מה שלומכן?
חודש וחצי שלא ביקרתי במחוזות הפורום, לא כאן ולא בפייסבוק
אני יודעת שדאגתן לי, לא הבנתן למה נעלמתי
אני אספר לכן כל מה שארגיש נוח לספר, ומה שלא, מקווה שתבינו...
אז מה היה בתקופה הזו?
אזכרה שביעית לאמא שלי ז"ל, אירוע שבפני עצמו קשה לי מאד
במקביל, גיליתי אירועים מהעבר הרחוק, רחוק מאד שלי, שטלטלו אותי לחלוטין, אירועים שאני מעדיפה נכון לעכשיו לא לפרט.
הכניסו אותי למקום שלא יכולתי לאפשר לאף אחד להיות איתי בו
בזכות תמיכה אדירה של בעלי היקר, ושל חברות יקרות

נכנסתי למסגרת נכונה לטפל במה שצריך לטפל (לא בית חולים פסיכיאטרי, לא אשפוז או משהו כזה, פשוט טיפולים אחרים)
אני עוברת טלטלות לא פשוטות עם זה, מי שכן בחרתי לדבר איתה על זה יודעת טוב מאד מה עובר עליי.
אני מגלה לאט לאט הרבה הסברים לדברים שלא היו לי הסברים להם לאורך השנים.
אז כן, בחרתי להתנתק מכל העולם
לא, זה לא קשור לפורום, לא קשור לכלום
לא, אני לא מתגרשת
לא, אני לא חולה שוב
אני מתמודדת עם אירועים שהתת מודע שלי הדחיק למעלה מעשרים שנה, עד שהם החליטו לפרוץ ולשבור אותי...
אני מודה לקב"ה על כל מי שנמצא בחיי, נותן ומעניק, מחבק ועוזר
כמובן שעברו עוד אי אילו דברים אבל זה כבר בשגרה... הבנות מקסימות, נפלאות ומהממות ותודה לקב"ה שהעניק לי אותן בחיים




אלי, תן בי את השלווה
לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם
האומץ לשנות את אשר ביכולתי
והתבונה להבחין בין השניים
הזורע חיטה דואג לשנה,
הנוטע עצים דואג לשנים,
המחנך נפשות דואג לדורות (הרב קוק)
אדם הוא מעט ממה שנולד עימו, והרבה ממה שהוא עושה מעצמו. (אלכסנדר בל)
לעולם לא מאוחר מדי להיות מי שיכולת להיות. (ג'ורג' אליוט)