חייבת לומר משהו - הריון ולידה

הפורום לא מה שהיה פעם זה נכון לצערי
[/center]

אני אשתתף בשמחה

לא קראתי את כל התגובות...

אני פעילה פה כארבע שנים...
אני דווקא חושבת שבתקופה האחרונה הפורום יותר נעים דווקא שיש הרבה חדשות, למרות שאני לא מכירה את כולן, היום שאני רושמת הודעה יש לה הרבה יותר התייחסות ממה שהיה פעם, כשהרוב היו גלויות... צריך לכבד גם את מי שלא רוצה לרשום פרטים מזהים, לכל אחת הסיבה שלה (אצלי , בעלי מעדיף שיהיה ככה, אין לי בעיה להזדהות בפרטני). (יש כמה בנות שיש להן את מספר הטלפון שלי והמייל שלי)- וזאת לא התנצלות או הצדקה, זו פשוט הסיבה, אם התמונה שלי או של הבת שלי תופיע פה לא תשנה את תוכן ההודעות והתגובות שלי...

אני דווקא לא מרגישה שהפורום השתנה כי הוא עדיין מרגיש לי כמו בית
ועדיין אני נכנסת כל יום ומשתשדלת להגיב לכולן
אבל אני מבינה את כוונת סיון - כי יש פה הרבה חסויות שאנחנו לא יודעות אפילו את שמן
וקשה לשתף ככה ולהיחשף כשאחת לא כותבת כלום על חייה ...

בכל אופן אני לא השתתפתי במשחק ולא אשתתף בגלל בעיה כלכלית ותו לא
אם היתה לי אפשרות אולי הייתי משחקת
אבל רק אם כולן פתוחות וגלויות כי אחרת איך יודעים רמזים?

הייי, אני חדשה דנדשה בפורום הזה.. אולי חודשיים בערך, ובהתחלה מאוד אהבתי להיכנס הייתי נכנסת מהפלאפון מהאייפד מהמחשב בבית מהמחשב בעבודה, כי מי שראתה אני גרה בארצות הברית ולפעמים מרגישה פה לבד עם ההריון אז בהתחלה הרגשתי תמיכה..אבל לאט לאט זה ירד, אם חשבתי על לכתוב הודעה היום אני כבר לא חושבת.. לא יודעת למה לא מרגישה פה "בית" כבר..אולי כי אני פחות מוכרת בפורום...וכן צריךל שניים לטנגו אבל עדיין...

______________________________

איך עושים סרגל של שבועות הריון כמו שלכולן יש :(

דבר נוסף שאני רוצה להוסיף בעבר התייחסו לשירשורים
כמעט של כל אחת יותר ממה שקורה היום אני מרגישה שקצת פחות הפורום ״ביתי״
יש מלא חדשות שאני נורא נורא אוהבת וזה לא קשור לותיקות או חדשות פשוט בעבר
מאחורי כל שם משתמש עמד שם של בנאדם שמאוד הערכתי דאגתי וחשבתי..
גם אחרי הלידה של תאיר שהייתי בהשפעת מורפיום ועוד לא ראיתי אותה אפילו ורק בכיתי
על הילד שמת לי חשבתי ישר על הבנות שבפורום שתמיד תמיד מחזקות אותי
וכתבתי הודעה ישר אחרי הלידה (ילדתי קיסרי) ככה הקשר היה עצום חשוב לי שתבינו את עמדתה של סיון שצודקת בעיני
[/center]

אני רוצהההההההה....אומנם לא יוצא לי לכתוב בפורום אבל אני נכנסת יום יום ....

אני פעילה כבר לקראת ה- 5 שנים..
נירשמתי בפורום-אובדן,הגעתי למנסים והגעתי לכאן ברוך-השם!

אכן השתנו דברים..

*מפצחים את קוד-המחשב של חסויות וכך מגלים מי הן (בייחוד אילו שמבשרות על היריון-טרי ולא-בשלות ובצדק עדיין להיחשף).

*כשעושים "אמבוש" כאן על מישהי..ישנה רכילות עליה גם במישורים-אחרים (בפייס וכו') ואין-התנצלות לפניה כאן בפומבי בפורום (ההתנצלות,אם נעשית,נאמרת באופן-פרטי ואז ישנן בנות,שחוששות להגיב לאותה-האחת,כי הן חוששות שעדיין ישנו אנטי עליה מצד-הבחורות שרבו איתה כאן בפורום וכעת נעשתה כבר סולחה מסויימת באופן-דיסקרטי בין שני-הצדדים).

*ישנה מעין נוסחה-קבועה,"שישנו" צורך להתאים אליה (וכמובן שלא-כולן מתאימות לתבנית-הזאת): אמא-מושלמת שתמיד עוזרת,ריבים עם הבעל,עם החמות,חבילת-לידה מושקעת בטירוף,קניות של ביגוד-חדש לילדים,בעיות-כלכליות...משהו בסגנון-הזה.

*כמובן קליקות-חברתיות: עונים לאחת..ולאחרת לא..

*אילו הן סיבות מאוד טובות למה ישנו מידור-מידע ואין יותר שיתוף אמיתי מהלב כמו פעם.

*אין יותר שירשורים-תמימים (על הצלחות,זכייה בכספים,תמונות של ילדים וכו').

אני כותיקה למדתי,שגם אם אגיב למישהי מהלב,בתגובה מאוד מושקעת,היא לאו-דווקא תענה לי ועליי לא-להיעלב מכך.
ולכן,גם התגובות שלי מתקצרות יותר ויותר..ע"מ שלא-להיעלב..

ותמיד לראות את חצי הכוס המלאה: יש כאן בנות נפלאות,שיש לי איתן קשרים של חברות מחוץ לפורום וזה העיקר בעיני,לקחת את הפורום כבסיס לקשרים וכשאני כאן,לראות בקיים את הטוב.

תודה לכולכן על המענה
אני רואה את זה כביקורת בונה ובהחלט מתכוונת לקחת כל ילה לתשומת ליבי
מקווה שזה הדדילגבי כולן כי אני גם ציינתי פה מספר דברים שחשוב לי שתקחו לתשומת ליבכן.

מרווה ממי הדברים האלה היו תמיד - חברויות קליקות רכילויות שנאה אהבה ושינויים אחת מהשניה שנובעים מאופי מצב כלכלי ילדות בגרות הכל.....
אי אפשר לצפוות למושלמות
אבל כן אני מצפה שיחזרו הימים של פעם - כי מי שהיה שם יודע טוב טוב למה אני מתכוונת - ואני בטוחה שגם את יודעת

ואת יודעת מה בואי לא נלך רחוק מדי ללפני 4-5 שנים

אני אשאל דווקא את מיכל ושמרית - אתן באמת יכולות להשוות את הפורום של היום לפורום שהיה לפני שנתיים? כי אם כן אז אולי כל מה שהערכתי שהיה פה לפני שנתיים הוא בעיני בלבד וחבל

סיון, אמנם לא שאלת אותי אבל אני ארשה לעצמי לענות שזה ממש לא אותו דבר, ולדעתי גם לא יהיה ככה...
אין מה לעשות, נוספו עוד ילדים, עבודה, בעל, כסף, עייפות וכו'...

כל זה גוזל זמן ע'ח דברים אחרים כמו הפורום

טוב השרשור הזה כבר עושה ״אמבוש" על הפורום של שנת 2012
וזה מתחיל ליהיות לא נחמד. אולי תחזרו לשאלה מי בא לה להשתתף?
עם כל הכבוד לנוסטלגיה זה מתחיל לגלוש לקופי פייסט ואין מילה על ההווה בקטע טוב.
כאילו מה, עכשיו הפורום עז? מה זה הדכאון הזה? דברים מתו, אבל יש פה מלא בנות חדשות,
אנשים חדשים נולדים...
למה לדכא אותן עד כמה הן לא ״עומדות ברף״ של משהו לפני שנים?
סתם אני אומרת בלי בקורת, תחליפו אוירה קצת!

מיצי אבל את לא מבינה זה חס ושלום לא משהו נגד החדש השינוי
אני בעד שינויים שינויים יכולים להיות לטובה
אנשים חדשים זה חברויות חדשות
הרי אם לפני שנתיים לא הייתי נפתחת לחדש איך היתה לי היום חברת נפש אחות כמו ירדן?

ועדיין משהו באוירה בהווי בהודעות שנפתחות
משהו מפריע - זה שונה זה חדש וזה לא לטובה
נתתי דוגמא אחת שבלטה לי בעין וזה השליליות
גם אני מוצאת את עצמי פותחת פה בעיקר הודעות שליליות
פחות רצון לשתף בפנינים מצחיקות למשל - ותאמיני לי יש אין ספור חחחחחח

סיון, אז אולי אפשר ליזום דברים כאלו למשל ״פינה״ קבועה
כמו שבפורום הורים יש ביום חמישי שרשור של בישול
אז פעם בשבוע פינה שאפשר לשתף בפנינים או דברים חדשים שהילדים עושים

אני חושבת שהבעיה העיקרית היא שדברים טובים נלקחים יותר כמובן מאליו, מאשר הדברים השליליים.
ודברים שליליים קל יותר לזכור, וזה לא תקף רק על דפי הפורום, אלא בכל מקום בחיים.
הרבה פעמים אנשים מוצאים את עצמם מדברים המון על הקושי שבחיים, על כמה שרע ולא דווקא על הטוב.
כי הטוב, כשהוא כבר מגיע או שהוא נדיר או שהוא נלקח לרוב כמובן מאליו.
בגלל זה יש ריבוי שיחות שיתוף מאשר שיחות קלילות ושמחות יותר
כי באושר ושמחה בד"כ באים ומשתפים את הבעל או צוחקים עם חברה-שתיים
ואז עד שכבר מגיעים לפורום נזכרים דווקא בדברים המעצבנים יותר שנתפסנו עליהם

יוליה יש המון בדברייך...

גולי רעיון טוב - פעם היה פה שרשור שיתופים שהיה נפתח קבוע ביום מסויים וכל אחת היתה בנקודות קצרות משתפת מה חדש - היינו מאוהבות בשרשור הזה

וכל רעיון כמובן יתקבל בברכה - יש מספיק ימים לכולן חחחחח

יאללה סתם אתן בדיכי חורף.... מגפה..
אני מהאשפוז בביהח כתבתי לכן 90 אחוז - רק צחוקים

רק קיטור וחצי על שעמום ועצב סמוי מן העין על הקטע של סוף ילודה.
רוצים יותר שמח? תנסו לכתוב שמח! זה לא רק בפורום זה גם בחיים.
פה בסופו של דבר, זה מקום מסתור ומפלט מהיומיום, מקום שבו פורקים כל מיני נושאי חיים.
אם בנפש היה לכן יותר שמח אז הייתן כנראה גם מחלקות שאריות לפורום.
ואם אין , ואנשים יותר עצובים אז נקבל אותם ככה ונשמח אותם!
ומה יותר טוב ממשחק הגמד והענק לגירוש אנרגיות שליליות של חמות ושאר מזיקין???

יאללה נראה לי זה הזמן של השרשור הזה להינעלאני אכתוב הודעות בירור ספיציפית לענק ולגמד