ייעוץ בקשר לחברה - הריון ולידה

יש לי חברה גרושה עם ילד.

כשהיא ילדה שלחתי לה מתנה לבית חולים ובאתי מספר פעמים לבקר.

כשהיא הייתה צריכה בייביסטר כדי לצאת לבלות כן כן אני שמרתי לה על הילד.

והייתי מגיעה סתם ככה לשבת איתה כל הזמן.

כשאני ילדתי היא לא התקשרה להגיד מזל טוב
לא באה לבקר.
ולברית גם לא הגיעה ולא הודיעה כלום רק כשנכנסתי לפייסבוק נדהמתי לגלות ממנה הודעה שהיא לא יכלה להגיע.

אחרי זה ממש התעלמתי ממנה לא התחייסתי ואז היא שלחה לי הודעה שהיא מרגישה שאנחנו כועסים ומאוכזבים.
ואמרתי שממש לא. שכל אחד חי את החיים שלו ואני יודעת מי אוהב אותי באמת.
סתמה.

וכל פעם קבעה איתי שתבוא ולא באה. וכל פעם התנצלה.

התקשרה לבעלי (הם ידידים ממש ממש ממש טובים מאז שהם ילדים)
ולא בשביל לדרוש בשלומנו... אלא כדי לספר לו שהיא יוצאת עם חבר שלו ורוצה לדעת מה הוא חושב על זה.

וזהו.
זמן אחרי התקשרה שהם רוצים לבוא לבקר ושאלה איפה אנחנו ולא היינו בבית אז הוא אמר לה אה באמת יופי שהחלטת לבוא.

לא היה לה מה להגיד אמרה לו נדבר וניתקה.

אחרי זה קיבלתי קצת עצבים ומחקתי אותה מהפייס.
ומשום מה אני מרגישה שאני חייבת להגיד לה הכל בפנים בא לי לצאת עלייה אבל מצד שני אני לא רוצה להביא למצב לא נעים בינה לבין בעלי.

אבל די חלאס נמאס. הועבר אליי מיד אחרי שמחקתי אותה שהיא רשמה בפייס שנשים זה כמו נחשים... ברור שהכוונה הייתה אליי כי מחקתי אותה.

מה אתן אומרות? להגיד לה משהו על זה? או להתעלם כמו שבעלי אומר?