בוקר טוב... - הריון ולידה

אני גם דור שלישי לניצולי שואה . רציתי מאוד לנסוע כשהייתי בתיכון ןלא התאפשר להורים שלי כלכלית

ניסית לשאול את מיכל (הילדה הסופר מחוננת - כל הכבוד

קודם כל כל הכבוד למחוננת

אני נסעתי לפולין בתיכון...

השאלה האם לנסוע או לא לנסוע בגילאים הללו לפעמים נובעת מסיבות חברתיות... וזה משהו שאת צריכה לברר
מספיק שבאותה שנה "המקובלים" מחליטים לא לצאת, וכבר 3/4 שכבה לא מעוניינת
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

אני נסעתי לפולין בכיתה יא' עם המשלחת ואני רוצה להגיד לך שזו חוויה מדהימה
ואני ממליצה בחום רב.
אשמח לדבר עם מיכל אם היא תרצה,
אבל בגדול,
זו חוויה שפותחת עיניים.
תמיד שומעים שואה שואה ולא ממש מבינים מה זה.
כשאת ניצבת בתוך המשרפות (שעל הקירות שלהם יש שריטות שנעשו ע"י הנשרפים יהי זכרם ברוך), ותלמידים מבצעים טקס עם דגלים של ישראל ועם ההמנון, שום דבר שמישהו יכול לספר לך לא יכול להשתוות לעוצמה של זה.
כשאת רואה את הביתנים שמלאים במזוודות אמיתיות, בשיער, במשקפיים, ובעוד חפצים,
כשאת ניצבת בהר האפר העצום,
כשאת עומדת בקור מקפיא עטופה במעיל וכפפות ומנסה לחשוב איך זה להסתובב ללא בגדים בקור כזה,
כשאת חווה את כל אלה את מתחילה לקלוט את גודלו של הרוע שטמון בבני אדם.
שום שיעור עיוני לא ילמד אותך את זה בצורה כזו.
אני חושבת שזה שיעור חשוב מאוד במיוחד בגיל הזה,
לדעת ולזכור.

היום כשאני אמא אני חושבת הרבה על הטירוף הזה, המראות ההם, על חוסר האונים,
על סבתא שלי שנאלצה ללדת במחנה ריכוז רק כדי שהתינוקת שלה תמות מטיפוס ביחד עם בעלה. על אמהות שנקרעו מילדיהן, על התעללויות חסרות רחמים, על ילדים קטנים שנשארו לבד, על סבא שלי שהצליח לברוח ושוטט שנתיים בשלג ילד בן 10 שאכל ציפורים מתות כדי לשרוד.
אבל סבתא שלי עלתה לארץ, התחתנה עם סבא שלי שגם עלה לארץ וכך אני יכולתי להגיע לעולם.
סבתא שלי מעולם לא התגברה על השואה (איך אפשר להתגבר אני לא יודעת)
היא נפטרה בגיל צעיר, במיטה חמה.
בזכות זה שהיא שרדה והמשיכה את השושלת אני כאן.
ואם למיכל יש שורשים מהשואה על אחת כמה וכמה שהיא צריכה לנסוע.
זו דעתי.
[

[
[

אני חושבת, שאיך שבכלל במדינה מעבירים את הנושא זה לא נכון ושגוי.
מסעות לפולין ("בשביל להמחיש להם") לילדים עם נפש בלתי יציבה (גיל ההתבגרות) באופן גורף זה ממש לא טוב, בטח לא ב"תיווך הנכון" שעושה הבית ספר.
יש ילדים שבין כה וכה זה נכנס באוזן אחת ויוצא מהשניה, להם זה לא יפריע בחיים.
ילדים שהם לא טוטאלים, לא יפריע להם, ילדים שהם בולעים ומקיאים כמו כל חומר לימוד- גם לא יפריע להם. ילדים שיקבלו את המידע רק על פני השטח- גם לא יפריע להם.
הם גם ירקו מסטיק על הדשא ועל היער המאוד מעויר(!) וכולנו יודעים שצמחים גדלים מזבל אורגני.
יש ילדים שלא כשירים לזה ומוצאים את עצמם נאנסים לקבל טראומות שלא שייכות להם.
אני ממש נפגעתי מלימודי השואה. בגלל ציטוט המורה" אנחנו אף פעם לא נבין מה עברו שם, אבל בואו ננסה" ובכוח כל הזמן להמחיש ולהמחיש ולהמחיש! ניסיתי. אחלה. מה עכשיו? לחיות עם זה לנצח? הנאצים עושים מסיבה בקבר-עוד אחת לאוסף.
ושמעתי הרבה (יוצאי שואה) אומרים שהגישה לא נכונה.
"יום הזכרון לשואה ותקומה" זוכרים את השואה ואת התקומה, מישהו חשב
על רעיון גאוני לקום על הרגליים- זה נשכח! רואים את האירוניה במשפט? שגם את התקומה צריך לזכור כבר...
המצור על סטלינגרד - מישהו מנסה להמחיש לילדים את טעם של מרק חגורה עם
בשר עוברים? לא. אם רוצים מוצאים את המידע הזה.
אבל הדגש שם- והזכרון!!!!!!!!!!!!!!!! הוא בניצחון ובגבורה. ופה בישראל לא עושים את זה. ואני גם יודעת למה- כי רק פולנים יודעים לסבול בשקט.
אבל מה לעשות שישראל זה לא רק פולנים? הם לא צריכים להעביר הלאה
דברים שלא צריך. איזה ניצול שואה רוצה שיצלקו גם את כל הצאצאים שלו? הוא רק רוצה זכרון ונצחון ודור שני חש גם את הנקמה(לא לסוע ללמוד בגרמניה וכ'ו). ותהליך הלמידה בבתי הספר ממש לא עושה את זה.

אז הרצון של כולם שחושבים שזה חשוב- באמת חשוב, אבל לא מבית הספר.
מבית הספר ממש לא תקבלו את זה.

אז הייתי מאוד מאוד מכבדת את הדיעה של מיכל.
ויש לי שתי תאוריות- או שהיא באמת לא מוכנה לשמוע על פרטי פרטים של מכונת ההרג (וכמו שאמרתי-בצדק)
או שהיא חושבת שזה בזבוז זמן וערסים של השכבה וכ'ו... (וזה רק עוד יותר
ממחיש מה הולך במסעות פולין האלה, מה הבית ספר מאפשר שיקרה)

מיצי אני אגיד לך למה כן חשוב להבין גם את גודל הזוועה
בעיקר במציאות שלנו שאת שומעת אנשים מוכנים לוותר כל כך בקלות על הארץ הזו ועל מה שהאבות שלנו עברו כדי להגיע לכאן ולשרוד כאן, ואת יודעת למה? כי אין להם מושג מהו רוע אמיתי. הם פה בחממה ולא יודעים מזה לפחד להסתובב עם כיפה בחוץ (בצרפת למשל גם היום) מזה לשנות את שם המשפחה ולא לספר אפילו לילדים שלך שהם יהודים (מה שקורה גם עכשיו ברוסיה). והכי חשוב שאלו שעוללו את הזוועות לא היו אנשים מוזרים, פשוטים חסרי השכלה או בורים הם היו בשיא הקדמה.

אז לא אין עניין לשבור נפשות שבריריות אבל יש עניין שהם יבינו שהעולם הוא לאוו דווקא טוב כמו שהם גדלו לחשוב שהוא ואם לא נדאג לעצמנו העולם לא יעשה את זה בשבילנו.

מהנסיון שלי-
אין בפולין מראות או ריחות יותר קשים ומזעזעים ממה שיש ביד ושם.
מה שכן יש זה חוויה ואינטנסיביות.
אני נסעתי בקייץ. אושוויץ נראה כמו כפר נופש מוריק. בדיוק הסירו את גדרות התייל לצורך חידוש, אז בכלל...
אבל למדנו המון והחוויה הייתה מאוד עוצמתית.
נסעתי במשלחת פרטית של האולפנה שלי אז אני לא יודעת איך זה בדרך כלל,
אבל אחד הדברים שאני הכי זוכרת זה את הטקסים שאנחנו היינו צריכות להכין- כל יום קבוצה אחרת מכינה טקס במקום כלשהו. אנחנו עשינו בכיכר המשלוחים וזה משהו שנצרב בתודעה.

עד שנסעתי לפולין הייתה עסוקה כל יום שואה בנסיונות לזעזע את עצמי. מאז זה פסק לחלוטין. הבנתי שאפשר לזכור, להנציח, לכבד.
ודבר אחרון- חווית התקומה הייתה מאוד נוכחת שם לכל אורך הדרך.
זהו. אין פואנטה לתגובה הזאת. סורי. נסחפתי...

מיכל

ועוד דבר אחד קטן
אם נשמיט מתוכנית הלימוד תכנים בגלל שיהיו ילדים שיזלזלו
לא נלמד אותם כלום שום חלק בהיסטוריה. נכון יש ילדים שלא למדו לכבד
להקשיב ולהפנים את החומר אבל זה לא מוריד מאיתנו כסוכני החיברות של שלהם
את התפקיד ללמד אותם ולנסות להפנים בהם את החומר ואת החשיבות שלו, זה רק גורם לנו להיות יותר יצירתיים ולהתאמץ יותר

אני מודה לכל אחת ואחת מכן על התגובות. ממש מרגש, ונורא חשוב לי לקרוא עוד דעות, וכמה שיותר.
ההתלבטויות שלי כאמא (שמעולם לא נסעה לפולין או למקום אחר, וזכר השואה בתודעתה בנוי על היותה דור 3, ודור ה - 2 שהם הוריה עדיין נזקק עד היום לשירותי "עמך" כדי לגבור על הטראומות משם, כולל ניסויי מנגלה ימ"ש.) נידונות בערך, ברווח הצר שבין דבריה של זהר (תודה זהר! מעומק הלב

welcome to the club

אנחנו כבר שילמנו..לשמחתי שיראל כן רוצה לנסוע
היתה לכם אסיפה בנושא? עם מדריך של המסע הזה? אם לא, שיהיה לכם (לדעתי זה חייב להיות) - תלכו ביחד ושהיא כן תחשוב על זה

זה לא רק המסע..יש להם הכנות לזה, יש כמובן יד ושם, יש פגישות עם ניצולי שואה, יש טיול ליומים לאיזה מקום , יש פסיכולוגים וכו..(לא שבמקרה שלך צריך חחחחחחח )
לדעתי זה מאוד מאוד חשוב !!!! אכן המסע לא קל, גיסתי עשתה אותו לפני שנתים עם הכיתה שלה (היא מורה)..היא עוד אז התחילה לחפור שזה משהו שהוא MUST ...
וכמו שאמר הנציג של המסע אצלינו בפגישה..משהו שעשה לכולנו צמרמורת...
"יש הרבה מקומות בעולם שילדים ללא נעלים...אבל זהו המקום היחידי בעולם..שהנעלים בלי ילדים"....

מאסטר בפיזיק? יאבלה

[email protected]

img]
פייס: ortal_hori

דווקא אצלי, מה שהכי מניע אותי כן לתת לה לנסוע...זה כדי שהיא תראה בעיניין ותבין..לא אוהבים אותנו בכל העולם, שונאים אותנו ורוצים להשמיד אותנו..זה היה אחד מניסיונות ..לא הכל וורוד כמו שהיא רואה את זה עכשיו. וכדי לשרוד ולא להגיע למצב הזה, צריך ללמוד, לעבוד, להילחם בשיניים בשביל המדינה הזאת....כי פשוט אין מקום אחר בשבילנו

תודה...

עבודת מאסטר באסטרו פיזיקה?? היא ממש ה"שלדון|/ראג'" (big bang theory)' הבאה

כל הכבוד לגאונה!! בהצלחה
אני באמת לא יודעת מה הייתי ממליצה, בגלל שלדעתי היא יותר חכמה ממני יש מצב שהייתי נותנת לה להחליט לבד

תודה בנות

אני הייתי מוחקת את ההודעה של המטוממת הזאתי

[email protected]

img]
פייס: ortal_hori

שרוני
אין לנו עדיין תאריך...זה סוף פברואר-תחילת מרץ...תלוי מהתארגנות של החברה שמוציאה את המשלחות. באותו מועד אמורים לצאת כמה משלחות, לאחר תיאום בין כולם נקבל תאריך.
אני לא חושבת שאת צריכה ללחוץ אליהו...מה שכן, אולי מחשפי אותה קצת ליותר מידע לגבי משלחת..אם יהיה מפגש- תלכו..מה כבר יכול להיות, אולי זה יעזור לה להחליט..או לכאן או לכאן...

השאלה הכי חשובה כאן היא למה?
מה הסיבה שלה לא לצאת?

ללחוץ בטח שלא, מדובר פה על ילדה חכמה גאונה שבטח לא סתם לא רוצה לנסוע.

מה היא אומרת?

[

[
[

תודה

מאמי, הם כבר בגיל שאין לך מה לשכנע.

אם היא סגורה על עצמה - היא לא תיסע ויהי מה........

[email protected]

img]
פייס: ortal_hori

אם היא חננת-על אז לדבר לראש שלה אולי יעזור.
אפילו לא בקטע של לשכנע אלא לוודא שהיהא חשבה על
הכל ובדקה כמו שצריך את הסיבות שלה..
כי ערסים זה מבאס אין ספק, אבל החוויה היא אדירה
והערסים הופכים להיות "בטל בשישים" בעיניי.

טוב הבנת כבר שאני בעד, אה??
[
[