תראי, אני ממש אבל ממש ממש ממש נגד גישה מיליטנטית.
במי זה יפגע הכי הרבה? נכון. בילד שלך. שבמקום להיות רגועה, שלווה, את תרגישי שאת במלחמה והוא ירגיש הכל ממך.
אל תסתכלו על התינוקות הרכים האלה כאילו הם מנותקים ולא מבינים - הם מרגישים ה-כ-ל!!!!
את תעשי מה שאת צריכה לעשות כדי לשמור עליו.
לנסוע עכשיו בשביל משהו שהוא לא חיים ומוות - פשוט לא!
בלי להתנצח, בלי לריב, בלי עצבים, פשוט לא וזהו!
לגבי המשפחה של בעלך, תני לבעלך לנהל את הקרבות שלו. את תדאגי לשמור על הילד שלך ועל אמא שלו (יענו את..).
את נשארת בבית עם הילד, בעלך יכול להחליט שהוא נוסע ליומולדת של אחיו או לא.
מה איכפת לך מי איתו ברכב? למה לנהל מלחמות סרק, שגם לא יועילו?
יש משפט חכם שאומר: צריך לבחור את הקרבות.
במקרה הזה, זה קרב שממש לא כדאי, לא משתלם לך לנהל.
נכון, זה מעצבן. נכון, יכול להיות שהם חסרי רגישות.
את אל תכנסי לזה בכלל, תני לזה לעבור מעליך.
הכי הרבה, צמצמי נזקים, תעשי מה שאת מחויבת לעשות וזהו. בלי ריבים, בלי גיצים, בלי ניצים, בלי צעקות, בלי עצבים.
באצילות, בחינניות, בגבורה.
תאמיני לי, מהגישה הזו, את תרוויחי הכי הרבה.
