שאלה אישית.. - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • נניח וקיבלתן החלטה מסויימת בחיים, שהחשיבות שלה לא ממש גדולה, אבל יש חשיבות..
    ואחרי שקיבלתן את ההחלטה, נניח אחרי שבועיים - שלושה התחלתן להרגיש חרטות על שהחלטתן ככה ולא אחרת, וזה מתחיל לשבת על המצפון, וקצת מצער וחבל על הפיספוס, אבל אין אפשרות לשנות את ההחלטה, לפחות לא בטווח של השנתיים שלוש הקרובות.

    מה הייתן עושות עם רגשות האשם על ההחלטה ה'שגויה' כביכול?

    המצפון שלי מעצבן אותי


10 תגובות
עמוד 1
  • אם אין ברירה ומה לעשות כדי לשנות
    אז כמו שאני מכירה את עצמי
    בוכה , חופרת למי שרק אפשר , מתעצבנת , חושבת על זה בלי הרף ומתפללת שמשהו יקרה ואצליח לשנות ...
    כמובן שזאת הגישה הלא טובה
    אבל זה מה שאני הייתי עושה מהיכרות עם עצמי - דוגרי
    הלוואי והייתי יכולה להיות קלילה ולהחליק או לבלוע את הצפרדע בתקופה הזו


  • אם המצב לא יכול להשתנות בינתיים,
    כמו שאני מכירה את עצמי
    הייתי מחליקה ומרגיעה את עצמי שהכל לטובה
    ומה הבאסה תעזור לי בעצם.
    זה סתם לא הכרחי ולא יצא מזה כלום
    סתם דמעות שווא ומחשבות מיותרות

  • בודקת את היתרונות שגרמו לי להחליט לכיון של אותה החלטה ולנסות להשתכנע שכן צדקתי למרות המצפון
  • אודליה,

    אני בעיקרון כמו מיכל
  • תלוי על מה מדובר.. אבל אם הטעות נעשתה ואין מה לעשות
    אני מניחה שהייתי משתדלת להמשיך הלאה ולחיות עם ההחלטה בשלום
    כי הרי את הגלגל אי אפשר להחזיר אחורה
    [/center]
  • אני מלכת החרטות (חרטות לא חאאאאארטות חח)
    אבל זה הכי לא בריא שיש.
    עדיף להגיד זו הייתה ההחלטה שלי, אני קיבלתי אותה בשפיות מלאה ובחשיבה ושקילה של כל הצדדים וכנראה שאם זה מה שבחרתי לעשות זה מה שהיה צריך לקרות..
    אלא אם כן אפשר לשנות ואז לעשות הכל על מנות לשנות
  • תודה בנות.....אתן צודקות...... חוץ ממיכל את ממש לא עזרת


  • קודם כל בודקת כמובן אם יש אפשרות לשנות, אפילו אם השינוי כרוך בתשלום, אם זו החלטה מהותית שיושבת לי על המצפון הייתי משלמת........
    במידה ואין אפשרות כזאת, הייתי אומרת לעצמי למשך כל השנתיים האלו שהכל זה מלמעלה, וכנראה שזה מה שהייתי צריכה להחליט, ומוצאת בכח את הטוב גם בהחלטה הלא מוצלחת שלקחתי.......
  • שאלת מה היינו עושות ..
    עניתי מה הייתי עושה חחחח
    כתבתי שזאת לא גישה טובה ...

    הלוואי והייתי יכולה אחרת .

    אם היית מבקשת עידוד או תמיכה הייית מקבלת ממני את מה שכולן כתבו
    אבל בפועל - אני לא יכולה ליישם את זה על עצמי


  • כמו שכתבו... תעצמי את היתרונות שהיו נכונים בעת קבלת ההחלטה וחושבת על כך שזה הכי הרבה שנתיים שלוש ובמדינתנו יש הרבה אקשן אז זה עובר מהר וזמני.. אז הרבה כוח וחיוך כי אין הרבה ברירות זה כנראה מה שנועד להיות בהצלחה
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה