היום ופעם - הריון ולידה

אני קוראת את ההודעות העצובות שלכם וליבי איתכם
לפני מספר שנים לאחר שעברתי כמה הפלות חוזרות פניתי לאחד הרופאים הפרטיים המומחים בארץ, והוא אמר שעליי לעבור היסטרוקפיה, יצאתי משם בלילה ישבתי על ספסל בחוץ בחושך ובכיתי בלי סוף, גם בגלל הצער שאין לי ילדים וגם בגלל הפחד מהבדיקה,
נכנסתי לאוטו, והיצעתי לבעלי לצאת לבית קפה, ישבנו שם, מסביבי ישבו זוגות עם ילדים,ניסיתי לחייך ולדבר- אבל בפנים הרגשתי חלל עצום של צער.
ואז- בהחלטה של רגע- אמרתי לעצמי, אל תיבכי, תסתכלי על המקום הזה, ןתחשבי שבעז"ה עוד יהיו לך ילדים ותבואי איתם לכאן, תרדפי אחריהם, ותזכרי את היום הזה שהגעת לכאן בוכה, ותצחקי על כל רגע של צער שיש לך עכשו,
עברו שנים, יש לי ב"ה ילדים, ואין לי טיפת זמן לחזור לבית קפה ההוא, אבל בכל פעם שאני נזכרת בלילה ההוא אני מחייכת ומעריכה יותר.
אני פונה לכל הבנות שיושבות מול הנרות חנוכה ועצובות, תסתכלו על הנרות האלה ותאמינו שבעז"ה מול החנוכיה הזו תנדנדו תינוק בוכה, ותאמרו לו:
אתה יודע שפעם אמא היתה עצובה מאוד כי היא חיכתה לך שתגיע,
אבל זה היה רק פעם,
היום
לאמא
אין
סיבה
לבכות!

חנוכה שמח!