היי לכולן,
אני בת 31 מת"א. נשואה לגבר מקסים במשך חודש (ושלושה ימים) וצפוי לנו PGD כתוצאה מבעיה גנטית עם 50% סיכוי לחזור אצל הילד. בעלי הודיע שהוא לא מוכן לילד עם המחלה הזו בגלל מה שהוא עבר כל חייו, ואני לא מוכנה ללכת "אללה באב אללה", עם הריון ספונטני שייתכן ונצטרך להפיל.
לתושבות הדרום שבינינו - תהיו חזקות. שולחת חיבוקים חמים

שיבוא כבר שקט באמת...
לאלה מבינינו שנמצאות בתהליך, לוקחות את התרופות, עצבניות מההורמונים, כאובות, דואגות ומייחלות:






ושעד מהרה תזכו ל-

וגם ל-

שלכן בהמון אהבה והערכה,
שטיחפודית... בקרוב אמא גאה לגור שטיחפודים מושלם והיפראקטיבי שיעשה בתוך הבטן תנועות של אופניים במקום בעיטות. :-)