אני חייבת להתוודות - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • לא יודעת אם מישהי תבין אותי..
    אבל אני מרגישה נורא נורא נורא.. ילדה בפנים
23 תגובות
עמוד 1
  • מותק זה הכי טבעי בעולם את נורא צעירה ויש עלייך אחריות גדולה מאוד וגם אם לא, מי לא היה רוצה לחזור לאמא...

    אני בת 23 בינתיים לא מתגעגעת, כיף לי בתקופה הנוכחית וגם לפניי אני נשואה אוטוטו שנה וחצי ובע״ה יהיה אמא :)
  • אני חושבת שיש את זה בכל גיל אני בת 28+ ועדיין נהנת מכל סופ״ש ( שמתאפשר) אצל ההורים מהפינוקים וכירבול טוב עם אמא על הספה מול הטלוויזיה

  • נראה לי לגיטימי מאוד להרגיש כמו שאת מרגיחשה בגילך
    את באמת מאוד צעירה וכבר אישה וכבר אמא ומכאן נראה לי שאת חשה כמו שאת חשה וזה בסדר גמור

    אני לא חשה כמוך אך גם ממש לא בגילך אלה הרבה מעל ולכן גם השינוי בתחושה
    לא הייתי רוצה לחזור לשום גיל שמחה במקום בו אני נמצאת כעת
  • אצלי זה דווקא ההיפך...
    נכון שלא הייתי מתנגדת לחזור להיות בת 20, אבל רק בתנאי שאני לוקחת
    איתי את כל מה שיש לי בחיים כרגע. לפעמים אני עדיין לא מעכלת שאני נשואה
    באושר לבעל אוהב ומקסים ושיש לנו את בריאלי ועוד בייבי בדרך. הרבה נשים רווקות היו מתות להיות במקומי...



  • מאמי לדעתי דווקא בגלל שאנחנו באותו גיל אני ממממש מזדהה איתך!
    פשוט הרגשות שלי

  • ממש כיף לי שאתן תומכות ומבינות, אפילו שלא כולכן מרגישות כמוני.. זה מקל קצת את ההרגשה
  • אני בת 30 ומרגישה ככה
    אמא שלי בת 54 ומרגישה ככה
    סבתא שלי בת 82 ומרגישה ככה

    פשוט כי זה ככה - כל אחת רוצה מדי פעם לחזור למקום הבטוח, חסר הדאגות, הסופר מפנק של אמא
  • תודה מאמי
  • בס״ד

    מאמי שלי
  • האמת שאני לא מרגישה ככה
  • ואני חשבתי שרק אני כזאת... ואני בת 26...

  • טלוצקה זה מה זה. נורמאלייייי
  • אוי כמה שאני מבינה אותך. אומנם אני בת 32 ובהריון חודש שמיני וגרה כבר שנתיים וחצי אצל ההורים ויש לי עוד שנתיים וחצי לגור , כיוון שקנינו פרוייקט שיהיה מוכן רק בזמן הזה.
    כייף לי, מפנקים אותי דואגים לי עושים ועוד.
    מבינה אותך מאודדדד.

  • זה בסדר לרצות פינוקים, והנישואים והאמהות לא חייבים לשנות אותך לגמרי. את יכולה להתנהג בהתאם לגילך: לבלות, ללמוד, לטייל... את לא צריכה לוותר על כלום כל עוד זה מסתדר לך. אני מתכוונת לומר שאת לא צריכה "להתנהג כמו אמא/אשת איש". את קודם כל את, ורק אחר כך כל היתר. גם סוג האמא שאת מושפע מהאופי שלך, אז הכל הולך.

  • אני מרגישה בדיוק כמוך, אבל אצלי זה מכיוון אחר- אני מרגישה ילדה בעולם של גדולים חחח...
    אוניברסיטה, לימודים, ראיונות עבודה..בכל הקטעים האלה אני מרגישה כמו ילדה, לא בשלה... אני חושבת איך כגננת אני מדברת עם ההורים, ומי אני שאגיד להורים דברים? ואז אני נזכרת שאני בעצמי הורה



  • יוליה - בול כמוך!!!

  • הייתי נורא רוצה לחזור לגיל 17 לתקן המון טעויות בחיים....
    אמא שלי הייתה לי גוססת מול העניים כולם טיפלו בה ועשו... ורק אני הדחקתי ויצאתי כל הזמן לחברות לטייל לבלות...
    כל כך רוצה לחזור לתקופה הזאת ולטפל בה ולחבק אותה ולנשק אותה כמה שרק אפשר...
    לתקן את כל טעויותיי....
  • אני עם יוליה בעניין הזה
    הבית שלי עכשיו עם בעלי ויואב הוא כל מה שרציתי
    לגדול בבית שלי לא היה תמיד כיף
    אמא שלי היא הכל בשבילי אבל להתבגר אחת לא היה קל בכלל
    יותר מי טראומות משפחתיות העיבו על הגיל שאמור להיות נחמד :)
  • גם אני עם גלי, יוליה וקרן בעניין הזה.
    גם בתור נערה, לא קיבלתי פינוקים אימהיים מאף אחד.
    הייתי האחות הגדולה האחראית שגידלה את האחיות שלה ולא קיבלה על זה שום גמול.
    תמיד חיכיתי לעזוב את הבית, כדי להיות אדון לעצמי
    שירתתי בצבא בקבע 6.5 שנים ומאוד נהניתי מהעצמות שהייתה לי בתקופה הזו.

    הייתי חוזרת ללפני שנה בדיוק
    כשאני, בעלי והתינוקת חיינו כמשפחה מאוחדת בדירה משל עצמנו.
    כיום אנחנו עוברים משבר ותקופה לא פשוטה
    ולא קיבלתי שום פינוק אמהי שאני מתנחמת בו

  • לחזור אחורה לא בטוח אני חושבת שמכל יום שעבר למדתי גם מהטעיות למרות שהייתי שמחה לתקן חלק... ואני גם לא קיבלתי חום אימהי אצלנו האוכל הוא אהבה היחידה שהיתה עד היום יותר מליטוף מציעים איזה ארוחה טובה... כמו כל אימא ובת היו רגעים כאלה וכאלה
  • מאמי זה נורמאלי לגמרי וטיבעי שתרגישי ככה
    אני הייתי רוצה לחזור ממש לילדות לשחק אם ברביות
    לא לדאוג לכלום הכל היה טהור ויפה
    [/center]
  • לא הייתי רוצה לחזור לשום מקום

    עד שיצאתי מהבית............................
    לא תודה. חחחחח
    ויצאתי דיי מהר, באמצע יב. ממש מיהרתי לצאת, לא יכלתי כבר. בגלל מה שיוליה כתבה.
  • מאמי כ"כ מבינה אותך אני בדיוק באותו מצב. אני התחתנתי בת 18.5 והיה לי מאוד כיף וזה דבר שתמיד רציתי אבל בלילות הייתי בוכה לבעלי על זה שאני מתגעגעת הביתה ורוצה ללכת הביתה ברור שאיתו ביחד.
    ועד היום כל פעם שאני אצל ההורים שלי אני מתמרחת שם ויצאת מאוחר אוהבת להרגיש את הבית של ההורים.
    הרבה פעמים אני חושבת שבסה"כ אני ילדה קטנה בת 21 עם 2 ילדיםבני שנה +
    וזה מפחיד אותי.
    אבל בחיים לא הייתי מוותרת על כלום


מותר ואסור לאכול בהריון והנקה