אני רק מדמיינת מה עובר על האמהות בדרום ואוזל לי הדם מהגוף
גרתי כל החיים בצפון ועברתי את הכל מקטיושות ענבי זעם ועד מלחמת לבנון השנייה
אנחנו גרים ליד בסיס צבאי של חיל האוויר וכל כמה זמן ממריאים מטוסים ממש נמוך מעל הבית
אז מצד אחד אני מתפללת שיחזרו בשלום ויראו לכמה מחבלים עולם שכולו פרחים מלמטה
ומצד שני תותי שלי מתעורר מזה ואני מפחדת שתיווצר לו התניה שהוא שומע מטוס ונבהל
לילות שקטים לכולנו במהרה אמן!!!