בשביל גבר חלומותיי אני מוכנה ללכת עד קצה העולם (או אפילו לרוץ לשם), אבל אם כבר יש לנו בעיה וצריך טיפולים - אולי עדיף ככה. קצה העולם זה רחוק ואני אתגעגע אליו.

חוצמזה, תחשבו, זה סחר חליפין: אני משקיעה עכשיו בלקבל את הטיפולים ולהביא את הילד, וכשהילד יגדל קצת בעלי ישמור עליו כשאני אלך להתאמן בבקרים. כי פשוט בגילאים הממש קטנים ילד יבוא איתי בעגלה לריצות... :-)
אין ברירה. אם לא היה לי חוש הומור, הייתי חותכת ורידים מהיציאות של אמא שלי. גם ככה בשבת הייתי קרובה לזה ;-) כמה שהתמיכה ממנה חסרה לי... אבל לא כולם יכולים לתמוך. אף אחד מההורים שלי לא יודע מה לעשות עם זה. חבל, אני לפעמים מרגישה שאין לי איפה להוציא את מנת הבכי החודשית שלי.
אה, ותשמעו עוד קטע קורע: קניתי לפני כמה זמן חומצה פולית לראשונה כדי להתחיל לקחת. כמה ימים אחרי זה, בטעות השארתי את הקופסה במכון הכושר. כאילו, זה היה אמור להיות רמז??? אולי לקנות חדש של 400 במקום ה-800 שהיה לי...? בכלל, יש לי לפעמים קטעים שאני אומרת לעצמי: "איזה כיף, עוד מעט אהיה בהריון ואז אוכל לעשות מה שבא לי בתירוץ של הורמונים וטפשת הריון!" :-)

יאללה, לחיי גורי קיפוד עם כנפיים ומחושים ירוקים! :-)

שטיחפודית