סקר שמעניין אותי אישית אמהות ל-2 - הריון ולידה

אצלי יובל בת 6 בינואר ודניאל חגג 3 באוגוסט

האמת שמבחינה לוגיסטית , כלכלית .... זה מצויין ומאוד נוח שהם שניים

מבחינת הרגש

היי
אני אלך מהסוף שניים זה אכן מעט לי יש שלושה שיהיו בריאים וזה נראה לי כמשפחה יפה ומכובדת.
את צודקת שהשנה הראשונה היא קשה אבל שוב תלוי באיזה הפרשיים עושים את הילדים גם הכל שאלה כלכלית, נפשית.
אני אישית אחרי שליה היתה בת שלוש וקצת ממש לא יודעת איך להגיד הרגשתי שיש צורך להביא עוד ילד ואז אני ובעלי החלטנו שאנחנו מביאים גם הכל הסתדר פחות או יותר מכל הבחינות והבאנו לעולם את מאיה כאשר ליה היתה כבר בת 4 והינה מאיה כבר בת שנתיים ושלושה חודשיים וממש ממש לא מתחשק לי עוד פה אמרתי זהו וזהו אחד גדול אני עושה חישובים של הכל וזה לא אז לא.
אבל שוב שניים זה מעט לדעתי כדאי את השלישי באמת שאין אין כמו השלישי למרות שאין כמו הראשון והשני אבל השלישי לא יודעת זה משהו שהיא אפשר להסביר את זה.
בהצלחה בכל שתחליטו.

תחכי קצת ואולי עם השיגרה ישעמם לך ותרצי עוד אחד
גם לי יש שני בנים. הקטן בן 4 וממש כיף לי ונוח לי אבל בעלי ממש ממש רצה עוד ילד ואני יודעת כמה הוא שותף מלא עם הילדים ואנחנו לא נהיים צעירים...אז חשבתי על זה ואז נקרע הקונדום כל כך הייתי בשוק שזה קרה, חשבתי שבעלי עשה את זה בכוונה...בחיים לא קרה לנו דבר כזה!!!!
אז עוד חודש יגיע השלישי (לפחות זה עוד בן)...ואני ממש ממש לחוצה מזה. עוד לא התחברתי...
נראה איך יהיה...

גם לי יש שני בנים - בן 5 ובן 2 (ביום שבת)

לפעמים אני מרגישה ככה ולפעמים אחרת.
לפעמים ממש בא לי תינוק חמוד ולפעמים אני אומרת שאולי זה עלול לפגוע בשני התינוקות החמודים שמחכים לי בבית.
לפעמים אני חושבת שאולי זה דווקא יהיה להם כיף (the more the merrier).

בקיצור, אני בינתיים מחליטה שלא להחליט

יש לי 2 כרגע בגיל של הקטנה טוב לי שהם רק 2 אבל בהחלט רוצה עוד 2!

אני ממש מבינה אותך...

במצב הדברים כמו שהם היום, יש לי שניים וקשה לי מאוד לראות את עצמי היום עם עוד בייבי...

אבל

אני מניחה שעוד שנה שנתיים המצב קצת יהיה אחרת, ונחשוב אחרת...

אז אני מתכוונת "לנוח" עוד קצת, ואז לעשות "הערכת מצב"...
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

אני מרגישה בדיוק כמוך! בעלי משגע אותי! הוא משתוקק לעוד בייבי! הצילו!!!

טוב אז אני עד לא מזמן הייתי אמא ל-2

[email protected]

img]
פייס: ortal_hori

גמני נדחפת

לי יש את לינוי בת ה-5 ואת ליה שנה וחצי.
אנחנו סגרנו ת'באסטה!
ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה, לה, לה ,לה, לה , לה ,לה......
הבנו... מיצינו.... קיבלנו מאלוהים במתנה 2 בנות מושלמות

גם אצלי הבסטה סגורה יש לי שני בנים מדהים חמסה חמסה שחר יהיה בן שש במרץ ודור חגג שנתיים ...

אני שלמה עם ההחלטה שלי בזה נגמר גם בעלול לא רוצה עוד אחד

אצלי זה בדיוק ככה אומנם רק לא מזמן הפכתי אמא ל2 אבל תמיד ידעתי שאני רוצה שניים
אבל
בעלי רוצה עוד אחד ואני לא יודעת מה לעשותתתת

אני רוצה עוד 2

רק לי יש ארבעה ובכייף הייתי רוצה עוד אחד?

אז אני לגמרי אדחף..
רק המשפט הזה "סגרתי את הבסטה" יכול להכניס אותי לדיכאון..

"וזכני לגדל בנים ובני בנים, חכמים ונבונים,
אוהבי ה', יראי אלוקים.
אנשי אמת זרע קודש, בה' דבקים..
ומאירים את העולם בתורה ומעשים טובים,
ובכל מלאכת עבודת הבורא..."

אני תמיד מחזיקה בדיעה,שעדיף תאומים-ראשונים.
ואם לא- אז בהפרש של שנה האחד מהשני (שניהם עדיין תינוקות ומסתגלים להימצאות האחד של השני בקלות).

כמה אנרגיות צריך להשקיע כדי לארח/להתארח..
כשיש שני-ילדים בבית,הכל יותר קל בעיני,כי הם לא לבד,הם משחקים זה עם זה.

ואם לא- אז עם הילד ה- 3 הכי קל,כי השניים-הראשונים כבר משחקים יחדיו וכל שנותר הוא לטפל בתינוק!

זה הטיעון אצלי שהכי תופס,שעם הילד ה- 3 יהיה הכי קל בע"ה

גם אני אדחף...

יש לי שניים מדהימים
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!

אני היתי בדיוק כמוך אחרי ש-2 ראשונים נולדו אחד אחרי שני
משום מה הרצון לעוד אחד יתעורר אחרי 10 שנים

כך כמו שאמרת...never say never

ואוו תודה על כל התגובות המושקעות!
אין ספק שנהנתי מההריונות שלי ומהלידות (לידות רגילות וקלות 555) נהנתי מחופשת הלידה אבל אין לי את הצורך העז הזה את ההרגשה של הדחף הפנימי הזה לעוד אחד כמו שהיה לי עם הבנים.
זה פשוט נעלם, אני רואה נשים בהריון ואומרת איזה כיף שאני אחרי זה רואה תינוקות בני יומם ואומרת ב"ה אני אחרי זה

הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }

שולי

גם אני רוצה להשתתף בסקר, אפשר?

מרווה, לומר לך את האמת, אני חושבת שאת קצת מגזימה עם העניין של החיים החברתיים של הבת שלך, בלי קשר לזה שיש או אין לה אחים ומה ההפרשים שלהם...

שולי,
תאמיני לי שנעמה הרבה נמצאת לבד והיא נהדרת,יודעת להעסיק את עצמה נהדר,אבל אם הייתי יכולה,הייתי נותנת לה להיפגש כל-היום עם חברים, הלוואי והייתי יכולה "להגזים" בקטע-החברתי כדברייך..(אני רואה איך זה אצל חברות וזה פשוט כייף).

לגבי מיפגשים-חברתיים,אם פעם גלשנו לא.ערב+אמבטיות,היום גג ב-19:00 אני חייבת לחזור הביתה כדי לשחרר את המטפלת,כדי שתמשיך לעבוד (בהשכבת-הילדים

שרון- זאת כבר הפעם השניה שאני נתקלת בכך שרשמת שילדת 5 פעמים.
בפעם הראשונה הייתי בטוחה שהבנתי לא נכון. לא יכול להיות שלא הבנתי נכון בפעם השניה...? את מוכנה לשתף? כי אני לא מכירה את הסיפור הזה שלך...
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!

לא הבנתי מה הקשר למשפחה של השכנים שלך?
לפי מה שאת מספרת, חוסר חיי חברה זה לא הדבר היחיד שחסר שם...
והילד לא צורח בגלל שהוא לא הולך כל יום לחברים אחרי הגן...
זה ברור שכל אחד משקיע במשהו יותר ובמשהו פחות.
אנחנו מנהלים דיון, חלילה לא לחלוק על אורח החיים שלך והדברים שאת דוגלת בהם.
פשוט מהרבה מאוד שירשורים נשמע (לי בכל מקרה) שללכת לחברים זה מרכז החיים של הבת שלך...
תגידי, כמה חברים יש לה?
כמה חברים ילדה בת שנתיים וקצת צריכה? 2, גג 3
יותר מזה, זה כבר טו מאצ׳, לטעמי.
ללכת כל יום או כמעט כל יום להתארח אצל אנשים, לקחת בייביסיטר לקטנה רק בשביל שהגדולה תלך לחברה ביקור שגרתי, לשווק את עצמך בשביל שלבת שלך תהיה עוד חברה נוספת, זו ממש לא הדרך להקנות לבת שלך מימנות חברתית, אלא להפך.
זה כבר מאבד את המטרה הראשונית של ללמוד ליצור קשרים. ברגע שאת מגישה לה את החברים על מגש של כסף (בצורה של התחנפות להורים כדי ש״הילד״ ירצה להזמין אותה), את מונעת ממנה את המיומנות החשובה של ליצור ולתחזר קשר בזכות עצמה.
בזכות מה שהיא.
לא בזכות אמא שלה.
אולי היא לא תלך לחבר/ה כל יום. אולי זה יהיה פעם בשבועיים. אבל היא תלך כי היא רוצה וכי הילד רוצה. לא כי ההורים רוצים.
זו לא הדרך ללמד קשרים חברתיים.
בעצם זו לא הדרך ללמד שום דבר. הלמידה של הילדים באה מתוך דוגמא אישית של ההורים.
את מעידה על עצמך שאת חברותית.
אז כנראה באים אליכם הרבה חברים, אתם מתארחים אצל אנשים (באמיתי, לא מלאכותי), אתם הולכים למפגשים חברתיים, מנהלים שיחות עם אנשים בטלפון, מתחילים שיחה עם מכר שפגשתם ברחוב. מזה הילדים לומדים.
לא אומרת שצריך לסגור את הילד בבית, אבל גם לא ללכת לקיצוניות הנגדית.
תחשבי כמה דברים את יכולה לעשות לבד עם נעמה במקום מפגש או שניים (או שלושה) עם חברים.
לילדים הרבה יותר כיף לפעמים סתם להיות עם אמא בבית, במקום המוכר הנוח והבטוח בעולם, ולא להיות במצב תמידי בלחץ הזה של חברתיעת, בתים של אחרים, ילדים שצריך להתחשב בהם, משחקי כוחות, חוקים של בית זר, להתנהג לא הכי בטביות, לחלוק דברים, לראות את אמא מתעסקת בילד אחר...
כשזה בא במינון נכון - זה שיעור לחיים.
כשמגזימים עם הכמות - זה כבר לא.

__________________________________________________________________

מילנוש אהובתי

אמלה שרון לא ידעתי

[email protected]

img]
פייס: ortal_hori

שרון אני בשוק
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!

שרון

שרון

זה רק הולך ומעשה קל יותר, אז מבחינתי כמה שיותר.
הם משחקים יחד כל כך יפה, עוזרים אחד לשני כך שלעיתים כשנשאר איתי אחד מהם בבית, מהשעמום אני שומעת אותו יותר מאשר כששלושתם יחד בבית
מומלץ

שרוני ..

[
[

תודה בנות

שרון

שרון

הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }

אני מרגישה בדיוק כמוך

את כותבת בדיוק את מה שאני מרגישה פלפלת
היום דיברתי על זה עם בעלי...ולמרות שהוא מרגיש כמוני, קבענו לדבר שוב בעוד 3 שנים ולראות סופית אם אנחנו באותה עמדה או שיש מקום לשלישית

שולי,
לזה בדיוק התכוונתי,שעם הילד ה- 3 זה יותר קל,כי השניים-הראשונים כבר מחוברים זה לזה..וכך גם כתבו כאן עוד אימהות.

מאוד חבל לי,שהוצאת את הדברים שלי מהקשרם..

כתבתי,שהלוואי והייתי "מגזימה"..ואני כותבת זאת מבלי להתבייש, הלוואי והייתי מגזימה והיתה לי שכנה-צמודה עם ילדים בגילאי-בנותיי..
אני רואה חברה שלי ששלושת ילדיה ושל השכנה-הצמודה באותם-הגילאים והם ניפגשים ברמה-היומיומית ועד כמה קשרי-עומק שכאלו תורמים להם,בעיקר מול יצירת קשרים חדשים..

אז כן,לצערי,אני לא-מגזימה..

קודם כל אני ממש מזדהה עם מה ששולי כתבה ועם מה שאורטל כתבה. מצד אחד האמא יותר מנוסה באמת ויותר קל לשלב את הילד במשפחה. מצד שני המעבר למשפחה עם שלשה ילדים היה לנו הרבה יותר קשה מאשר להפוך למשפחה עם שניים. אולי כי ההפרש בין טל לאיתן הוא יחסית קטן. אני בעצם מגדלת 2 תינוקות ביחד כשלכל אחד מהם צרכים משלו.

באשר לתחושה שלך שאת שבעה מילדים - לי זה קרה אחרי ההריון הראשון. היה לי ברור שיהיו לי עוד ילדים אבל מבחינת התחושה שלי - לא היה לי חשק לשום הריון או לידה או עוד ילד. ובגלל זה יש שנתיים וחצי בין שחר לטל. לקח לי זמן עד שהתחלתי להרגיש שבא לי להרחיב.

בעייני 2 ילדים זה כ"כ מעט. אני מסתכלת על המשפחה שלי - יש לי 5 אחים - ומפגשים משפחתיים זה אחד הדברים הכיפים והשמחים עלי אדמות! אני כל הזמן חושבת כמה ההורים שלי מתמלאים נחת ברגעים כאלה! גם אני רוצה! גם אני רוצה בית מלא נכדים בחגים! אז 6 ילדים זה מרגיש לי מטורף. לא יודעת איך הם עשו את זה. אבל מצד שני שניים זה ממש מעט.
הבן שלך עוד קטן. כמה שמרגיש לך שהוא גדל הוא עדיין קטן. גיל שנתיים זה ממש בייבי עדיין. חכי עוד שנה אפילו שנתיים אפילו שלש. לדעתי התחושה תבוא לך פתאום. ואולי אפילו תחליטי שאת עושה עוד שניים רצופים כדי שיגדלו יחד כמו הגדולים. א"א לדעת. כמובן גם הגיל שלך משחק תפקיד. אבל... לאחותי יש 2 ילדים. בני 10 ו8 והם משגעים את אחותי שהם רוצים עוד אח. אין להם סיכוי להצליח לשכנע אבל זה מצביע על משהו. לא יודעת. כאילו, חסר. ומהבחינה הזו יש הבדל גדול בין 2 ל3.
אני אומרת - זרמי עם החיים

חחחח
אני לא בקטגוריה יש לי -3 בנים
האמת שכבר המחשבות וסדר העדיפויות שלי השתנו אבל עדיין מבצבצת לה המחשבת על נסיכה...

תפסיקו לעשות לי חשק לילד שלישי

אני אומרת 3 זה מקסימום.לא צריך יותר...אין מקום באוטו
ומיניוואן לא באג'נדה שלנו...

לכל מי שרמזה שמדגדג לי לעוד אחת או אחת ממש לא

הילדים הם גשר אל עצמנו, שנתן לנו הזמן.
שלום חנוך { מתוך השיר "על פני האדמה" }

אויש שכחתי מהסקר הזה

גם לי יש שני ילדים והשלישי בדרך...
אני רק יכולה להגיד לך שבכל פעם שהיתה התלבטות אם רוצים עוד ילד חשבתי על עוד כמה שנים טובות, כשאנחנו נהיה מבוגרים והילדים יגדלו, איזה כיף זה משפחה גדולה. לי יש עוד 3 אחיות וזה המודל שלי, אמנם לא נראה לי שיהיו לי 4 ילדים (קשה מבחינה כלכלית) אבל בהחלט לא הייתי מסתפקת בשניים...