איך אצלכן- האם לאיים זה מספיק ? - הריון ולידה

מוכר..
ולפעמים אנחנו גם הולכים, מהגינה, מחברים.
אם זה בלתי אפשרי ללכת ממש, אנחנו יוצאים החוצה, מישהו מאיתנו יוצא החוצה איתו.
אצל סבא וסבתא זה בלתי אפשרי כמעט כי אמא שלי בטח תתחיל לרחם עליו ולבכות ביחד איתו או לשכנע אותי לטובתו..

"וזכני לגדל בנים ובני בנים, חכמים ונבונים,
אוהבי ה', יראי אלוקים.
אנשי אמת זרע קודש, בה' דבקים..
ומאירים את העולם בתורה ומעשים טובים,
ובכל מלאכת עבודת הבורא..."

יש סיכוי שהוא עושה את זה כי הוא רוצה את תשומת ליבך?
יכול להיות שכאשר יש דודים/ות סבים/תות בשטח את פחות מ****ה לו תשומת לב?
ואם הוא מדבר לא יפה / מתנהג לא יפה אז את מתייחסת אליו יותר?...
תנסי להבין מאיפה ההתנהגות הזו נובעת
אם למשל מהסיבות שלמעלה - ברגע שהוא מתנהג ככה ישר תתני לו תשומת לב, (לפני שזה מתפתח) תשבי תסבירי לו בהמון המון סבלנות שכרגע את מדברת עם סבא/תא ומה הוא צריך, ואיך את יכולה לעזור לו באותו הרגע? למשל אם הוא רעב, תבקש ממישהו אחר. אם משעמם לו - תשחק בזה ובזה וכדומה.

ואם זה לא נגמר אל תאיימי 3 פעמים - פעם אחת וזהו!
וגם לא בתור עונש או איום אלא בהסבר קצר, פשוט וקולע: ההתנהגות שלך לא נעימה לנוכחים ולכן אנחנו נלך הביתה שם אתה מתנהג יפה. אחרי פעם אחת שזה לא עוזר לקום וללכת.
ואם לא בא לך לקום וללכת אל תאיימי.. הכי פשוט.
אני אומרת לך מניסיון - ברגע שהוא מתחיל לעשות בעיות - מיד כל תשומת הלב שלך אליו, בנחת בנעימות - הוא יפסיק עם זה בצ'יק!
[

מסכימה עם הדס.

אני מאיימת פעם אחת - ומבצעת.

תקפידי שאחיו האחרים לא ייפגעו מההתנהגות שלו. הוא היחיד שצריך להיענש....
[email protected]

img]
פייס: ortal_hori

ממי,
עשית בשכל לפי דעתי.
ככה בדיוק אני הייתי נוהגת!! אסור רק לאיים בלי לבצע - הם לומדים לזהות את זה כחולשה ומנצלים את זה
אבל תשתדלי לא לצעוק עליו פשוט ללכת באדישות וזהו. לא לעשות מזה סיפור. להגיד, אני מבינה שקשה לך להיות פה להותנהג יפה אז אנחנו הולכים עכשיו. בלי כעס

רציתי להוסיף - אם את מאיימת יותר מפעם אחת - לא רק שזה משדר חוסר החלטיות ועקביות אלא גם מביא לך יותר ויותר את העצבים....בדוק

[email protected]

img]
פייס: ortal_hori

נשמע כאילו אני כתבתי את זה לפני חצי שנה.
היה לשחר תקופה כזו של חוצפה לאנשים הקרובים. להורים שלי למשל, אחותי הבנות שלה וכו'.

אני דוקא חושבת שלאיים פעם אחת זה יותר מידי נחרץ. צריך לתת להם הזדמנות "לחזור בתשובה". פעם אחת מזהירה ומזכירה לו שאם ימשיך התנהגות נאלץ ללכת הביתה ופעם שניה אם ממשיך מתקפלת והולכת. גם לנו יצא הרבה פעמים ללכת מההוריםש לי או סתם מגן שעשועים בגלל התנהגויות כאלה או אחרות.
לדעתי פעלת בצורה הכי חינוכית שיכולה להיות. העברת מסר חד וברור שאת מגנה כל חוצפה ושומרת על כבוד אותם האנשים. רק דבר אחד - לעשות את כל זה בנחת ולא בעצבים. וזו משימה קשה

אם איימת שתלכו- אל תחכי לפעם השלישית. בפעם הראשונה תשלפי אותו.

אם לא בא לך ללכת האיום צריך להיות שונה.
כמה פעמים הספיקו לאורי להבין שלא מאיימים סתם.
ואין מה לעשות זה קורע את הלב לפעמים לעמוד במילה שלי,
אבל אני חושבת על המכלול ומבינה שזה שיעור שהוא לומד.
מילה זו מילה.
אני עדיין יכולה להבין את הכאב שלו, להבין ש"הוא לא התכוון",זה בסדר.
בד בבד להבהיר לו שלמעשים שלו יש תוצאות. ויש לו בחירה כל הזמן.

הם בודקים אותנו כל הזמן.
הם יבדקו כל הזמן.

אני רוצה להוסיף לגבי ה"לאבד את זה"- קודם כל אני ממש מבינה אותך,
ואני רוצה לנסות לתת שיטה איך לא להגיע למקום הזה כי הוא נורא מפחיד בעיניי.
הייתי בסיטואציות לפעמים שהתחשק לי לטלטל ולנער ולצרוח.
אבל זה גורם לי להיזכר בעצמי בתור ילדה ובאמא שלי שהיתה מסוגלת לצרוח על דברים פעוטים. אני נזכרת בטירוף שהיא הייתה מסוגלת להיכנס אליו.
ואז זה עובר לי.
זה מרוקן אותי.
תמצאי את מה שירוקן אותך וכשאת מרגישה שאת עולה בטורים תשלפי לעצמך את התמונה הזו שתרוקן אותך. כי 3 ילדים לוחצים על הרבה נקודות, ומייצרים המון מצבי לחץ.
תעצרי לרגע ותורידי לעצמך את לחץ הדם.
זה נורא קל לאבד את זה וזה נורא קשה לעצור.
אבל זה מה שאנחנו מנסות ללמד את הילדים שלנו נכון?
נכון אנחנו אומרות לא להרביץ ולא לצעוק? נכון אנחנו מצפות שישלטו בעצמם?
[

[
[

צודקות ..
אני בד"כ יותר אמפטית, סבלנית .. שתבינו 10 ימים אני לבד איתם בבית עם האזעקות המחורבנות האלה

זוהר - אני כל כך אוהבת את התשובות שלך. תמיד אני לומדת ממך משהו חדש

תמר- תודה איזה כיף לשמוע..

[
[

צטרפת לתמר

[email protected]

img]
פייס: ortal_hori

מוכרחה להזדהות פה עם רגשי האשמה שמלווים אותנו...
והתסכול של שנייה לפני שנותנים סטירה, אבל במקום זה - צורחים!
נו - ומה יצא??? כלום!!!
אין ספק שכל יום הוא עבודה מחדש,
וכמו שאמא שלי אומרת:
" בסוף תמיד נהיה אשמות בהכול "

אני צועקת על אלמוג ומאיימת באיומים "חינוכיים" כמו: יש ילדים שאין להם כל כך הרבה צעצועים כמו שלך יש. אתה רוצה שאני אאסוף את הצעצועים שלך ואלך
לתת להם?

אני מודה שיש איום עצבני יותר שנפלט לי וזה שאני לא אעשה לו יומולדת אם
הוא יתנהג לא יפה או יעשה משהו שאני לא מרשה. זה בדרך כלל עובד וממש לא אכפת לי אם אסור להגיד את זה או לא. כל עוד זה עובד מבחינתי זה קביל!

זה יעבוד גם אם תאיימי לתת לו מכות. גם קביל מבחינתך??
לאיים ביום הולדת נראה לי מוגזם...
זה איום אמיתי? באמת לא תעשי לו יום הולדת אם הוא לא יתנהג יפה?
כי ילדים לומדים מהר מאוד אם האיום אמיתי או לא...

[

[
[