שרון

סיפור קצר: אחי צעיר ממני ב-10 שנים. אני זוכרת את אמא שלי עם אותם חרדות. הוא בן יחיד אחרי שתי בנות. היא הסתובבה סביב הזנב של עצמה כמה שנים טובות.
זה התחיל ב - "לא יהיה צבא כשהוא יגיע לגיל גיוס"
"ניסע לחו"ל"
"נדבר עם X ו - Y שיהיה קרוב"
בסוף, אח שלי בחר בלימודים במכינה צבאית עם תפקיד ייעודי.
צריך לקוות לטוב, להאמין שאולי פעם לא נצטרך צבא וגיוס יהיה סוג של התנדבות ולא חובה, ושיהיה שלום





עד אז - נשמור עליהם קרוב קרוב




