אצלי אין שינוי. - הריון ולידה

איך הלימודים..?
איך זה לגור בצפת?
זוכרת שכתבת כאן פעם דיי מזמן שאת לא מרוצה מהקשר בניכם
ויש דברים לשפר?
יכול להיות שהסידור הזה שהוא לא צריך להתמודד עם הבעיות
מעכבת את המעבר שלו לצפת על כל המשתמע על כך?

הלימודים נעשים קשים יותר. אני נדרשת גם בבית ללמוד כל יום כדי לעמוד בקצב ורוב הזמן אני עסוקה בטיפול בבר, ורק ב-20:00 בערך אני מתפנה לעצמי. מי יכול להתרכז בשעות כאלה אחרי יום עמוס בלי שנ"צ??

אווווווף הגברים האלא והאיזי שלהם!!!!!
לא יודעת אם הייתי מתווכחת איתו אבל הייתי מנסה בכמה שיותר רגוע בלי הסערת רוחות מידי לנסות להבין למה הוא מושך עם זה..לפתוח את הקלפים על השולחן.
אולי לפחות זה יפתח קצת עיניים שלו על כמה קשה לך לבד ושזה הכל בשבילכם בשביל העתיד שלכם ושהתחתנתם כדי לתמוך אחד בשני ולא לחיות בנפרד בעולמות נפרדים.

מקווה שהכל יסתדר בהקדם

הוא אומר שהוא שולח קו"ח כל יום. בואי נגיד שאני משוכנעת שאם אני הייתי במקומו כבר הייתי מוצאת. מי שמוכוון מטרה באמת מגיע לאן שהוא רוצה. הוא חושב שהוא מאוד משתדל למצוא אבל יש לו בעיית גישה, במקום לחשוב מה עוד אפשר לעשות כדי לקדם את זה הוא חושב מה הוא כבר עשה ומרגיש שהוא עשה מספיק. מעניין שמאז ספטמבר עדיין אין תוצאות.

אגיד לך את האמת למצוא עבודה בשוק החופשי היום זה לא עיניין קל.
כמובן אצל בעלי מקצוע זה יותר פשוט..אבל עדין... זה לא פקניק
יכול להיות שיש הצעות מטפטפות אבל עם תנאים שלא נראים לו.
עדין קשה לי להבין איך החיים רחוק מכן איכשהו משתווים לתנאים בעבודה.

קרן קחי אותו לשיחה
זה הזוי
האישה והבת שלו נמצאות רחוק
בעיר חדשה
ואת בלימודים קשים, מגשימה את החלום שלך
והוא לוקח את זה באיזי כאילו עברתן לעיר במרחק סמוכה
את חייבת לנער אותו
מה שלא תהיה הסיבה
די! זה לא הוגן כלפייךכמה אפשר
אנחנו כבר בדצמבר עוד מעט מסתיים סמסטר ראשון
הרי את במקומו היית מחפשת עבודה ולא נחה עד שהיית מוצאת
כדי להיות איתו ועם בר..
פשוט תדברי איתו שיחה רצינית
צריך ניעור פה
כל יום כזה רק מזיק למערכת יחסים שלכם
וכשהוא ימצא עבודה הוא מגיע לאישה מלאת מרמור

למה הוא מחפש עבודה מהמרכז??
שיעבור לצפת ויחפש משם! מה זה עוזר שהוא במרכז?

אוף, הרבה חיבוקים

שולחת לך המון

גולי, את צודקת ואני כל יום אומרת לו בחצי צרחה חצי בכי שדי כבר, כמה זמן?? דיברנו על שבועיים-שלושה עד שימצא משהו, אבל כבר יותר מחודש עבר וכלום!

אפילו ביקשתי דד-ליין, שיתן לי תאריך שהוא יהיה המקסימום, אם ימצא עבודה חדשה או לא שבתאריך הזה הוא יעבור לכאן וזהו. הוא לא היה מוכן.

קרן, מה ההכשרה שלו?
במה הוא מחפש?
במה הוא עובד היום?

למד מדעי המחשב, עובד היום בצוות IT.

אני ממש לא חשבתי לכיון הזה..אבל אולי כי אני לא לגבמרי בפנים.
אבל זה ניראה מהצד שלי שכאילו פשוט הוא מתעקש עכשיו ורוצה לגרום לזה שאת תהיי תלויה בו ותעזבי את הלימודים שלך ורוצה אותך קרוב אליו בתנאים שלו ולא מוכן להתגמש.

גם לי ממש לא ברור איך הם הגיעו למסקנה הזאת שנראית מהצד
את קוראת לו לבואאאא בלי עבודה איך זה שווה "לא צריכה אותך יותר הגעתי לאן שרציתי"? זה הוא שעושה את ה"לא בא בלי עבודה"
אז וטפ?!

מצפת לאיזור תעשיה תפן יהיה רחוק לו להגיע?
בעקרון יש עבודה שם במפעלים סי אן סי וכל מיני, אבל יש עוד תחומים שם לא רק "פועלים",
פשוט יש להם איזה מין "חבר מביא חבר" או עובד מביא עובד(?) חחחח
אז בעלי יכול להעביר קוח. תנאים יש שם טובים.
במדעי המחשב לא נראה לי שיעסיקו אותו אבל. זה את יודעת, כל אחד סיים מדעי מחשב.

אוף זה לא קל

אה ועוד משהו
לחלק מהגברים יש קטע שהם לא מסוגלים
לדעת שהאישה שלהם מרוויחה או בדרך להרוויח יותר
וגם לא מסוגלים לחתום אבטלה כי זה פוגע להם בגבריות...

אז אולי זה גם מציק לו...

מיצי - תפן זה אחלה, אבל רק אם זה בתחום של מחשבים. אם את מכירה משהו אשמח להעביר לך קו"ח.

אלה - הוא לא רוצה שאני אפסיק ללמוד, אבל הוא לא ממהר להגיע לכאן. הוא רוצה שאני אתן לו את בר למרכז כדי "לעזור" לי. שילך לחפש. זו הילדה שלי וזה הבית שלה. אם הוא רוצה אותה הוא יודע איפה להשיג אותנו.

גולי - עזרתי לו לחפש מלא בהתחלה, אבל עכשיו אין לי זמן לשבת שעות ולשלוח קו"ח. אני בלימודים, אחר כך עם בר + מנקה + מבשלת בבית, אחר כך מנסה ללמוד ולישון. אני כבר דואגת לבר ולעצמי, נראה לי שהוא יכול לפחות לדאוג לעצמו. אני לא סופר-וומן. שלא לדבר על התזה (מהתואר השני שסיימתי לא מזמן) שלא כתבתי בכלל, וכנראה תחכה לחופשת סמסטר...

בעלי היה שמח מאוד לחתום אבטלה

קרן מתוקה.
אני ממש מצטערת לשמוע שזה המצב.
דרושה כאן שיחה מאוד רצינית עם בעלך. זה מצב בלתי נסבל לאורך זמן.
הלוואי שדברים יסתדרו!

לגבי הקוח שלו - אולי תשלחי אליי אליי ועבירות?
לא יודעת כמה משרות פנויות יש בצפון, אבל שווה לנסות.
שולחת לך מיליון חיבוקים

don24 - אני מעריכה את הכנות שלך, וטוב לשמוע קצת סנגוריה על בעלי כי למען האמת לי כבר נגמרו התירוצים בשבילו.
אני מבינה שהמעבר לא קל, במיוחד לא בשבילו שקצת קשה לו שינויים גדולים. לפני שהגשתי מועמדות לבר אילן שוחחנו והוא הסכים בלב שלם שאם אתקבל נעבור לצפת על כל המשתמע מכך. לא הפלתי עליו את העניין הזה, היה לו מאז ינואר של שנה שעברה להתרגל לאפשרות הזאת. מה גם שהעבודה הנוכחית שלו לא מתגמלת מספיק והוא נשאר בה רק כי גרנו קרוב לשם ועכשיו אפילו זה לא קורה, כי הוא נוסע כל יום מכפר סבא לאריאל.

בקיצור, רק טוב יצמח לו מהמעבר. הזדמנות לעבור לעבודה יותר ראויה, שכירות זולה ועתיד כלכלי מובטח (כי תמיד צריכים רופאים). מה שלא היה בעבר. הלוואי שהוא יראה את מה שאני רואה ויקח כבר את ה- leap of faith.

תביני אני חס ושלום לא מאשימה אותך שאת רוצה רק בטובתך, אני בטוחה שאם החלטתם לעבור עשיתם את השיקולים הנכונים עבורכם, מה גם שאמא מאושרת = משפחה מאושרת ככה שבכל מקרה זה לטובתכם. אבל יכול להיות שבפועל עכשיו פתאום הכל מרגיש לו מוזר ובגלל זה הוא מושך את הזמן.
אני בטוחה ששיחה מלב אל לב תקל עליו ועליך.