בריונות מסוג שונה. עדכון בעמוד 2 - הריון ולידה

הזכיר לי את העץ הנדיב.
קראי לה, אולי תאירי את עיניה.
אולי תקראי לשתיהן כשהרודנית הקטנה תבוא...
לדעתי הגננת לא נ תנה לך פתרון מקצועי ..
זה בחירה של הילדה להיות קרובה אליה אבל , זה תפקידנו כמבוגרים להראות להם אית מתנהגים נכון בחברה .

אני מסכימה,
הגננת לו נתנה לך פתרון בכלל!
אני יכולה לספר לך שגם אלעאי היה כזה, אפילו עם האחיניות שלי, שהן הכי קרובות אליו בעולם, ואני עשיתי לזה סוף בעזרת שיחות מרובות מאוד עם אלעאי!
אני חושבת שבשלבים האלה יש לנו השפעה מאוד חזקה על עיצוב האישיות שלהם.
אני אוהבת לראות את האופי של אלעאי בא לידי ביטוי, אבל איפה שצריך לעצב, לתקן ולכוון לדרך נכונה, אני פשוט עושה זאת.
השיחות איתי ועם אורן מאוד עזרו, והיום הוא אחר לגמרי!
רון לעומת זאת שונה לחלוטין, אצלה לעולם לא יקרו דברים כאלה,
היא דעתנית מאוד, ואם משהו לא מוצא חן בעניה היא נעלמת או עושה לזה סוף.
האחיניות שלי לדוג' מציקות לה מידי פעם, היא כבר הבינה את הלקח,
היא פשוט ממעיטה ללכת אליהן..
היא גם מנחה את אלעאי איך להתנהג

אוי איזה מצב!!!
הייתי פועלת בכמה מישורים:
1. מסבירה לבנות שהן צריכות לעמוד כל שלהן ולא לעשות כל מה שנחמה (במקרה הזה זו נחמה אבל זה נכון לגבי כולם) מבקשת מהן. להקריא את העץ הנדיב כמו שפנינה הציעה זה רעיון נהדר
2. הגננת- לדבר איתה שתתחיל להעמיד את הילדה הזו במקום. באופן אקטיבי גם אם זה אומר לחזק את מיכל מבחינת הקבוצה בגן, להפנות את מיכל למשחקים עם חברות אחרות, יותר מועילות לה מבחינה חברתית ושתתחיל גם להתייחס לבריונות של הילדה הזו. במיוחד בזמן האוכל
3. מורידה מינונים של פגישות עם הילדה ומעלה מינונים של פגישות עם חברות אחרות
4. כשלב אחרון, מדברת בכנות עם האמא על המצב, שתתחיל לדאוג חזה שהילדה שלה תהיה קצת יותר חברותית.ופחות רודנית. צר לי אבל זאת בריונות לכל דבר, גם אם זה במסווה של ״ חברה״
בהצלחה מותק, לך ולבנות המדהימות שלך 

מתסכל.....
אני גם לא חושבת שיש טעם לדבר עם האם זה רק יעכיר את האווירה בינכם ולא יועיל לדעתי
גם לי היו בעיות דומות שנה שעברה
אני כן הייתי ממעיטה בביקורים ומפגשים איתה, תוך כדי חיזוק קשר עם חברה אחרת
מישהי שאולי הן קרובות אליה פחות אבל בהחלט מסתדרות איתה... להזמין יותר, להציע להפגש בגן שעשועים וכד

אני המומה ??????
איזה מנהג זה להחליף אוכל ?????
ממש לא מקובל עליי

זה בדיוק המקום של הגננת להתערב ולדבר בגן על חברות, המשמעות של חבר ואיך חבר מתנהג
אל תכעסי על מיכל היא מנוצלת על ידי ילדה שתלטנית שיודעת למשוך בחוטים

תנסי להגיע לזה דרך משחק סימבולי עם בובות שפעם את תהיי נחמה ופעם היא
תזמי סיטואציה שמתרחשת ותראי איך היא מגיבה לזה..
בנוסף, סיפור חברתי יכול לעזו. לכתוב סיפור עם תמונות על ילד שיש לו חבר טוב שהוא אוהב אבל לפעמים הוא
משתלט ורודה בו
ולתת לה להחליט מה הפתרון, מה אפשר לעשות כדי לעזור לילד
חשוב שזה יהיה כתוב ולא בעל פה

גם לתהילה יש חברה כזו אז פשוט יום אחד תפסתי את תהילה לשיחה ופתחתי לה את העיניים
היום תהילה יודעת שאם היא נותנת היא מקבלת חזרה
צעצועים וכו׳ היא לא נותנת כי אמא לא מרשה!
בנוגע לגננת אני הייתי דורשת ממנה לאסור על הילדים להחליף אוכל!

כבר ענו לך..
במישור של החלפת האוכל - ברור שזה לא מקובל בכלל! בלי קשר לידה כזו או אחרת, כל ילד צריך לאכול את האוכל שלו.
לגבי החברות- למעט את הפגישות ולחבר אותן עם בנות אחרות.

אצלנו הבעיה יותר גדולה כי יותם רודה בניצן, "עובד, עליו כדי שיחליף איתו צעצועים וכדומה.. וניצן כזה נשמה טהורה שתמיד הוא מוותר לו. אני משתדלת לא להתערב אלא רק במקרים קיצוניים...
[

אני גם בדעה של הבנות .. הגננת לא נתנה פיתרון
סורי אבל לא מקובל עלי החלפה של אוכל בגילאים האלה
והגננת צריכה לתת יותר פיתרונות
ואם זה הגיע למצב שכזה אני הייתי מדברת עם האימא אם היא חברה

הגננת בהחלט לא נתנה פתרון
בוודאי שאם התוצאה של החלפת אוכל
היא שהילדה אוכלת קורנפלקס אחד כל היום

רק הגננת יכולה לעזור בנושא....
וכמו שהבנות אמרו לא מחליפים אוכל
ולדבר עם הגננת שבשעות הגן לדג' הם לא ישבו
ביחד ...וכמה שפחות לשחק יחד
לי היה אותו דבר עם דביר ...שהחבר לא רק רדה בו
אלא גם היה מרביץ לו בקטע של משחק...
אני עשיתי לזה סוף כשהחבר היה בבית פשוט אמרתי לו
שאם הוא ירביץ עוד פעם אני לא מסקימה שדביר יהיה חבר שלך
וגם דברתי עם הגננת...ועבר...דביר מצא חברים חדשים

תודה, בנות.
אני אדבר עם הגננת שוב בנושא.
יש להם ארוחת צהריים מלאה שם, אז היא לא רעבה. גם ככה היא לא הייתה אוכלת את הסנדביץ׳.
אבל כמובן זו לא הנקודה...

אתן יודעות מה מעניין?
זה שרשמתי פה את הדברים וקראתי את מה שאהי עצמי רשמתי, נתן לי לראות את הדברים באור שונה.
כשאני קוראת את זה זה נראה לי יותר חמור מאשר חשבתי שזה.
כנראה להוציא את המחשבות על ״נייר״ זו כבר התחלה של פתרון.
כי אני בהחלט הולכת לטפל בנושא, בעזרת העצות שלכן

אני לא קראתי את התגובות , אבל עבדתי בצהרון והייתה שם ילדה בדיוק כזו ... שכל היום הייתה כמו מלכה וחלק מהילדים היו כמו משרתים שלה . היא אפילו הייתה קוראת לעצמה מלכה . והבנתי שדבר הכי נכון לעשות זה לא לעשות כלום עם זה , כמובן שלהסביר אם עושים דברים שהם לא בסדר ,אם מישהו נפגע אז להפריד ,זה חלק מההתמודדות בחיים האמיתיים , ברור שאינסטינקט הראשוני שלנו הוא להגן על הגוזל שלנו ושאף אחד לא יעשה דברים רעים אבל רק ככה בהתמודדות של הילד אנחנו נותנים לו אפשרות גם להגיד די כשמשהו כבר לא נעים או מציק , ללמוד פשוט איפה עובר הגבול . להסביר שוב ושוב מה לא בסדר ומה הגבולות , אבל פיזית אין לנו הרבה מה לעשות כי זה פשוט כמו מגנט , נראה לי יש בזה משהו באבולוציה שגורמת לנו להמשך לאנשים כאלה ... משהו לא מובן . זו כמובן רק דעתי . לגבי החלפות של אוכל אז לי יש כלל ברור שלא מחליפים שום דבר ! אבל ממש שום דבר !כי זה פתח לניצול . וכמובן להבהיר גם לגננת שאת לא מרשה החלפות ,אם היא רואה את מיכל נותנת "מרצונה" אז להסביר ולעצור.

מאיה.

היא רודה בחברות, ולא רודנת

מה שרעות פוקה כתבה.

ואין דבר כזה שהגננת לא יכולה לעשות כלום. זה כאילו הגננת ניפנפה אותך מה זה?!

אני לא הייתי פונה לאמא. בשביל מה? מה היא יכולה לעשות? להיצמד לילדה שלה 24 שעות ביממה? לא יודעת... זה לא קורה כמעט במסגרת בה האמא נמצאת אז... לא שייך לדעתי. אבל לא לעצום עיניים. הייתי מתחרפנת אם מיכל היתה הילד שלי

היה לי מקרה ממש דומה עם אלה.
הייתה לה חברה ממש שתלטנית והיא ממש השפיעה עליה לרעה,
והרגשתי שאלה ממש מורידה מעצמה בשביל לרצות אותה.

פעלתי בשתי חזיתות-
1. ביקשתי מהגננת ש"תפריד" בינהן בעדינות, שישחקו פחות בגן.

2. הפסקתי לה את הביקורים אצל החברה הזאת.
לא אמרתי לה למה, פשוט תמיד כשהיא ביקשה את החברה הזאת באופן "מפתיע" היה אי אפשר, אבל הסכמתי לה ללכת לחברות אחרות.

זה עבד, ולאחר כמה זמן החברות קצת ירדה והיום הן חברות אבל
בלי הלפיתה של השתלטנות.
[

[
[

תמר, הילדה בת 5 אוטוטו. מיכל קטנה ממנה בדיוק בשנה
אנחנו מכירים את הילדה עוד מהמעון, זו השנה השלישית שהיא ואביגיל יחד בגן.
בשנה הראשונה הן לא היו חברות כי אביגיל לא הייתה בליגה שלה מבחינה חברתית.
שנה שעברה הן היו שתיהן חדשות ובין הקטנות בגן אז הן התחברו.
מיכל שנה ראשונה איתן בקבוצה אבל שנה שניה בצהרון.
אחותה הקטנה (בגיל של מיכל) הייתה בקבוצה של מיכל במעון, דווקא חברה מאוד טובה של מיכל והן משחקות נורא יפה ביחד.
השנה, בגלל שנחמה בתמונה, אז גם החברות של הקטנות נפגעה. מיכל מעדיפה להיות בחברת נחמה ולא בחברת אחותה הקטנה.
זה באמת כמו מגנט, כל הילדים נמשכים לנחמה, למרות היחס שלה לילדים.
למה זה קורה?
__________________________________________________________________

לא יודעת מה להגיד לך הפעם...
אצלנו כשילד נוגע לאחד מהם בתיק הוא מקבל כאפה ...

כנראה שהילדים נמשכים לנחמה למרות התנהגותה בגלל שהיא נותת להם תחושת ביטחון.
גם אני הייתי דורשת מהגננת בתור התחלה שלא תסכים להחלפת אוכל בין הילדים בגן!


מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!

תשמעי דעתי:

א. לבקש מהגננת שלא תסכים בשום אופן שיחליפו את האוכל מספיק שהגננת תגיד לא!!! זה יהיה לא!!!

ב. לא הייתי מפגישה את הבת שלי עם אותה נחמה. והיה לי מקרה דומה שנה שעברה של ילדה שהיינו מזמינים או הולכים והילדה ההיא פשוט הייתה מגרשת את הבת שלי או מציקה לה מאוד. לא ברמה של נחמה אבל גם הייתה מציקה ואני לא הייתי מפגישה ועד השנה הזאת שכבר הילדות עברו לגן אחר האמא שלה מנסה להפגיש ואני לא מסכימה. לדעתי אפשר להפגיש את מיכלי עם עוד ילדות אחרות וככה היא תראה שכיף לשחק איתן אחר הצהריים אז גם בגן היא תרצה לשחק איתן ואולי אבל אולי פחות תלך לנחמה.

ג. יש לי רעיון שאני מיישמת אותו תמיד והוא: אני מסבירה לבת שלי במין תפקידים למשל את אומרת לבת שלך מיכל אני נחמה נניח את האמא משחקת את הנחמה אני נחמה מבקשת שתתני לי את כל הגומיות שלך אם לא את לא תהי בחבורה שלנו ואז הבת שלך מיכל צריכה לענות את מה שאת מציעה לה לענות ואז את עונה בתור נחמה. כאילו את נותנת אפשרויות שיכולות לקרות בגן עם אותה נחמה ומתרגלת את הבת שלך איך לענות לה כדי גם להיות איתה בחברה וגם לצאת בסדר. שמעתי על זה באיזה פורום של הפרעות קשב וריכוז וזה ממש עוזר. שנים שאני עושה את זה עם הבת שלי שקורה משהו בגן אני כאילו אותה ילדה מעצבנת והיא הבת שלי ואנו משחקות את אותו העניין בבית עלינו ואז הילדה יודעת איך לבוא לגן ומה להגיד. אני נותנת לה המון אפשרויות. לא משגעת אותה עם זה אבל נותנת לה כמה וכמה אפשרויות להתמודד. לדעתי זה עוזר לי לפחות זה מאוד עוזר.

ויייייייי נחמה הזאת נוראה. חח אם האמא של נחמה היא חברה טובה שלך את יכולה לספר לה ואם היא תתנפל עליך או תכעס אז היא לא חברה טובה ואם תעזור ותדבר עם הבת שלה אז אולי זה כן יכול לעזור. אבל את תנסי לדבר עם מיכלי שלא תלך אחרי נחמה כל היום לפעמים עם נחמה לפעמים עם ילדה אחרת.

בהצלחה זה באמת לא פשוט

היום ניהלתי שיחת חתך עם הבנות לגבי מה קורה בגן.
אני עושה את זה מדי פעם, לא בצורה ישירה. כי בצורה ישירה אני מקבלת ״בסדר״ כתשובה.
אתן יודעות, דרך משחק תפקידים, דרך שאלות על ילדים אחרים וכאלה.
ומתברר שהגננות הרבה כועסות על נחמה, שמות אותה בפינת רגיעה...
כי היא מרביצה הרבה.
והן כבר לא אוהבות לשחק איתה כי היא מרביצה אפילו כשסתם עוברים לידה.
והרבה ילדים לא רוצים לשחק איתה.
ועכשיו היא משחקת רק עם עוד כמה ילדים שאני שומעת הרבה את השם שלהם בהקשר של זה מרביץ וזה מפריע.
ומיכל כבר לא רוצה לתת לה דברים וכבר לא מתחלפת איתה באוכל. אביגיל דווקא מקפידה שלא תתחלף איתה באוכל.
והיום הן אמרו שהן כבר לא רוצות שהיא תבוא אלינו.
אז אמרתי להן לחשוב מחר את מי הן רוצות להזמין מהגן ואנחנו נזמין מישהו אחר והן זרמו

אני לא הגבתי עד עכשיו כי פשוט לא ידעתי איך לומר לך במילה עדינה להעיף אותה מהבנות שלך.....

ונראה שגם הגננת לא ממש יודעת איך להשתלט עליה

[email protected]

img]
פייס: ortal_hori

מקסיימות שהן הבינו לבד!! כל הכבוד!

ואת מדהימה שנתת להן את המרחב להתנסות ולהחליט בשביל עצמן!
אני בטוחה שהן למדו מזה המון!