איזה קורע לב! - הריון ולידה

באמת נראה שהילדה זקוקה דחוף לדמות אם בבית

יואוו הרגת אותי איזה מסכנה

[email protected]

img]
פייס: ortal_hori

אורטל, אתמול יצאתי לטייל עם הילדים ב4 וחצי וראיתי את כולם מוציאים את הילדים מהצהרון ואמרתי לאיזה אמא - אתם מספיקים להיות איתם

בנות, אני מכניסה את הילדים ב 7:00 וב 7:20 והם בגן עד 16:00 ועד 16:40 בהתאמה.
אני חוזרת מהעבודה ב 17:20.
ובימים אלו אני מחפשת מישהו זר שיכול להוציא לי את הילדים מהגן.
אם הגן היה עד 17:00 הילדים היו נשארים עד 17:00 וזה היה עושה חיים יותר קלים לכילם, גם לילדים.
ולפעמים יוצא לי גם שעות נוספות, ולפעמים משמרות ערב.
והם לא מבולבלים, לא מסכנים ולא מחפשים את ההורים.
ואין להם שום חסך אמא.
ואני מספיקה לבלות עם הילדים שלי גם בלי שבת.
נכון שהייתי מעדיפה לחזור ב 13:30 ולאסוף את הילדים לארוחת צהריים, אבל לא לכולם זה מתאפשר, כמוכן.
וזה לא אומר שאני פחות אמהית מכן.
ולא, אתן יודעות מה, אני לא מעדיפה לחזור ב 13:30. לא במחיר של עבודה שאני לא אוהבת. אני אוהבת את העבודה שלי, אוהבת לעבוד משרה מלאה, אוהבת להתקדם ולהצליח במה שאני טובה בו ולא לבחור עבודות לפי מה שטוב רק לילדים אלא גם לפי מה שטוב לי.

וצולי, להגיד דבר כזה לאמא, זה די לזרוע מלח על הפצעים...

שולי - לא יכלת לנסח את זה יותר טוב... הוצאת לי את המילים מהפה

[

שולי - מי זה כמוכן? להזכירך, עד חופשת הלידה שלי עבדתי משרה מלאה. וזה מבאס לחשוב שאצטרך "לזרוק" את התינוקת שלי אוטוטו ולחזור לעבודה כי מה לעשות החיים בזבל ואנחנו חיים במדינה שלא מעודדת ילודה אלא להיפך

[email protected]

img]
פייס: ortal_hori

שולי זו חברה שלי לכן יכולתי לשאול אותה דבר כזה. היא לא הבינה את זה כזריעת מלח על הפצעים אחרת - יש לי טיפה טאקט לסתום... יש לי שכנה שהילדה שלה בצהרון והיא בבית... כל אחד והבחירות שלו. זה שאת עובדת משרה מלאה רק מעצים אותך כאמא בעייני. הזוי שבמדינה שלנו צריך לעבוד ככה אבל זה המצב. אני עובדת בחצי משרה לא מתוך בחירה אלא כי זה מה שמצאתי ולכן הילדים שלי גומרים בצהריים. כי אני במילא בבית.
א"א לדעת מה קורה בבית של אותה ילדה...
לא התכוונתי לפגוע

אני לא רוצה להצטייר כחסרת רגישות, כי אני גם לא כזו
אבל אני לא חושבת שמתפקידנו ככה לנתח את הילדה

מי אמר שיש לה חסך אם?

היא ממש קטנה.. אולי היא סתם השתעשעה במחשבה שמישהי אחרת היא אמא שלה...

ואני לא חושבת שילדים שנמצאים עד חמש בגן הם מסכנים ומבולבלים
אני גם אוספת את ילדיי מהגן לקראת חמש וההספק איתם מאותו הרגע הוא די רב...
והם לא עצובים ולא מבולבלים אלא מלאי חוויות וחיוכים

מעצבן אותי גם שהסייעת מנתחת ילד וקובעת שהוא עצוב ומבולבל בגלל השעות המרובות בגן.. זה ממש לא מחייב

ברוב המקרים זמן איכות עם הילדים קובע ולא הכמות...


"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

קודם כל לי זה קצת עצוב ... כל אחד והבחירות והיכולות והרצונות אבל ... אני באופן אישי ברגע שהחלטתי שאני אמא אני עושה/עשיתי המון ויתורים למענם כדי להיות איתם .
בעיני ילדים כ"כ צעירים (גילאי 3 +-) לא צריכים להיות כ"כ הרבה שעות במסגרות . למה הבאנו אותם לעולם אם לא כדי לגדל אותם , להיות איתם ?

זאת סוגייה ממש רגישה..

אני בחרתי להיות אם,התחלתי לעבוד כסוג של עצמאית וזה מספק את צרכי-הבית,אני חוסכת ומייצרת כספים..כך שמבחינה-כלכלית,אני יכולה להרשות לעצמי לגדל את הילדים בבית..החלום שלי היה להביא בצהריים מהגן,שהילדים יאכלו א.צהריים ויישנו בבית ואחה"צ ישחקו עם חברים-שכנים ברחוב,כפי שאני גדלתי..

אבלללללללללל,נעמה שלי אוכלת טוב רק במסגרת-גן (רק כעת זה החל להשתפר גם בבית),ישנה שנ"צ כמו שצריך ונהנית מפעילויות-מגוונות עם ילדים!

אז אם כך,ברור לי שהכי טוב לנעמה לשהות בגן עד 16:30.

באורח-החיים המודרני קשה למצוא אימהות שמגדלות בבית ורוצות לגדל ביחד את הילדים במסגרת-יומיומית קבועה לאורך-שעות ביחד (בוקר-א.צהריים,שנ"צ ואחה"צ ביחד ואפילו לעיתים אמבטיה-משותפת לפני שהאב חוזר מהעבודה).
זאת היתה הסיבה שבגיל שנה וחצי שלחתי לגן.

את שירה כבר אשלח למשפחתון בגיל חצי-שנה ואחפש עבודה כשכירה,בנוסף לתעסוקה-העצמאית שלי..

אז גם אני מתכנסת לזרם-המרכזי מכורח-הנסיבות החברתיות...

הלוואי והייתי מגדלת בחאמולה/שבט/בכפר-נידח בשותפות עם עוד אימהות וילדים כל-היום והיינו עובדות וברוטציה בכל-פעם אם-אחרת היתה שומרת על-הילדים ומזעיקה את האם בעת-הצורך.

אני ממש מציעה לא לשפוט
יש כל מני משפחות וכל מיני סיטואציות בחיים
אני מכירה משפחה כזו שיש בה ילד בכור חולה מאד שהאמא סביבו 24 שעות