשה לו עם זה שאין צוות יותר גדול (2 גננות על 33 ילדים). הוא עוד בהרגשה שלו כנראה צריך חממה.

אדוונת, לשחר יש קשיים נוראיים ללכת לגן בבוקר. הבוקר (שוב) הלך עם פיג'מה לגן ובצרחות.

צול צול מה ניסיתם כבר?
מה לגבי עיצוב התנהגות, לעבוד עם לוח ולקבל מדבקה על כל כניסה טובה לגן?
ובסוף שבוע מתנה קטנה?

מה קורה בגן? מה קשה לו? אולי אם יתנו לו תפקיד זה ילך חלק יותר?
אולי קשה לו הבלאגן בבוקר? אולי הוא מוצף?
מה לגבי לצאת קודם לחצר עם חבר ולהוציא את הכל שם?

מה קשה לו בגן? מה הוא אומר? אולי יש יותר מדי רעש? בחאגן? אולי הוא פשוט מוצף?
יש סדר יום קבוע בגן? אני שואלת כי להרבה ילדים קשה כשיש גן זורם
אולי הגננת תפנה לו כמה דקות בבוקר ותעבור איתו על הסדר יום? אולי אפילו אתם בבית שיגע מה עומד לקרות

וקחי אוויר. זו התקפה הכי קשה להסתגלות עכשיו כשעברו החגים ויש אווירה של שיגרה קבועה

גולי את פסיכולוגית?

הוא לא רצה עד כה כלום. היום הצעתי לו טבלת חיוכים (על משקל המדבקות). האמת היא שאני לא חושבת שזה יעבוד. אבל ננסה... כל בוקר הוא יכול לקבל 2 חיוכים. אחד אם מתלבש יפה ואוכל יפה ארוחת בוקר ואחד אם הולך יפה לגן.

הוא מקבל תפקידים (כל יום יש תורנים) יש סדר יום בגן מאוד מובנה. הגננת מאוד דידקטית וזה משהו ששחר מאוד אוהב וצריך. זה ילד של גבולות שאוהב שיש גבולות. הוא לא ילד עם אמוציות עצורות ז"א שלצאת בבוקר לחצר לפרוק זה לא איזה משהו הכרחי. הוא מאוד אוהב משחקי קופסא מפגשים יצירות וגם מאוד אוהב מנגד לשחק בחצר לרוץ להשתולל. עד היום לא הובא לתשומת לבי ע"י אף גננת שיש לו קושי אם יש רעש בגן... הוא מאוד מסנן מהבחינה הזו של קשב וריכוז לדוג' - הוא מאוד מאורגן, בכלל לא מה שמתואר. כבר אמרתי - הילד מאוד נהנה ללמוד, להקשיב, עם כל הקושי הוא מספר לי המון דברים שמספרים ולומדים בגן.
הגננת דיברה באסיפת הורים בתחילת שנה על כך שכל כמה זמן מתחלף נושא ושהחודש הראשון מוקדש להקניית הרגלים בגן וללמידת הכללים של הגן וסדר היום בגן. וזה משהו שהם השקיעו בו ועכשיו זה ברור מי נגד מי ומה קורה בגן.

מה שקשה לו והוא אומר את זה כל הזמן זה שהוא לא הגדול בגן מה שהיה עד היום בכל השנים שלו במסגרות (שלש שנים. השנה שנה רביעית). דיברתי איתו על זה שגם אני הייתי הכי קטנה תמיד אבל תמיד הייתי הכי חכמה וזכיתי תמיד בכל הפרסים וניצחתי את כולם וזה שאתה הכי קטן לא אומר שאתה פחות טוב. זה עזר טיפה אבל ממש טיפה...

אני מתחילה להרים ידיים איפשהו. לחשוב שזה פשוט יהיה ככה השנה. בקרים קשים ימים קשים וזהו. שנה הבאה הוא יהיה שוב הגדול בגן, יחזור לו הביטחון העצמי. וזהו.

צולי אהובה
אם מה שמציק לו זה שהוא לא הכי גדול בגן זה בדיוק המקום בו הוא צריך להיות...
אנחנו לא תמיד מקבלים כל שאנחנו רוצים בין אם זה להיות תמיד ראשון או הכי גדול או את הסוכריה....
זה משהו שלו שהוא יצטרך להתמודד איתו....
עכשיו ברור למה קשה לו יותר מלאחרים מול הגדולים יותר פשוט בגלל שזה לא הוא...
הוא ילד נבון ומקסים אבל זה שעור חשוב למדי שטוב שהוא ילמד אותו השנה ולא בכתה א' שם יקח לו הרבה יותר זמן להגיע להיות הכי גדול....

בכיתה א הוא יהיה הכי גדול...
את צודקת. הוא ילד שטוב בהכל! הוא חכם! וספורטיבי! וחברותי! וחתיך! באמת בלי עין הרע הכל. ונורא קשה לו להפסיד בדברים. אם אנחנו מנצחים אותו בטאקי זה בכי אינסופי. בשבת טל ניצח אותו באיזה משחק לוטו והוא הרביץ לו

היי
לא, אני לא פסיכולוגית, אני עוסקת בחינוך

וזה לא צריך להיות ככה. זו תקופת הסתגלות לא קלה
אבל היא עוברת
זה באמת שינוי שהילד עובר

למה הגיל זה כזה אישו? אולי הוא מרגיש שהקבוצה של הבוגרים יותר מקבלת דברים מהר יותר?
למשל ילד גדול יותר שאמר אתתהתשובה הנכונה במפגש
בימבה שלקחו בחצר
משחק שלקחו בגן

איך הוא פיזית? ממוצע? נמוך? גבוה? אולי שם יושב הקושי שהוא רוצה הבדלים בינו לבין ילדים אחרים?
עם מי הוא מתחבר?

לגבי טבלת חיזוקים תפרידי בין התארגנות לבין כניסה לגן
אם יש קושי בהתארגנות אפשר לעשות לו לוח התארגנות קצר עם כרטיסיות מצולמות של השלבים השונים
תנסי טבלת חיזוקים ספציפית לגבי הכניסה לגן. אל תשללי מראש
זה הרבה פעמים עוזר לילד שהוא רואה שהוא צבר סמיילי
תני לו לבחור בריסטול קטן, מדבקות שהוא אוהב
שבו ביחד ותבנו את הלוח

חשוב לשקף לו הרגשות. גם עבורו כי סביר להניח שהוא מרגיש נורא מבולבל ומוצף
גם בשעה שהוא צורח ובוכה לשקף לו

האם להביא משח לגן? או לספר על פעילות שעשה בסוף שבוע זה אפשרי?
תחפשי משהו להעצים אותו. שיביא משהו למפגש והגננת תראה לכולם
חשוב לחפש את המקומות שהוא חזק בהם ולהעצים אותם

ושוב, לא להתייאש.

גולי את קולעת למקומות הנכונים.
קודם כל הוא מאוד ילד במקום הזה של להעצים. הוא נורא אוהב להיות במרכז ושמעצימים אותו לפני כולם. יש להם קטע כזה בגן שההורים שולחים מעשים טובים והגננת קוראת וככה הילדים לומדים להרבות מעשים טובים. הילד עצמו מקבל מחיאות כפיים או משהו בסיגנון וכמובן הרבה חיזוקים חיוביים מילוליים. זה דבר אחד מעולה היא ביקשה לשלוח הרבה פתקים ואנחנו עושים את זה. מעבר לזה אמרתי לה שתנסה להעצים אותו גם בדרכים אחרות. זה מאוד מטפח לו את הביטחון העצמי.

פיזית הוא ממש ילד ממוצע. יש ילדים גבוהים ממנו אבל זה הגיוני כי הם גם גדולים ממנו. הוא לא רזה במיוחד או שמן. ממש ילד סטנדרטי. הגננת אומרת שהוא מהמובילים בגן. ז"א שאם ישחקו בחצר אז הילדים ירוצו אחריו. מן הסתם לא תמיד אבל הוא ילד בולט חברתית. במפגש לא מתפרצים אלא מצביעים והוא אמר לי פעם שהגננת מחליפה לא נותנת לו אף פעם לענות ותמיד נותנת לילדים אחרים. עכשיו אני נזכרת שלא הערתי את תשומת ליבן לכך.

לגבי הטבלה - בהחלט הפרדתי - עשיתי 2 שורות לכל יום. כל יום יכול להשיג שני חיוכים. את חושבת לרדת לרזולוציה יותר גדולה? למשל - להתארגן בבוקר, ללכת לגן, להיפרד מאמא? זה נראה לי כבר קצת יותר מידי לא? אולי לא בעצם... להתארגן זו לא הבעיה שלו. ברגע שהוא מחליט שהוא מתארגן תוך 3 דקות הילד אחרי צחצוח שיניים החליף בגדים נעל סנדלים שם כיפה ויושב לאכול דגנים. שם לא הקושי... הוא גם זריז הכל הולך מהר זה לא שהוא צריך איזשהו דירבון להזדרז.
את הטבלה עשינו היום יחד והוא מחר יקשט אותה בצהריים אם ירצה.

יופי. תעבדו עם הטבלה נראה לי שזה יצליח

לגבי התגובה הקודמת שלך. יכול להיות שהוא פשוט מרגיש שקצת נדחק מאור הזרקורים?
חלק מהקושי שהוא לומד שהוא לא יכול להיות תמיד במרכז ותמיד הכוכב
אלא שיש עוד כמה כוכבים (זה מה שקורה בגן שיש יותר ילדים...)
במקביל לחיזוק הביטחון העצמי שלו כדאי לעבוד גם (בבית ובגו) על משחק משותף שהדגש הוא הנאה ולא מי מנצח
מהתגובות שלו להפסד להתעלם להגיד ״משחקים בשביל להנות, לא בשביל לנצח״
תבררי אם בגן יש קבוצות עבודה עם הגננת ואפשרות של תיווך משחק קופסא ששוב הדגש הוא על המשחק הקבוצתי ועל ההנאה
ולא על הנצחון
וגם כאן יש מקום להעצמה ולספר לגננת שבמשחק עם אחיו הקטן הוא פירגן לו שהוא ניצח (גם אם יקח זמן עד שזה יקרה)

תשארי עם היד על הדופק ותסבירי לגננות (גם למשלימה - זה חלק לא פחות חשוב) שחשוב שהן יחזקו אותו
ובמקביל לאפשר לו לעבור את תהליך ההתבגרות שהוא נכראה עובר, שהוא מבין שהוא לא הכוכב היחיד ויש עוד ילדים חכמים שיודעים את התשובות
זה טוב שזה קורה עכשיו, ועם הכוונה נכונה אפשר לצמוח מזה.

זה מה שאנחנו בד"כ אומרים. פעם אחרונה ששיחקנו אני והוא שיחקנו נגד בעלי ואז אם הוא מפסיד זה כאילו הפסדנו יחד... אבל בסוף ויתרנו לו והוא ניצח. לבעלי יצא המון 2 פלוס

תהיה חזקה מאמי ובסוף זה יסתדר

גולי- אני מאוד נהנת לקרוא את התגובות שלך, הן מעניינות ואני לומדת עוד דברים ממך...
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!

טוב הבוקר קיבל סמיילי אחד כי התארגן יפה ואכל דגנים. צרח כל הדרך לגן... אבל אפשר לומר שהיה בוקר טוב

תנסו לאפות עוגיות יחד,
ולתת לו לקחת כל יום קצת לגן,

הוא לא אמור ללכת עם פיג'מה לגן,
אני הייתי אפילו מלבישה בכוח,
לגבי הצרחות, זה כבר סיפור אחר, זה יירגע בסופו של דבר, אל תדאגי.

כמה זמן הוא בגן הזה?

היתה ילדה כזו בגן של רון בתחילת השנה, היא היתה צורחת, כל העיר היתה שומעת אותה!! היום זה נראה כאילו זו לא אותה הילדה..
שקטה ורגועה, הכל עניין של הרגלים,
תני לזמן לעשות את שלו, אני יודעת זה קשה, אבל זו הדרך הנכונה.

בוקר אור!

הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }