-
אמילי בדיוק מתחילה עם זה עכשיו.
אני עם הקול האסרטיבי שאומר 'אסור', מורידה אותה ממני, והיא רק צוחקת..
אין לי עצה מועילה
-
אני לא יוכלה היא עושה את זה כבר תקופה וזה מוציא אותי מדעתי.
לא יודעת מה לעשות
אמא שלי טוענת שאנחנו אף פעם לא הרבצנו.
אז אין לה עיצות "מועילות" לנושא הזה :(
-
אני פשוט הייתי לוקחת אותה לעונש-ללול שלה
בקול רגוע ובלי לכעוס הייתי מסבירה לה כמה זה כואב לי ולא נעים לי
אפילו בתדירות של כמה פעמים בשעה בלי להתייאש
פעם ראשונה היא בכתה
פעם שניה קצת פחות
פעם שלישית הרבה פחות
ואז לא בכתה בכלל רק למדה לצעוק "אמא סליחה"
ומאז זה נעלם....
ואם בורח לה שוב,אני מזכירה לה שמי שמרים יד הולך לחשוב בלול..
אצלי זה עבד...
"אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא..."
-
איך היא בגן? איך היא עם ילדים אחרים?
איך השפה שלה?
יש מצבים שאת יכולה תזהות שזה מופיע?
-
בגן היא גם מרביצה.
אבל שם אני לא יכולה לעשות כלום.
היא מרביצה גם לאמא שלי אבל אמא שלי מקבלת את זה.
רק אני ובעלי עושים משהו לגבי המכות האלא.
-
מה התגובות בגן? מה עחשים בגן?
תראי, יש כמה סיבות שילדים מרביצים
לפעמים זה מתסכול ויושב הרבה פעמים על קו התפר של ילד שעדיין לא ממש מדבר
בדיקת גבולות
הבנה שזה מעורר תגובה וזה בעצם הופך לסוג של משחק
יש כמה דרכים שאפשר לנסות
אני עובדת המון עם סיפורים. סיפור קצר על הילד עם תמונה שלו
שמתייחס רק אליו. הרבה ילדים מתחברים על זה
מעבר לזה להסביר שמש כללים בבית ולא מרביצים
כשהיא מרביצה לתפוס לה את שתי הידיים ולומר ״לא מרביצים״
לשחרר ואם היא מרביצה שוב לחזור על זה
-
אם זה בזמן משחק פעילות
פשוט להפסיק
ולהסביר שזה לא נעים לך ולכן המשחק הופסק
אפשר גם במשחק סימבולי להעלות את זה
אם היא אוהבת
והכי חשוב להתמיד, להתמיד, להתמיד
לא להתייאש
היא בגיל שהם זקוקים לגבולות
-
גולי אני אנסה את מה שאת אומרת.
כמו שאמרתי לא בטוחה שזה ממקום של תסקול כי היא עושה את זה גם בזמן שהיא מצחקקת ושמחה וגם כשהיא עצבנית עלינו גם כשהיא מתרגשת וגם כשהיא בוכה.
-
קודם כל גם אמא שלך צריכה להסביר לה שזה לא נעים לה וזה כואב.
אתם חייבים כולכם לשדר חזית מאוחדת.
יש לעשות TIME OUT
תסבירי לה כשהיא רגועה שזה לא נעים וכואב לך ואם היא תעשה את זה שוב היא תשב בלול או בכל מקום אחר שתחליטי.
במידה ומרביצה את לוקחת אותה בלי להגיד מילה ללול ומשאירה אותה שם לבד למשך 2 דק'
ולא מתייחסת אליה או מסתכלת עליה.
לאחר 2 דק' תוציאי אותה ותסבירי לה בניחותא שלא מרביצים לאף אחד וכו'....
אה וכמובן היא צריכה להתנצל.
תוך כמה פעמים אמור לעבוד
בהצלחה ותעדכני אותנו
-
היא בת שנתיים ועדין לא ממש מדברת.
אומרת כמה מילים אבל לא מחברת משפט בהקשר.
למשלם סליחה היא לא אומרת גם לא תודה.
אומרת רק הב כשרואה כלב. וכו עוד כמה מילים.
סליחה אני לא אקבל ממנה.
אני רק מקווה שהיא תבין.
-
אז במקום סליחה, תגידי שתתן לך חיבוק או כל דבר אחר שהיא עושה על נת להביע חיבה.
ודווקא בגלל שהיא בת שנתיים, בגלל זה את שמה אותה רק ל- 2 דק'
בשיטה הזו, את עושה טיים אאוט לפי גיל הילד= דק' של טיים אאוט
-
לגבי זמן הטיים אואט כן אני גם מכירה:)
הסתגלתי על סופר נאני הבריטית עוד כשהייתי בת 17:)
-
אלה - אצלי יש אפס סובלנות לדברים האלה.
-
קרן האמת שכבר ניסיתי הכל.. פשוט כבר לא יודעת מה לעשות איתה.
-
אז כנראה לא ניסית מספיק זמן.
-
לדעתי ממש לא להעניש או לכעוס או לצעוק. אלימות , כעס ומתח רק מביאים אלימות.
פשוט כשהיא מרביצה את לוקחת את היד שלה מסתכלת לה בעיניים ואומרת תעשי לאמא טובה ועם היד שלה מלטפת את הלחי שלך.
מניסיון זה עוזר. צריך להתמיד וזה מאוד עוזר.
בג'ימבורי היא גם הייתה מרביצה ומאז שהתמדתי בשיטת הליטוף היא רק מלטפת ילדים. נכון זה לוקח זמן אבל את לא מבינה כמה שזה משנה את המצב.
גם סיפורים או ספר כמו שגולי אמרה יכולים לעזור בנוסף.
-
אההה ומשהו ששכחתי להוסיף... כשאת לוקחת את היד שלה ועושה טובה וליטוף על הפנים שלך להסתכל לה בעיניים ולומר : לא מרביצים. מלטפים..תעשי לאמא טובה ומחייכת וממשיכה ללטף ואם שוב מרביצה עוד פעם ליטוף ושוב חוזרת על אותן מילים.